איטליה בדרך חזרה לאנרגיה גרעינית - 40 שנה אחרי שסגרה את הכורים
מחירי חשמל הגבוהים בכ־30% מהממוצע האירופי, התלות בגז וההתנגדות להרחבת מתקני רוח ושמש דוחפים את ממשלת מלוני לקדם כורים מודולריים קטנים. אלא שהתעשייה מזהירה כי הפתרון ידרוש שנים, בעוד כ־130 ג׳יגה־ואט של פרויקטים מתחדשים עדיין ממתינים לאישור
איטליה מתקרבת להחלטה שעשויה להפוך עשרות שנים של מדיניות אנרגיה. לאחר שסגרה את כל הכורים הגרעיניים שלה בעקבות התנגדות ציבורית, ממשלת ג׳ורג׳ה מלוני מקדמת מסגרת שתאפשר להחזיר ייצור חשמל גרעיני באמצעות כורים מודולריים קטנים.
המהלך נולד משילוב של מחירי חשמל גבוהים, תלות ביבוא גז וקושי להקים במהירות מתקני רוח ושמש. משקי הבית והעסקים באיטליה משלמים על חשמל כ־30% יותר מהממוצע האירופי, בעוד דלקים מאובנים עדיין אחראים לכמחצית מייצור החשמל במדינה.
ההתנגדות לאנרגיה מתחדשת משנה כיוון
אחד הביטויים לשינוי נמצא באזור אומבריה, שם מתנגדים בעלי נכסים לתוכנית של חברת RWE להקים שבע טורבינות רוח בגובה של כ־200 מטר ליד אורבייטו. הפרויקט קיבל אישור, אך תושבים ופעילים טוענים כי הוא יפגע בנוף ההיסטורי ובאופי הכפרי של האזור. חלק מהמתנגדים מגיעים דווקא מהתנועה הסביבתית. מוניקה טומאסי, נשיאת ידידי כדור הארץ באיטליה, הייתה בעבר תומכת באנרגיה מתחדשת, אך כיום סבורה כי פריסה נרחבת של טורבינות ופאנלים סולאריים תגבה מחיר כבד מהנוף ומהחקלאות.
לדבריה, אם איטליה מבקשת להפחית פליטות בלי להפוך שטחים נרחבים לאזורי תשתית, עליה לבחון מחדש את האנרגיה הגרעינית. הטענה הזאת נשמעת כיום גם בקרב פעילים שבעבר התנגדו לכורים, אך רואים במתקני רוח ושמש מפגע רחב יותר מבחינת השימוש בקרקע.
RWE טוענת מנגד כי החווה המתוכננת, בהספק של 42 מגה־ואט, תוכל לספק חשמל לכ־40 אלף משקי בית וכי הטורבינות לא ייראו מהמרכז ההיסטורי של אורבייטו. החברה מציגה את הפרויקט כחלק מהצורך לחזק במהירות את ביטחון האנרגיה של איטליה.
הממשלה בונה מסלול לכורים קטנים
ביוני אישר הפרלמנט חוק מסגרת שמסמיך את הממשלה לנסח כללים להקמת כורים מודולריים קטנים. לאחר אישור הסנאט, הצפוי בקרוב, יעמדו לרומא 12 חודשים להקים רגולטור, לקבוע נהלים לרישוי ולטפל בסוגיית הפסולת הגרעינית. הממשלה אינה מתכננת בשלב זה חזרה לכורים הגדולים שפעלו בעבר, אלא מסתמכת על טכנולוגיית SMR, שמבטיחה מתקנים קטנים יותר, בנייה הדרגתית והצבה סמוך למוקדי צריכה תעשייתיים. עם זאת, רבים מהדגמים עדיין לא הוכחו בהפעלה מסחרית רחבה.
חברת Newcleo, סטארט־אפ גרעיני צרפתי־איטלקי, כבר מקבלת פניות ממפעלי פלדה ומלט שמעוניינים בכורים שיספקו להם חשמל ישירות. החברה גייסה עד כה כ־780 מיליון דולר לפיתוח כורים מקוררי עופרת שאמורים להשתמש גם בפסולת גרעינית ממוחזרת.
עבור התעשייה האיטלקית, היתרון האפשרי הוא אספקה יציבה ופחות תלויה במחירי הגז. אלא שגם התומכים מודים כי יעברו שנים עד שהרגולציה, הרישוי, המימון וההקמה יתורגמו לייצור חשמל בפועל.
העסקים דורשים פתרון מהיר יותר
התאחדות התעשיינים Confindustria מזהירה כי החברות אינן יכולות להמתין עוד עשור להקמת כורים. היא דורשת מהממשלה לאשר במהירות פרויקטים של אנרגיה מתחדשת, כדי להקל כבר בשנים הקרובות על מפעלים שמתמודדים עם עלויות חשמל גבוהות. כ־130 ג׳יגה־ואט של פרויקטים סולאריים ורוחניים ממתינים כיום לאישורים באיטליה. המחלוקת אינה רק סביב הצורך בהם, אלא סביב מיקומם במדינה שבה כשני שלישים מהשטח הרריים או גבעיים, חלקים גדולים מעובדים, ותיירות ונוף הם נכסים כלכליים מרכזיים.
שר הסביבה וביטחון האנרגיה, ג׳ילברטו פיקטו פראטין, טוען כי איטליה אינה יכולה לכסות שטחים נרחבים בפאנלים ובטורבינות. בתחילת 2026 עמדה קיבולת הרוח והשמש המותקנת במדינה על כ־60 ג׳יגה־ואט, הרבה פחות מבגרמניה ומספרד.
משני משאלי עם לתמיכה מחודשת
איטליה הייתה בעבר אחת החלוצות האירופיות בתחום הגרעין, אך לאחר אסון צ׳רנוביל הצביע הציבור ב־1987 נגד המשך השימוש בו. עד 1990 נסגרו כל הכורים, וניסיון של סילביו ברלוסקוני להחזיר את התחום נבלם במשאל עם נוסף לאחר אסון פוקושימה ב־2011.
כיום דעת הקהל נראית פתוחה יותר. בסקר YouTrend מיוני הביעו 57% מהנשאלים עמדה חיובית כלפי חידוש ייצור החשמל הגרעיני, לעומת 31% שהתנגדו. עם זאת, גם תומכי המהלך מעריכים שההסכמה עלולה להיחלש ברגע שיוצעו אתרים קונקרטיים להקמת כורים.
