
יצחק מודעי - שר האוצר של תכנית הייצוב ביולי 1985
משתי קדנציות: 1984-1986 עם פרס, ו-1990-1992 עם שמיר - האיש שחתך סובסידיות כשהמחיר כבר במאות
יצחק מודעי נולד ב-17 בינואר 1926 בתל אביב, מהנדס ומשפטן, מהליברלים בליכוד. ב-13 בספטמבר 1984 עד 16 באפריל 1986 שר האוצר בממשלת האחדות של פרס. ב-11 ביוני 1990 עד 13 ביולי 1992 שוב אצל שמיר. מת ב-14 במאי 1998.
יולי 1985 הוא התאריך. האינפלציה הייתה במאות %. הממשלה אישרה תכנית: קיצוץ תקציב, פיחות, הקפאת מחירים ושכר, וסובסידיות שנחתכו. מודעי היה שר האוצר שחתם על המספרים. פרס סגר קואליציה, רבין גיבה בביטחון. בכיס זה אומר לחם שעולה ביום אחד ואז נעצר, ומשכורת ששומרת ערך אחרי שנים של שחיקה.
התכנית עבדה במהירות. האינפלציה ירדה לקצב שאפשר לחיות איתו. השקל החדש נולד. בנק ישראל קיבל תפקיד ברור יותר. זו הייתה הבנק המרכזי והריבית כחלק מחבילה, לא לבד. מודעי התעמת עם ועדים ועם שרים שרצו להוציא. ב-1986 יצא מהאוצר; נסים החליף.
הקדנציה השנייה: קליטה ושמירה על המסגרת
ב-1990 חזר אצל שמיר, אחרי פיטורי פרס. עלייה מברית המועצות משכה תקציב דיור ועבודה. מודעי ניסה לשמור על מסגרת 1985 מול לחץ להוציא. בכיס זה אומר עולה במגורים זמניים, ושקל שעדיין יציב יחסית. ב-1992 הפסיד הליכוד לרבין.
הייחוד היה החתימה על הייצוב. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו קיצוץ כואב היום מול מחיר שאפשר לתכנן מחר. מאקרו כלכלה של חבילה: אוצר, בנק, ועדים, בלי אחד מהם זה נשבר.
מה שנשאר בכיס הוא יולי 1985 כזיכרון לאומי. כל שר אוצר מאז משווה את עצמו למודעי ולפרס. משק בית שעבר מדולרים כמקלט לחיסכון בשקלים עשה את המעבר בחודשים ההם.
הליברלים בליכוד רצו שוק; הייצוב דרש פיקוח זמני על מחיר ושכר. מודעי עמד על התפר: לחתוך סובסידיה בלי להרוס את הקואליציה. בכיס של עני הלחם התייקר ביום; בכיס של שכיר התלוש הפסיק להישחק כל חודש. שני הסיפורים נכונים, וזה מה שהחבילה עשתה.
מהנדס ומשפטן, לא כלכלן אקדמי. ב-1985 זה לא הפריע. החבילה נכתבה עם אנשי מקצוע, והשר היה מי שסוגר פוליטיקה. בכיס של מפעל הסובסידיה על אשראי נחתכה; בכיס של קופה הגירעון נסגר חלקית. נסים שמר אחריו. ב-1990 החזרה הייתה פחות מיתולוגית: קליטה, דיור, לחץ. מודעי ידע ש-1985 היא הון פוליטי שאפשר לבזבז. הוא ניסה לא לבזבז. ב-1992 יצא. שוחט נכנס לשנות צמיחה. הייצוב נשאר השם על המצבה החיה של האוצר הישראלי.
החבילה הייתה פוליטיקה לפני שהייתה כלכלה. פרס סגר הסתדרות, רבין סגר ביטחון, מודעי סגר מספרים. בלי אחד מהם הלחם היה ממשיך לרוץ. הפיקוח הזמני על מחיר ושכר היה סתירה לליברל; הוא חתם עליה כי האלטרנטיבה הייתה אפס. בכיס זה אומר חופש לקנות רק אחרי שיש מחיר.
ב-1990 החזרה הייתה פחות מיתוס ויותר קליטה. עולים צריכים דיור; דיור צריך תקציב; תקציב צריך מסגרת. מודעי ניסה לא לבזבז את 1985. ב-1992 יצא. השקל החדש כבר היה בכיס. זה ההישג שנשאר גם כשהשם על הדלת מתחלף.
בכיס של השנים האלה יצחק מודעי פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1984-1986; 1990-1992 הוא הציר. ייצוב 1985 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שר האוצר של תכנית הייצוב. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יצחק מודעי פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1984-1986; 1990-1992 הוא הציר. ייצוב 1985 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שר האוצר של תכנית הייצוב. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה יצחק מודעי פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 1984-1986; 1990-1992 הוא הציר. ייצוב 1985 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר שר האוצר של תכנית הייצוב. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.