יצחק שמיר - אחדות, עלייה מברית המועצות והאוצר לימים ספורים
מרוז'ינוי ב-1915 עד 1992: ראש הממשלה ששמר על הייצוב אחרי בגין, קלט גל עלייה, ופיטר את פרס מהאוצר
יצחק יזרניצקי נולד ב-22 באוקטובר 1915 ברוז'ינוי, פולין, עלה, היה בלח"י, וב-1980 שר החוץ אחרי משה דיין. ב-10 באוקטובר 1983 החליף את מנחם בגין בראשות הממשלה עד 13 בספטמבר 1984. אחרי בחירות תיקו ישב בממשלת אחדות: פרס ראש ממשלה עד 1986, שמיר עד 1992. ב-15 במרץ 1990 פיטר את פרס מהאוצר, החזיק את התיק בעצמו ימים, עד שמודעי חזר ביוני. מת ב-30 ביוני 2012.
המשק שקיבל ב-1983 היה משק של אינפלציה דוהרת אחרי הליברליזציה של בגין. ממשלת האחדות ב-1985 העבירה את תכנית הייצוב תחת פרס. שמיר נתן רוב. בכיס זה אומר מחיר שנעצר אחרי שנים של רדיפה. ב-1986 חזר לראשות הממשלה ושימר את המסגרת: תקציב הדוק יותר, שער יציב יותר, ושכר שלא רץ כמו ב-1984. זו הייתה הבנק המרכזי והריבית אחרי החבילה, לא במקומה.
מ-1989 עלו מאות אלפים מברית המועצות. בכיס זה אומר דיור, עבודה, ומטבע. שמיר ביקש ערבויות הלוואה אמריקאיות לקליטה. ממשל בוש קישר אותן להתיישבות. הוויכוח היה תקציבי ומדיני בבת אחת: דולרים לקרוואן מול דולרים להסכם. אריאל שרון בשיכון דחף בנייה. האבטלה בקרב עולים הייתה גבוהה בהתחלה, ואחר כך ההיי-טק והמשק קלטו חלק גדול.
פיטורי פרס, מודעי, והקדנציה הצרה
במרץ 1990 שמיר פיטר את פרס על רקע נוסחת בייקר לשיחות. הממשלה נפלה בהצבעת אי-אמון, הראשונה בתולדות המדינה. שמיר הרכיב קואליציה ימנית. מודעי חזר לאוצר. בכיס המסגרת של 1985 נשמרה פחות או יותר, עם לחץ להוציא על קליטה והתנחלויות. הסכם הסחר החופשי עם ארצות הברית, שעוד התחיל קודם, נתן ליצואן הישראלי שוק גדול בלי מכס.
הייחוד היה שמירה על ייצוב בלי להיות הכלכלן בחדר. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו קואליציה ככלי מוניטרי: בלי אחדות 1985 המחיר היה ממשיך לרוץ. ב-1992 הפסיד לרבין. העלייה כבר הייתה עובדה, והמשק נכנס לשנות התשעים עם ידיים חדשות ועם חוב.
מה שנשאר בכיס הוא השקל היציב יחסית אחרי 1985, וגל העלייה שהגדיל ביקוש לדיור ולעבודה. מאקרו כלכלה של קליטה: תקציב קצר טווח מול תוצר ארוך טווח. שמיר דיבר מעט על טבלאות ויותר על קרקע וגבול, אבל האוצר נסע איתו.
ב-1984 משק בית קנה דולרים כמקלט. ב-1990 הוא פתח תוכנית חיסכון בשקלים. הפער הזה הוא סיכום הקדנציה בכיס, יותר מכל נאום. העולים מקייב וממוסקבה מילאו כיתות ומפעלים, והמתח על הערבויות הזכיר שסיוע חוץ הוא גם סעיף מדיני. שמיר נקבר בהר הרצל.
המסלול של יצחק שמיר יצא מרזינוב. 1983-1984; 1986-1992 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ממשלות אחדות ותקציב. הייחוד: גם שר אוצר קצר. מי שמסתכל היום על מדריך המניות הגדול רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של יצחק שמיר יצא מרזינוב. 1983-1984; 1986-1992 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ממשלות אחדות ותקציב. הייחוד: גם שר אוצר קצר. מי שמסתכל היום על מדריך המניות הגדול רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של יצחק שמיר יצא מרזינוב. 1983-1984; 1986-1992 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ממשלות אחדות ותקציב. הייחוד: גם שר אוצר קצר. מי שמסתכל היום על מדריך המניות הגדול רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של יצחק שמיר יצא מרזינוב. 1983-1984; 1986-1992 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: ממשלות אחדות ותקציב. הייחוד: גם שר אוצר קצר. מי שמסתכל היום על מדריך המניות הגדול רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
