מוריס אלה - שוק יעיל מול בחירה ששוברת את התוחלת

מוריס פליקס שארל אלה נולד ב-31 במאי 1911 בפריז, לבית של חנוונים קטנים. ההורים החזיקו חנות חלב ברחוב דידו. הוא סיים ראשון במחזור באקול פוליטכניק ב-1933, ואחר כך למד באקול דה מין. ב-1933 ביקר בארצות הברית בשפל, וחזר עם החלטה לעסוק בכלכלה. ב-1937 עד 1943 ניהל שירות מכרות בנאנט ופיקח על מסילות. בזמן הכיבוש, ב-1943, פרסם את "בחיפוש אחר דיסציפלינה כלכלית", חיבור עבה על שיווי משקל יעיל. ב-1947 יצא "כלכלה וריבית". מ-1944 לימד באקול דה מין, ניהל מרכז ניתוח כלכלי, וחקר גם פיזיקה. בכיס של בן חנוונים זה אומר מחיר חלב יומי, קופה קטנה, ומחסור שהשפל האמריקאי הציג לו כשאלה, לא ככתבה.

ב-1988 קיבל את פרס נובל לכלכלה על תרומות חלוציות לתורת השווקים ולניצול יעיל של משאבים. העבודה של שנות הארבעים נתנה ניסוח מתמטי כללי לשיווי משקל ולתנאי יעילות, במסורת ולראס ופארטו, בעצמאות ממה שנכתב באנגלית באותן שנים. ב-1953 פרסם בכתב העת אקונומטריקה את מה שנקרא פרדוקס אלה. אנשים בוחרים בטוח על פני הימור כשהסיכוי גבוה, ובוחרים הימור גדול כשהסיכוי קטן, באופן שסותר את תורת התוחלת המצופה. דניאל כהנמן ועמוס טברסקי חזרו אל הניסוי הזה בשנות השבעים, והוא הפך לאבן פינה בכלכלת התנהגות. מת ב-9 באוקטובר 2010 בסן-קלו ליד פריז, בן 99.

כשהבית בוחר ביטוח יקר וגם כרטיס לוטו

בכיס זה אומר שני מעשים באותו שבוע. משפחה קונה ביטוח מקיף לרכב, ומוותרת על תוחלת כדי לישון. באותו שבוע היא קונה כרטיס לוטו, ורודפת אחרי פרס גדול בסיכוי זעיר. לפי נוסחת התוחלת הקלאסית, שתי הבחירות לא יושבות יחד. אלה הראה שהסתירה הזו שיטתית, לא טעות של אדם אחד. כשההפסד נראה ודאי, הבית בורח ממנו. כשההפסד נראה רחוק, הבית מתעלם מהסיכוי ורץ אל הפרס. בחיסכון זה קרן כספית לצד מניית חלום. במשכנתה זה ביטוח חיים יקר לצד הימור על מחיר דירה. מי שקורא על מיקרו כלכלה של סיכון פוגש אצלו את השבר בין מה שהמודל מייחס לבית לבין מה שהבית עושה.

החלק האחר של עבודתו, זה שזכה בפרס, מדבר על מחיר כאות ליעילות. אם המחיר משקף עלות שולית חברתית, המשאבים הולכים לשימוש שמניב יותר. במכרות ובמסילות זה היה שיעור מעשי: תעריף נכון חוסך פחם ומפנה קרונות. ב-1947, בספר על ריבית, דיבר גם על כלל זהב של צבירה: יותר מדי הון מוריד את התצרוכת לאורך זמן, פחות מדי הון משאיר את הדור הבא דל. בכיס זה אומר חיסכון פנסיוני. אם כולם חוסכים מעט, יהיה מחסור בהון ומחיר שכירות גבוה. אם כולם חוסכים בלי גבול, הדור החי מוותר על רמת חיים בלי תוספת מתאימה מחר.

הייחוד היה כתיבה בצרפתית, מחוץ לזרם האנגלו-אמריקאי, שהגיעה לאותן מסקנות על שוק יעיל ואחר כך שברה את מודל הסיכון. הוא נשאר מהנדס בכלכלה: נוסחה, מדידה, וניסוי. המבקרים באקדמיה האנגלית איחרו לקרוא אותו. תלמידיו בצרפת שמעו את השיווי משקל עשרות שנים לפני הפרס. מי שמסתכל על איך הכלכלה התפתחה במאה העשרים פוגש אצלו שני פרקים בכרך אחד: ולראס מחודש, וקבלת החלטות שבורחת מהתוחלת.

ההשפעה יושבת בכל מודל שוק כללי, בכל דיון על תעריף תשתית, ובכל ניסוי שמציג שני הימורים ומראה סתירה. בכיס נשאר כלל כפול. מחיר יעיל מפנה משאב. אדם בשר ודם אינו מחשב תוחלת נקייה. מי שמוכר ביטוח ומי שמוכר לוטו חיים שניהם מהשבר הזה. אלה תיעד אותו ב-1953, ותיעד לפני כן איך שוק יכול, במודל, לנצל משאב בלי לבזבז. הבית חי בין שני הספרים: תעריף חשמל שצריך לשקף עלות, וכרטיס לוטו שמשקף חלום.

בשנות השבעים והשמונים כתב גם על כסף ועל דינמיקה מוניטרית, ועל היסטוריה של משברים. הוא ראה בכמות כסף ובמחירים מערכת שיש למדוד, לא רק לספר. בכיס של חוסך צרפתי בשנות האינפלציה זה היה שטר שנשחק, בדיוק כפי ששטר ישראלי נשחק באותן שנים. הפרס ב-1988 קיבע את מקומו כמי שנתן לשוק ניסוח קפדני בזמן מלחמה, כשהנייר היה נדיר והחשמל לא יציב. הוא המשיך לכתוב כמעט עד גיל מאה, וחזר לאותה שאלה: איך מחיר מפנה משאב, ואיך אדם סוטה מהנוסחה בלי להפסיק לקנות ולמכור.