אריאל שרון - מיתון האינתיפאדה, נתניהו באוצר והגאות שאחרי
מכפר מל"ל ב-1928 עד 2006: ראש הממשלה שהוציא את המשק ממיתון ביטחוני ופתח דלת לליברליזציה של 2003
אריאל שרון נולד ב-26 בפברואר 1928 בכפר מל"ל. איש צבא שנכנס לפוליטיקה, שר בינוי ושיכון, שר תשתיות, ושר החוץ. ב-7 במרץ 2001 הפך לראש ממשלה אחרי נפילת ברק. כיהן עד 2006, עם שבץ בינואר 2006. מת ב-11 בינואר 2014. סילבן שלום היה שר האוצר הראשון שלו, אחר כך בנימין נתניהו ב-2003-2005, ואהוד אולמרט בפועל אחרי ההתנתקות.
ישראל ב-2001-2002 הייתה במיתון כפול: אינתיפאדה שפגעה בתיירות ובהשקעות, ובועת היי-טק שהתפוצצה. האבטלה עלתה, הצמיחה נעצרה, והגירעון תפח. בכיס זה אומר מלצר בלי משמרת, מהנדס בלי אופציות, ומשכנתא כבדה מול הכנסה שנחתכה. שרון שם ביטחון קודם, ואז ב-2003 נתן לנתניהו אוצר עם מנדט לחתוך.
החבילה של 2003 - קיצוץ קצבאות, הפחתת מס, הפרטות - רצה תחת שרון כראש ממשלה. בכיס זה אומר פחות קצבה, יותר נטו לשכיר במס גבוה, ושוק עבודה גמיש יותר. אחרי 2003 המשק חזר לצמוח. הגאות של אמצע העשור נבנתה על שקט יחסי ועל אותה ליברליזציה. זו מאקרו כלכלה של יציאה ממיתון ביטחוני.
ההתנתקות, אולמרט, והמחיר התקציבי של מהלך מדיני
ב-2005 ההתנתקות מעזה עלתה כסף: פינוי, פיצוי, וחיילים. בכיס של מפונה זה בית חדש ומענק, ובכיס של האוצר זה סעיף חד-פעמי כבד. נתניהו פרש מהאוצר על רקע המהלך. אולמרט נכנס. השוק בתל אביב תמחר שקט וצמיחה יותר מאשר את הוויכוח הפוליטי, כפי שקורה במדריך המניות הגדול כשכותרת ביטחונית נרגעת.
הייחוד היה חיבור בין מהלך צבאי-מדיני לבין אוצר ליברלי. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו 2001 מול 2004: אותה מדינה, שני מצבי כיס. שרון עצמו דיבר פחות בטבלאות ויותר בגבולות, אבל התקציב נסע איתו.
מה שנשאר בכיס הוא מסגרת 2003 שעדיין חיה: מס נמוך יותר על הון, קצבאות ממולנות, ושוק עבודה פתוח יותר. הדיור והיוקר באו אחר כך, בקדנציות הבאות, על בסיס הריבית והקרקע. הבנק המרכזי והריבית נכנסו לתמונה חזק יותר אחרי המיתון, כשהצמיחה חזרה והמחירים התחילו לטפס בנכסים.
ב-2001 מסעדה במרכז תל אביב סגרה ערבים. ב-2005 היא מילאה שולחנות. הפער הזה הוא סיכום הקדנציה בכיס, יותר מכל נאום. שרון עבר לקדימה, פרש מהליכוד, והמשק כבר היה בעלייה כשהשבץ עצר אותו. אולמרט המשיך את הגאות עד 2008.
המסלול של אריאל שרון יצא מכפר מל"ל. 2001-2006 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: גאות שנות ה-2000. הייחוד: רה"מ במיתון ואחר כך בצמיחה. מי שמסתכל היום על מיקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של אריאל שרון יצא מכפר מל"ל. 2001-2006 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: גאות שנות ה-2000. הייחוד: רה"מ במיתון ואחר כך בצמיחה. מי שמסתכל היום על מיקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של אריאל שרון יצא מכפר מל"ל. 2001-2006 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: גאות שנות ה-2000. הייחוד: רה"מ במיתון ואחר כך בצמיחה. מי שמסתכל היום על מיקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
המסלול של אריאל שרון יצא מכפר מל"ל. 2001-2006 הוא הציר שבו הרעיון פגש תקציב, מפעל או קופה ציבורית. בכיס זה נשמע כך: גאות שנות ה-2000. הייחוד: רה"מ במיתון ואחר כך בצמיחה. מי שמסתכל היום על מיקרו כלכלה רואה את העקבות במחיר, בשכר או בשער, לפי הנושא שבו עסק. הזמן עושה את שלו, אבל השאלה היומיומית נשארת: כמה עולה הביטחון, כמה שווה יציבות, ומי נושא את המחיר כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר.
