הקונה "מאילת" שלח בקשת תשלום בביט: ארבע ההונאות על מוכרים ביד2, ומה מוחזר כשאישרתם בעצמכם
ספה בשווי 1,200 שקל עולה ליד2 בערב, ובבוקר כבר יש קונה. הוא גר באילת, מתנצל שהדרך ארוכה, ומציע לשלוח שליח ולשלם מראש בביט. אחרי כמה דקות מגיעה הודעה בוואטסאפ: "העברתי, תאשרי בביט". במסך של המוכרת מופיעה התראה מביט עם הסכום המדויק וכפתור אישור. היא מאשרת, ו-1,200 שקל יוצאים מחשבונה אל הקונה. מה שהיא אישרה היה בקשת תשלום ששלח הקונה, כלומר הוראה להעביר לו כסף.
התסריט הזה חזר על עצמו בכ-190 תלונות שהצטברו ביחידת ההונאות והסייבר של מחוז מרכז במשטרה, רובן של מוכרים מבוגרים, בסכום מצטבר של מאות אלפי שקלים. כתב אישום נגד שלושה חשודים הוגש ב-2026, והחקירה חשפה שרשרת: הקונים המזויפים גויסו בקבוצות טלגרם שהבטיחו "רווח קל", ומסרו את חשבונותיהם כצינור לכסף.
ביט משמשת 3.5 מיליון ישראלים ומחזיקה בכ-90% מהעברות הכסף בין אנשים פרטיים, ולרוב המשתמשים היא חינמית עד תקרה של 25 אלף שקל בשנה. הפונקציה שהנוכלים מנצלים היא "בקשת תשלום": כל משתמש יכול לשלוח למשתמש אחר בקשה לקבל ממנו סכום, והצד השני מאשר או דוחה. בהונאה הבקשה מגיעה מהקונה, מנוסחת בוואטסאפ כאילו היא אישור על כסף נכנס, והמוכר שממהר לסגור עסקה מאשר. באפליקציה עצמה ההבדל ברור, כסף שנכנס מופיע ביתרה ובקשה מופיעה ככפתור לאישור, אבל ההודעה בוואטסאפ מספרת סיפור אחר. הדחיפות מגיעה מבחוץ: השליח "כבר בדרך", הקונה "עומד לעלות לטיסה", והאישור צריך לקרות עכשיו. הסכומים בפרשה היו לרוב סכומי יד שנייה טיפוסיים, כמה מאות עד כמה אלפי שקלים.
שלוש שיטות נוספות עובדות על אותו מוכר שממהר. צילום מסך ערוך של אסמכתת העברה שולח את השליח לאסוף סחורה על סמך צילום במקום על סמך היתרה. קישור "שליח" או "חברת משלוחים" מבקש מהמוכר להזין פרטי כרטיס כדי "לקבל את התשלום", ומוביל לדף שמתחזה לדואר ישראל או לחברת שילוח (איך נראה דף כזה: ההודעה על חבילה שמעוכבת במכס). ו"העברת יתר": הקונה טוען ששילם בטעות סכום גבוה מדי ומבקש החזר של ההפרש, לפני שהתשלום המקורי בכלל הגיע.
מה מוחזר תלוי במי ביצע את הפעולה. כרטיס שהוזן בדף שליח מזויף וחויב אחר כך הוא "שימוש לרעה" לפי חוק שירותי תשלום: הודעה למוקד ההונאות מפעילה השבה תוך 8 ימי עסקים, בניכוי השתתפות עצמית של 75 שקל ועוד 30 שקל ליום עד תקרה של 450 שקל, ומרגע ההודעה האחריות של הלקוח מתאפסת (הפירוט: מה הבנק חייב להחזיר אחרי הונאה). הפיקוח על הבנקים אכף את הכלל הזה ב-2025 גם במקרים שבהם הלקוח מסר את הפרטים בעצמו למי שהתחזה לגוף לגיטימי. בקשת תשלום שהמוכר אישר בביט היא סיפור אחר: זו הוראת תשלום שלו, ואין עליה חובת החזר בחוק. מה שנשאר הוא פנייה מיידית למוקד ההונאות של הפועלים, שמפעיל את ביט, בבקשה לנסות להשיב את הכסף מהחשבון המקבל, עם תיעוד שהאישור הוצא בהטעיה. הבנק המקבל רשאי לסרב, והסיכוי גדל ככל שהפנייה מגיעה באותו יום.
תשובה של הבנק על תלונה כזו חייבת להגיע תוך 30 יום, לפי אמנת השירות של הפיקוח על הבנקים מ-2025, ורצוי לדרוש אותה בכתב. מי שנענה בשלילה או בשתיקה פונה ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים, שהשיבה ללקוחות 33 מיליון שקל ב-2025 בטיפול רוחבי בתלונות, בין השאר במקרים שבהם חברות כרטיסים סירבו לפצות על פרטים שנמסרו למתחזה.
המוצר יוצא מהבית אחרי שהכסף מופיע ביתרה באפליקציה של המוכר עצמו; צילום, קישור או הודעה מהקונה הם תחליף גרוע. תלונה מקוונת במשטרה מוגשת דרך gov.il אחרי הזדהות, ומספר האישור שמתקבל נדרש בהמשך לבנק. דיווח ליד2 או למטא חוסם את החשבון המזויף, וכל הצ'אט, כולל מספרי הטלפון, נשמר כראיה. מוכרים מבוגרים היו היעד המועדף בפרשה, והמדריך להגנה על הכסף של הורים מבוגרים מפרט אילו הגבלות אפשר להציב בחשבון לפני שההודעה הבאה מגיעה.
מאמצע 2026 חלה על כל הבנקים חובה להפעיל מוקד אנושי להונאות 24 שעות ביממה, כולל שבת וחג, עם המתנה של עד שש דקות ועדיפות בתור לבני 70 ומעלה.
