קרא לגרושתו בשמות גנאי ברשת – וישלם 30 אלף שקל
הוא תבע אותה ב-140 אלף שקל בטענה לפגיעה בפרטיות, והיא מצדה תבעה אותו ב-750 אלף שקל עבור לשון הרע. בית המשפט לענייני משפחה בחיפה הכריע מי צודק, וגם הזכיר לשניהם שיש דבר כזה שיהוי
זוג גרוש, שלושה ילדים משותפים ולא פחות מ-16 הליכים משפטיים נוספים שהתנהלו ביניהם - זה בערך התיאור הכי מדויק לסכסוך שהגיע באחרונה להכרעה בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה. הבעל לשעבר, איש עסקים שלטענתו ירד מנכסיו בעקבות מצב רפואי קשה, תבע את גרושתו על סכום של 140 אלף שקל בעקבות פגיעה בפרטיות. במקביל, הגרושה, גננת במשרד החינוך, תבעה אותו ב-750 אלף שקל עבור לשון הרע, פגיעה בפרטיות והפרת חובה חקוקה. שני התיקים נדונו ביחד. בית המשפט דחה את התביעה שלו על הסף, וקיבל את שלה, רק בחלקה.
הבעל טען לשתי עוולות עיקריות. הראשונה: גרושתו הגישה לתיק המשפחה תמלול של שיחה בינו לבין שכנו, בעוד שהיא כלל לא היתה צד לאותה שיחה - מה שלטענתו מהווה האזנת סתר אסורה. אלא שבחקירה הנגדית הוא עצמו חזר בו וטען כי בעצם השכן הקליט את השיחה. וזה היה בדיוק מה שהכריע את הכף: הקלטה שמבצע אחד הצדדים לשיחה אינה האזנת סתר, ולכן אין כאן הפרה של חוק הגנת הפרטיות. גם התכתבות בין השכן לגרושה, שבה הוא כתב "אני מתקשה להאמין שאתה הקלטת אותי ללא ידיעתי", תמכה בגרסתה.
הטענה השנייה של הבעל נגעה לכך שהגרושה שיתפה את אחיו במסמכים מתיק חסוי. גם כאן התביעה נדחתה, בין השאר משום שהבעל לא טרח לזמן את אחיו לעדות, ובית המשפט קבע שאי-הבאת עד רלוונטי פועלת לרעת הצד שנמנע מכך. אבל מעבר לעניין הראייתי, סגן הנשיאה, השופט טל פפרני, לא חסך בביקורת על עצם הגשת התביעה שנים כה רבות אחרי האירועים הנטענים: "מדובר בשיהוי עמוק, היורד לשורשו של עניין", כתב, וקבע כי גם מהסיבה הזאת דין התביעה להידחות.
מכאן עברה הזירה לתביעה שהגישה הגרושה, שהיא זו שבסופו של דבר יצאה עם פיצוי בכיס. היא טענה שהיו 14 פרסומים משמיצים בסך הכל: שישה באתר אינטרנט אנונימי, ועוד שישה בעמוד הרשת החברתית האישי של בעלה לשעבר. הפרסומים באתר האנונימי כללו כינויים כמו "כלבה", "זונה" ו"חזירה". אלא שדווקא כאן היא לא הצליחה להוכיח שהוא זה שעומד מאחוריהם. למרות ראיות נסיבתיות מסוימות (כמו שיתוף קישור מהאתר בעמוד שלו וידיעת פרטים חסויים), השופט קבע כי לא עלה בידה "לעמוד בנטל הנדרש", והתביעה בעניין זה נדחתה.
ששת הפרסומים בעמוד הרשת החברתית הוכרו כלשון הרע
לעומת זאת, ששת הפרסומים בעמוד הרשת החברתית שלו - שם, כידוע, זהותו לא היתה בספק - כן הוכרו כלשון הרע. באחד הפוסטים הוא כתב עליה שהיא "ממשיכה להתחזות לאשתי החדשה בכל מקום וממשיכה לקבל מסמכים אודותי במרמה". בפוסט אחר תיאר אותה כ"אשה רעה וקשה... ומניפולטיבית", ובעוד פוסט הוא הצהיר כי, "בזמן שהגבר מעולם לא היה נשוי לסחטנית הנ"ל". בפרסום נוסף הוא גם כתב שבכל פעם שהוא נתקל בה במקרה הוא "יתן 3 יריקות ואלחש... ברוך שפטרנו", ובפוסטים אחרים הוא כינה אותה "חזירה" ו"כפוית טובה".
אף ששמה לא הוזכר בפרסומים במפורש, בית המשפט לא התלבט הרבה: "אין ספק כיצד אדם סביר היה מבין את הדברים... מתוך הניסוחים ברור כי הכוונה אליה". השופט גם דחה את הטענה שמדובר ב"זוטי דברים" שאין צורך להתייחס אליהם ברצינות, בנימוק שלא היה מדובר בפליטת פה חד-פעמית אלא בסדרה ארוכה ומתמשכת של פרסומים על פני שנים. בסופו של דבר חויב הבעל לשלם 5,000 שקל על כל פרסום, ובסך הכל 30 אלף שקל.
התביעה לפגיעה בפרטיות זכתה ליחס מעורב יותר. רוב הטענות נדחו, אבל בית המשפט כן קבע שהבעל הפר את פרטיותה כששיתף את הוריה במידע חסוי מהתיק המשפחתי בניגוד לרצונה, אלא שבסופו של דבר הוא זכה בהגנה, מכיוון שפעל, לשיטת בית המשפט, מתוך "עניין אישי כשר" ובתום לב. גם התביעה בגין הפרת חובה חקוקה נדחתה, בעיקר משום שלא הוכח נזק ממשי שנגרם לגרושה.
בשורה התחתונה, הבעל לשעבר יצא מפסיד: תביעתו שלו נדחתה כליל, והוא חויב לשלם לגרושתו 30 אלף שקל עבור לשון הרע, בתוספת 15 אלף שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין - בסך הכל 45 אלף שקל.
