שוק האג״ח מאבד סבלנות מול הפד: התשואות הארוכות מתקרבות ל־5%

שוק האג״ח האמריקאי שולח מסר הולך ומחריף לפדרל ריזרב: המשקיעים אינם מסתפקים עוד בהצהרות כלליות על מאבק באינפלציה, ודורשים להבין כיצד הבנק המרכזי מתכוון לפעול. חוסר הבהירות שמוביל יו״ר הפד קווין וורש דוחף את התשואות הארוכות כלפי מעלה ומייקר את עלויות המימון ברחבי הכלכלה.

החשש אינו נובע רק מהחלטת הפד להותיר את הריבית ללא שינוי, אלא מהיעדר מסגרת ברורה להמשך. וורש נמנע מלפרט אילו נתונים יובילו להעלאת ריבית, באיזה קצב הוא מוכן לפעול ומה ייחשב מבחינתו סימן לכך שלחצי המחירים מתבססים. העמימות הזאת מתבטאת בעיקר בקצה הארוך של עקום התשואות. תשואת האג״ח ל־30 שנה הגיעה לשיא של 19 שנה, בעוד סוחרים הגדילו הימורים על כך שגם התשואה לעשר שנים תתקרב ל־5% במהלך אוגוסט.

המשקיעים דורשים פרמיה על חוסר הוודאות

כאשר הבנק המרכזי אינו מספק הכוונה ברורה, המשקיעים דורשים פיצוי גבוה יותר על החזקת אג״ח לטווח ארוך. התוצאה היא עלייה בפרמיית הסיכון, גם אם הריבית הקצרה עצמה אינה משתנה.

המשמעות חורגת משוק האג״ח. תשואות ארוכות גבוהות מתגלגלות לריביות על משכנתאות, הלוואות לעסקים, מימון ממשלתי והנפקות אג״ח קונצרניות. ככל שהמהלך נמשך, התנאים הפיננסיים מתהדקים גם ללא העלאת ריבית רשמית מצד הפד. מנהלי השקעות מזהירים כי הסיכון למכירת אג״ח נוספת גדל אם האינפלציה תישאר גבוהה והפד יבחר שוב להמתין. מבחינתם, השוק עלול להתחיל לפקפק ביכולתו של הבנק המרכזי לשמור על יציבות מחירים - ובמצב כזה התשואות עשויות לעלות במהירות.

שלושה בכירי פד שהתנגדו להחלטה האחרונה כבר הזהירו כי דחיית פעולה עלולה לחייב צעדים חריפים יותר בהמשך. בשוק מתמחרים כיום הסתברות של כ־70% להעלאת ריבית בספטמבר, בעוד העלאה באוקטובר כבר מגולמת כמעט במלואה.

המלחמה והנפט מסבכים את המשוואה

העימות המתמשך במזרח התיכון ועליית מחירי הנפט מוסיפים לפד שכבת אי־ודאות. אם ההתייקרות באנרגיה תחלחל לציפיות האינפלציה, הבנק המרכזי יידרש להגיב בזמן שהצמיחה עצמה מראה סימני האטה. וורש אמר כי העלייה בתשואות כבר מבצעת חלק מעבודת ההידוק של הפד. הוא גם העלה שאלות לגבי התאמת מדד האינפלציה המועדף של הבנק המרכזי והדגיש כי ריבית אינה הכלי היחיד העומד לרשותו.

הטיעונים האלה לא הרגיעו את השוק. עבור משקיעים רבים, עצם ההישענות על תשואות גבוהות כאמצעי ריסון נתפסת כוויתור חלקי על השליטה בתהליך, במיוחד כאשר לא ברור מהו יעד המדיניות ומה יגרום לפד להתערב.

האפשרות שוורש יצמצם את תדירות ישיבות הריבית מוסיפה לחשש. פחות ישיבות פירושן פחות נקודות החלטה, פחות עדכונים לשוק ויותר זמן שבו נתונים כלכליים מצטברים ללא תגובה רשמית.

עקום התשואות מאותת על שחיקה באמון

לאחר ישיבת הפד ביוני, שבה הודגש יעד האינפלציה של 2%, הפער בין התשואות הקצרות לארוכות הצטמצם. השוק פירש אז את המסר כהתחייבות ברורה להורדת האינפלציה לאורך זמן. הפעם התמונה התהפכה. המשקיעים מכרו בעיקר אג״ח ארוכות, ועקום התשואות נעשה תלול יותר. מהלך כזה נתפס בדרך כלל כסימן לכך שהשוק דורש פיצוי גבוה יותר על אינפלציה, גירעונות וחוסר ודאות במדיניות.

• הריבית בדרך להתייצב? האפיק שהוביל בשוק האג"ח במשך 25 שנה
• לא רק הנפט: למה התשואה ל-30 שנה בארה"ב מטפסת מעל 5%?

המשקיעים ממתינים להודעת משרד האוצר על היקפי ההנפקות לאוגוסט עד אוקטובר, וחוששים כי בהמשך תידרש הממשלה להגדיל את היצע החוב כדי לממן את הגירעון. חלק ממנהלי ההשקעות סבורים שהתשואות הנוכחיות כבר אטרקטיביות, אך מעדיפים אג״ח צמודות אינפלציה במח״מים בינוניים על פני חשיפה מלאה לאג״ח ארוכות. מבחינתם, המחיר אמנם ירד, אך הסיכון לאובדן נוסף של אמון בפד עדיין לא נעלם.

דו״ח התעסוקה הקרוב יהיה מבחן משמעותי. אם הנתונים יצביעו על שוק עבודה חזק ואינפלציה עיקשת, התשואות עשויות לטפס שוב. ללא מסגרת ברורה מצד וורש, שוק האג״ח עלול להמשיך לקבוע בעצמו את תנאי המימון - ולהקשות על הפד להשיב את השליטה.