גירושים  (בעזרת AI)
גירושים (בעזרת AI)

הימר, גנב מהמעסיק, לווה בשוק האפור - וניסה לקזז מהכתובה

בדיקת פוליגרף הפריכה את טענות הבעל, שלפיהן האשה היתה אלימה כלפיו ומנעה ממנו יחסי אישות. בית הדין הרבני בירושלים קבע שהוא זה שדירדר את הבית מבחינה כלכלית, וחייב אותו לשלם לה 170,662 שקל

עוזי גרסטמן |

בית הדין הרבני האזורי בירושלים חייב באחרונה גבר לשלם לגרושתו סכום כתובה של 170,662 שקל, לאחר שקבע כי הוא זה שהביא לפירוק הנישואים, בעיקר בעקבות התמכרות להימורים שדירדרה את המשפחה כלכלית. פסק הדין, שניתן על ידי הדיינים הרב מרדכי רלב"ג (ראב"ד), הרב גדעון שריון והרב גולן אלוף, דוחה כמעט לחלוטין את טענות ההגנה של הבעל, ומראה כיצד בדיקת פוליגרף נהפכה למכריעה בהכרעת הדין.

הזוג נישא ב-2005 ונולדו לו שלושה ילדים, שניים מהם עדיין קטינים. ב-2016 עזב הבעל את הבית המשותף, ובתחילת 2017 הוא כבר שלח לאשתו הודעות שלפיהן הגירושים הם "עניין גמור" מבחינתו. בהמשך הגישה האשה תביעת מזונות, שבמסגרתה חויב הבעל לשלם 7,600 שקל בחודש עבור מדור ומזונות. ב-2018 הגיש הבעל בעצמו תביעת גירושים, וכעבור זמן קצר התגרש הזוג בהסכמה, כשהצדדים קבעו שבית הדין ידון בשאלת הכתובה בהתחשב בתוצאות הליך חלוקת הרכוש שהתנהל במקביל בבית המשפט. במסגרת אותו הליך רכושי, שהסתיים בנובמבר 2020, חויב הבעל לשלם לאשתו 100 אלף שקל נוספים.

לפי טענות האשה, בעלה מנע ממנה יחסי אישות כמעט לאורך כל הנישואים, עד שאלה פסקו כליל כחמש שנים לפני הגירושים. אך הטענה המרכזית והחמורה יותר נגעה להתמכרותו להימורים - התמכרות שלטענתה יצרה חובות של כ-600 אלף שקל, הובילה אותו לגנוב כסף ממעסיקו וללוות כספים בשוק האפור. לדבריה, גם לאחר שהתוודה בפניה על הבעיה ב-2014 והחל טיפול גמילה בעמותת אפשר, הוא המשיך להמר וליצור חובות חדשים.

הבעל מצדו, הודה שעסק בהימורים אך טען שלא זו הסיבה לגירושים, ושהאשה גילתה על כך רק לאחר הפירוד. לדבריו, גם ההימורים וגם הגניבה מהמעסיק נבעו ממצב כלכלי קשה ומ"מעידה חד פעמית" ולא מהתמכרות של ממש. הוא גם הפך את התמונה וטען שהאשה היא זו שהיתה אלימה כלפיו: שרטה אותו, נעלה בפניו דלתות ושברה לו טלפון. כמו כן, הוא טען שהיא זו שיזמה בפועל את פירוק הבית.

הפוליגרף שהכריע את הדין

כדי לפתור את הסתירות, הסכימו הצדדים בדיון מנובמבר האחרון כי בית הדין יכריע לפי תוצאות בדיקת פוליגרף שיעברו שניהם. תוצאות הבדיקה פעלו לחלוטין לרעת הבעל: הוא עצמו אישר בבדיקה שהאשה מעולם לא מנעה ממנו יחסי אישות, שהאלימות שביצעה נגדו היתה לכל היותר הגנה עצמית, ושההימורים היו גורם - גם אם לא היחיד - לפירוק הנישואים. לאור זאת, קבע בית הדין באופן חד-משמעי כי "טענות האיש בעניין אלימות ובעניין מניעת יחסי אישות מצד האישה בטלות ומבוטלות".

בהחלטתו, הדגיש בית הדין כי "האיש עסק בהימורים בלא ספק תקופה ארוכה מאוד", נטל הלוואות בשוק האפור, גנב מהמעסיק שלו ובכך "דרדר את הבית מבחינה כלכלית" - נסיבות שלפי המקורות ההלכתיים שהובאו בפסק הדין (בית יוסף ורמ"א) מהוות עילה גם לגירושים וגם לחיוב בכתובה. הדיינים קבעו כי מוטל על הבעל נטל הוכחה מוגבר אם הוא טוען שהאשה הפסידה את כתובתה, והנטל הזה לא הורם כלל לדבריהם: "כל הראיות בתיק מצביעות על חיובו בכתובת האישה".

תביעת הכתובה היתה על סכום של 250 אלף שקל, אך בית הדין נדרש להכריע גם בשאלת הקיזוז. כלומר האם להפחית מהסכום את מה שכבר קיבלה האשה בהליך הרכושי, כדי למנוע כפל פיצוי. בסופו של דבר אישר בית הדין קיזוז של 26 אלף שקל עבור זכויות פנסיוניות, וכ-53,338 שקל עבור מזונות אשה שנצברו עליהם ריביות. לעומת זאת, את הסכום של 100 אלף שקל שקיבלה האשה בהליך הרכושי בעניין איזון המשאבים סירב בית הדין לקזז, בקובעו כי מדובר בכסף שהבעל חייב לאשתו לפי ההלכה, ולא רק מכוח חוק יחסי ממון. בשורה התחתונה, מתוך 250 אלף שקל שנתבעו קוזזו 79,338 שקל בלבד, כך שהבעל נדרש לשלם לאשה 170,662 שקל.

עו"ד דניאל פרידנברג ממשרד הופמן & פרידנברג המתמחה בענייני משפחה וירושה מציין כי, "פסק הדין מחדד את המשמעות המשפטית שעלולה להיות להתנהלות כלכלית הרסנית בתוך חיי הנישואים. בית הדין קבע כי התמכרות להימורים, נטילת הלוואות מהשוק האפור ויצירת חובות, בצירוף פגיעה משמעותית ביציבות הכלכלית של המשפחה, היוו גורם ממשי בפירוק הנישואים עד כדי שכל אלה לא רק שהקימו בסיס לחיוב הבעל בתשלום הכתובה, אלא גם לדחיית ניסיונו לייחס לאשה אחריות לפירוק הנישואים. המסר העקרוני הוא כי התנהלות כלכלית פוגענית אינה בהכרח עניין 'פנימי' של משק הבית, והיא עשויה לקבל משקל ממשי גם בעת הכרעה בזכויות הנובעות מסיום הנישואים".

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה