סילבן שלום - מס על שוק ההון בממשלת שרון הראשונה
מגאבס ב-1958 עד 2003: שר האוצר ששם מס על רווח בבורסה, לפני נתניהו והקיצוץ
סילבן שלום נולד ב-4 באוגוסט 1958 בגאבס שבתוניסיה, עלה, היה עיתונאי וחבר כנסת מהליכוד. ב-7 במרץ 2001 עד 28 בפברואר 2003 שר האוצר בממשלת שרון, אחרי שוחט ולפני נתניהו. אחר כך שר חוץ.
המשק שקיבל היה משק של אינתיפאדה ומיתון. תיירות נעצרה, האבטלה עלתה, הגירעון גדל. בכיס זה אומר משרה שנעלמת בענף השירותים, וחוב לאומי שגדל כי ההכנסות יורדות והביטחון עולה. שלום ישב על תקציב חירום בלי הדרמה של ייצוב 1985 ובלי הרפורמה של 2003 שעוד תבוא.
המהלך שנשאר על שמו הוא הרחבת המס לשוק ההון: רווח שהיה פטור יותר, התחיל להיות חייב. בכיס זה אומר מניה שנמכרת ומשלמת מס, לא רק משכורת. הוויכוח היה חריף: שוק חופשי מול שוויון בנטל. זו הייתה מדריך המניות הגדול פוגש את מס הכנסה.
מיתון, מס, ואז התיק עובר
שרון התמקד בביטחון. האוצר היה החדר של המספרים הרעים. ב-2003, אחרי בחירות, נתניהו קיבל את התיק והוביל קיצוץ והאצת רפורמות. שלום עבר לחוץ. בכיס הציבורי נשאר המס על הרווח, והמיתון שנמשך עד שהגאות חזרה באמצע העשור.
עולה מתוניסיה בליכוד של שנות ה-90, הוא ייצג גם סיפור עדתי וגם סיפור דור. באוצר זה פחות חשוב מהגירעון. בכיס של משק בית ב-2002 זה מיתון: פחות שעות, פחות פרמיה, יותר חשש. המס על הבורסה נגע למי שהיה לו תיק; האבטלה נגעה למי שלא.
הייחוד היה מס על הון בימי מיתון. מי שמחפש את הגבול במה זו כלכלה מוצא אצלו ניסיון להרחיב בסיס גבייה כשהעבודה מצטמצמת. מאקרו כלכלה של שר במלחמה אזרחית בגבול, בלי כלים מוניטריים ביד.
מה שנשאר בכיס הוא טופס המס על רווח הון, והזיכרון של 2001-2003 כשנים קשות. מי שקנה מניה ב-1999 ושילם מס ב-2003 עבר את שני הצדדים של אותו עשור. שלום היה השר על הצד השני.
גאבס, עלייה, ליכוד, אוצר, חוץ. המסלול מהיר. ב-2001 קיבל משק פצוע. ב-2003 מסר אותו לנתניהו, שהפך את הפצע לתוכנית. בכיס של שכיר המס על הבורסה היה רחוק; בכיס של חוסך בקרן הוא התחיל להיות קרוב. המדריך הגדול לקרנות נאמנות וקרנות סל נולד בעולם שבו הרווח כבר לא פטור כברירת מחדל. זה השינוי השקט של הקדנציה.
מס על רווח בבורסה בזמן מיתון נשמע כמו גבייה ממי שיש לו, כשאין מספיק עבודה. בכיס של שכיר בלי תיק זה צודק. בכיס של חוסך זה קנס על חיסכון שנפגע ממילא. שלום בחר להרחיב בסיס. נתניהו אחריו בחר לקצץ הוצאה. שני הכלים נפגשו ב-2003 על אותו משק פצוע.
גאבס, עלייה, ליכוד, אוצר, חוץ. המסלול מהיר. המיתון של 2001-2003 היה איטי וכואב. תיירות נעצרה, האבטלה עלתה, והמס על המניה נכנס לטופס. מי שהיה לו תיק הרגיש; מי שחיפש עבודה הרגיש משהו אחר. שר האוצר במלחמה אזרחית בגבול לא בוחר את המלחמה, רק את הטופס.
בכיס של השנים האלה סילבן שלום פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2001-2003 הוא הציר. רפורמת מס 2003 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר מס על שוק ההון. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה סילבן שלום פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2001-2003 הוא הציר. רפורמת מס 2003 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר מס על שוק ההון. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
בכיס של השנים האלה סילבן שלום פגש תקציב שעולה על הסיסמה. 2001-2003 הוא הציר. רפורמת מס 2003 נשמע במכולת, במשכנתא או בשער, לפי החודש. הייחוד נשאר מס על שוק ההון. הזמן עושה את שלו, והשאלה היומיומית חוזרת: מי משלם כשהמדינה בוחרת סעיף אחד על פני אחר, ומה נשאר בבית אחרי שהסעיף יורד מהנייר אל התלוש.
