מוקד טלפוני
צילום: FREEPIK

טעות בדוח האשראי: 14 ימי עסקים לתיקון, ומה עושים כשהדירוג בלשכה לא משתנה

פנייה לבנק ישראל מפעילה שעון: 14 ימי עסקים לבירור מול מקור המידע, 21 במקרה מורכב, ושבעה ימי עסקים להודעה ללקוח על התיקון. במחלוקת נרשמת הערה במאגר. והתיקון במאגר עצמו אינו מזיז לבדו את הדירוג שהלשכה חישבה
ענת גלעד |

הלוואה שנסגרה לפני שנתיים וממשיכה להופיע בדוח כפתוחה מגדילה את ההחזר החודשי שהבנק מחשב, ומקטינה את הסכום שהוא מוכן לאשר. שורות כאלה שוכבות במאגר נתוני האשראי יותר משנדמה, והמסלול לתיקונן קצוב בימי עסקים.

יחס ההחזר שהבנק מחשב עוצר בפועל סביב 33% עד 40% מההכנסה הפנויה, למרות תקרה רגולטורית של 50%, וכל שורה בדוח נכנסת לאותו חישוב. הלוואה שנסגרה ומופיעה עם החזר חודשי של 1,500 שקל גורעת את הסכום הזה מיכולת ההחזר שהבנק מייחס ללווה, ובמשכנתא ההפרש מתורגם למאות אלפי שקלים בסכום המאושר. אחת מארבע הסיבות שבגללן הבנק דוחה בקשת משכנתא היא בדיוק דגל בדוח האשראי.

סעיף 56 לחוק פותח שתי דרכי פנייה: לבנק ישראל, או ישירות למקור המידע שדיווח, כלומר הבנק, חברת כרטיסי האשראי או נותן האשראי החוץ בנקאי. הפנייה לבנק ישראל נעשית בטופס מקוון באתר מערכת נתוני האשראי, בנושא של מציאת טעות בנתונים, או במוקד *6194. היתרון של הפנייה הישירה הוא שהגוף שמחזיק את האסמכתא יושב בצד השני של השיחה; היתרון של הפנייה לבנק ישראל הוא שהיא מפעילה שעון קצוב.

המועד הקובע יושב בהוראת ממונה 502: מקור המידע חייב להשיב לבנק ישראל תוך 14 ימי עסקים מרגע שהפנייה הועברה אליו. במקרים מורכבים, שהוגדרו כעד 5% מהפניות, נוסף חלון של שבעה ימי עסקים, ותקרת הבירור עומדת על 21 ימי עסקים. החוק עצמו נקב בשבעה ימים, והממונה פרס במקומו לוח מפורט יותר.

מרכז הידע
לוח המועדים של תיקון טעות בדוח
השלבמי אחראיהמועדהמקור
פנייה ראשונההלקוח, לבנק ישראל או למקור המידעמיידי; טופס מקוון או *6194סעיף 56(א)
בירור מול מקור המידעמקור המידע14 ימי עסקיםהוראה 502
מקרה מורכב, עד 5% מהפניותמקור המידעתוספת של 7 ימי עסקים, תקרה 21הוראה 502
טעות שהתגלתה ביוזמת המדווחמקור המידע7 ימים לדיווח לבנק ישראלסעיף 55
הודעה ללקוח על התיקוןמקור המידע7 ימי עסקים מהעברת הנתוניםהוראה 502
מחלוקתבנק ישראלרישום הערה במאגרסעיף 57(א)
השגה על הדירוגלשכת האשראיעדכון כל מי שקיבל דירוג ב-60 יוםהוראה 304
תלונה על הלשכהלשכת האשראי30 יום, והארכה של 15הוראה 306
המאגר שומר את המידע 10 שנים, ומוסר אותו ללשכות בשלוש הראשונות (סעיף 23). עוד בסדרה: הדוח החינמי ומה כתוב בו · מי מורשה לראות אותו · מה מזיז את הדירוג · השבוע שאחרי סירוב משכנתא

מקור מידע שגילה טעות ביוזמתו מדווח עליה לבנק ישראל תוך שבעה ימים, לפי סעיף 55. כשהתיקון נעשה בעקבות פנייה ישירה של הלקוח, ההוראה מחייבת את מקור המידע להודיע לו על כך תוך שבעה ימי עסקים מרגע שהנתונים המעודכנים הועברו.

מחלוקת בין הלקוח למקור המידע עוצרת את התיקון, אבל משאירה סימן. סעיף 57(א) מסמיך את בנק ישראל לרשום הערה במאגר לצד השורה השנויה במחלוקת, כך שגוף שמקבל את הנתונים רואה את הסימון ואת קיומה של הפנייה.

ארבעה סוגי טעויות חוזרים בפניות הציבור: צו הפטר שלא עודכן, הסדר חוב שהתיק שלו נשאר פתוח, תיק הוצאה לפועל שנסגר והמשיך להופיע, ועסקה שכבר פקעה. המשותף להם פשוט, הדיווח היה נכון ביום שנשלח, והעדכון שבא אחריו נתקע בדרך. גם הפחד מבירוקרטיה שמרסק דירוג אשראי מתחיל באותו מקום: טופס שממתין לטיפול.

תיקון במאגר של בנק ישראל מסתיים במאגר. הלשכה מחשבת מודל משלה על הנתונים שהיא מקבלת, ולכן דרושה השגה נפרדת מולה כדי שהדירוג יזוז. הוראת ממונה 304 מחייבת כל לשכה לפרסם באתרה את הליך ההשגה ואת התקופה המרבית למענה, ואם הדירוג משתנה בעקבותיה, להודיע ללקוח וגם לכל גוף שקיבל את הדירוג ב-60 הימים שקדמו לשינוי.

תלונה על התנהלות הלשכה עצמה מטופלת לפי הוראת ממונה 306: תשובה סופית תוך 30 יום מקבלת התלונה, והארכה של 15 ימים נוספים בנסיבות חריגות ובהודעה מראש. לשכה שנשאלת דרך הממונה על שיתוף בנתוני אשראי משיבה לו תוך 21 ימים, וכל לשכה מחויבת לפרסם באתרה את פרטי ממונה פניות הציבור שלה. השגה מוצלחת מזיזה את הדירוג, ומה עוד מזיז אותו לשני הכיוונים מפורט בנפרד.

שתי תקופות דורשות בדיקה נפרדת בדוח. בסוף 2023 הורה הממונה לסמן נתונים שליליים שדווחו על רקע המלחמה, כדי להבחין בינם לבין דיווחים שקדמו לה, ובקיץ 2025 נדחה סף הדיווח על פיגור ל-60 יום במקום 30, לדיווחי החודשים יוני עד אוגוסט. שורה מהחודשים האלה שנרשמה לפי הכלל הרגיל היא מועמדת טובה לפנייה.

תיקון ומחיקה מתערבבים אצל חלק גדול מהפונים. שורה שגויה מתוקנת או נמחקת, אבל פיגור אמיתי שדווח כדין נשאר במקומו עד שחלון השימוש בן שלוש השנים נסגר מאליו. גם בקשת אי-הכללה, שמפסיקה את איסוף הנתונים לפי סעיף 22, חסומה שלוש שנים בפני מי שהועברו עליו נתונים המעידים באופן מובהק על אי עמידה בפירעון, והיא מוחקת בדרכה גם את ההיסטוריה החיובית שנצברה.

אסמכתא אחת מקצרת את הבירור: אישור סילוק מהבנק, צו הפטר, אישור סגירת תיק בהוצאה לפועל או הסכם שסיים את העסקה. בהיעדרה מקור המידע בודק מול הרישום שלו עצמו, ואותו רישום הוא שיצר את הטעות מלכתחילה. סדר הפעולות הזה משתלם במיוחד בחודשים שלפני בקשת משכנתא, כפי שעולה מארבע הטעויות שמייקרות משכנתא ב-2026 וממדריך שיפור דירוג האשראי בלי טריקים. שורה שגויה שנשארת במקומה נמסרת ללשכות שלוש שנים, ונשמרת במאגר עשר.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה