בית המשפט מורה על פירוק גלובלנט ישראל - מי ישלם למשקיעים שאיבדו את כספם?

בית המשפט המחוזי בתל אביב הורה על פתיחת הליכי פירוק נגד גלובלנט ישראל שבבעלות דן דוברי. בקרוב ימונה מפרק שייכנס בנעלי החברה, ירכז את התביעות והחובות, יאתר נכסים וינסה להבין כמה כסף ניתן יהיה להשיב לנושים ולמשקיעים. הבקשה שהובילה לפירוק הוגשה בידי רופא אונקולוג, שהעביר לחברה ב-2023 הלוואה פרטית של כ-660 אלף שקל בריבית שנתית של 8.5%. הריבית היתה אמורה להיות משולמת מדי חודש, והקרן כולה בספטמבר 2025. 

לאחר שההלוואה לא נפרעה הגיעו הצדדים להסדר, והחברה שילמה כמחצית מהחוב, אך לא עמדה בהמשך התשלומים. על פניו מדובר בסכסוך בין מלווה פרטי לחברה שלא החזירה חוב. בפועל, ההלוואה היא רק הדלת שדרכה נכנס בית המשפט לפרשה גדולה בהרבה. 

נגד גלובלנט הוגשו 12 תביעות בהיקף מצטבר של יותר מ-40 מיליון שקל, לצד טענות מצד מאות משקיעים שאיבדו כספים בקרנות ובמוצרים אלטרנטיביים ששיווקה הקבוצה. גלובלנט טענה כי היא מתמודדת עם בעיית תזרים זמנית, שנגרמה מעיכוב בקבלת עמלות מקרנות השקעה זרות. היא ביקשה לעכב את ההליכים ולכנס אסיפת נושים כדי לגבש הסדר חוב, תוך הסתמכות גם על אפשרות לקבל כספים מפוליסות אחריות מקצועית וביטוח נושאי משרה. בית המשפט העדיף את מסלול הפירוק, בין היתר על רקע מספר התביעות ומצבה של החברה.

 רישיון השיווק בוטל - והמשקיעים נשארו עם קרנות לא נזילות

הפירוק מגיע כשנה לאחר שרשות ניירות ערך ביטלה את רישיון שיווק ההשקעות של גלובל נט GNI שיווק השקעות, חברה בת בבעלות מלאה של גלובלנט ישראל. זהו צעד חריג, שננקט לאחר ביקורת שמצאה ליקויים חמורים בשיווק המוצרים. לפי ממצאי הרשות, החברה לא התאימה את השירות לצורכי הלקוחות, לא מסרה להם מידע מהותי ושיווקה באופן שיטתי מוצרים בעלי סיכון מיוחד. הרשות קבעה כי השימוש ברישיון יצר אצל הלקוחות תחושת ביטחון, אף שהשירות שניתן להם לא עמד בדרישות המצופות מגוף מפוקח.

הטענות בפרשה נוגעות בין היתר להפניית משקיעים לקרנות זרות, לא סחירות ולא נזילות, שחלקן השקיעו בהלוואות ובנדל"ן. חלק מהמשקיעים טוענים כי הוצגו להם השקעות בעלות פרופיל סיכון מתון יחסית, אך בפועל הם נחשפו למוצרים מורכבים שקשה היה להעריך את שוויים או לצאת מהם כאשר החלו הבעיות. ביוני הוגשה גם בקשה לתביעה ייצוגית נגד גלובלנט, ובה נטען כי מאות ואולי אלפי חוסכים הופנו להשקעות מורכבות באמצעות קופות גמל בניהול אישי. 

המבקש טוען לניגודי עניינים בין החברות בקבוצה, להיעדר פיקוח מספק על ההשקעות ולנזק של מאות מיליוני שקלים. הטענות טרם הוכרעו בבית המשפט. בנוסף, ועדת האכיפה המינהלית אישרה במרץ התליה זמנית של רישיונות שיווק ההשקעות של אוהד וייגמן, שכיהן בעבר כמנכ"ל החברה, ושל משווק נוסף. ההסדר נעשה ללא הודאה בטענות הרשות, אך הוא העמיק את השאלות סביב אופן השיווק והפיקוח בקבוצה.

 הפירוק לא כולל את פעילות הגמל שנמכרה לפסגות

חשוב להבחין בין גלובלנט ישראל, שנגדה ניתן צו הפירוק, לבין גלובל נט גמל. מדובר בחברות שונות, בעלות מבנה החזקות שונה, אף שהן פעלו תחת אותה קבוצה ונשאו שם דומה. גלובל נט גמל הפעילה קופות גמל בניהול אישי, שבהן החוסך מקבל שליטה רחבה יותר על בחירת ההשקעות. פעילות זו נמכרה לפסגות תמורת 45 מיליון שקל. העסקה כוללת נכסים מנוהלים בהיקף של כ-5.5 מיליארד שקל, והשלמתה כפופה לאישור רשות שוק ההון. 

ההפרדה המשפטית חשובה לחוסכים: צו הפירוק נגד גלובלנט ישראל אינו אומר שכספי כלל עמיתי הגמל נכנסים אוטומטית לקופת הפירוק. עם זאת, הקשרים בין החברות, הפניית הלקוחות לקרנות והטענות לניגודי עניינים צפויים לעמוד במרכז ההליכים המשפטיים. 

אחת המשימות המרכזיות של המפרק תהיה להבין את זרימת הכספים בתוך הקבוצה: מי קיבל את עמלות השיווק, אילו התחייבויות ניתנו למשקיעים, האם הועברו כספים בין חברות קשורות ומה שוויין של הבטוחות שניתנו לנושים. במקרה של הרופא שהעניק את ההלוואה, שועבדו לטובתו מניות בחברות הקשורות לבעלי התפקידים, אך עצם קיומו של שעבוד אינו מבטיח שהנכס שווה מספיק כדי לכסות את החוב.

 מבחן לפוליסות הביטוח - ולשאלה מי נושא באחריות

 גלובלנט טענה כי היא מנהלת משא ומתן עם חברות הביטוח בנוגע לפוליסות אחריות מקצועית וביטוח נושאי משרה. אם הפוליסות מכסות חלק מהתביעות, הן עשויות להפוך למקור הכספי המרכזי של קופת הפירוק. אלא שחברות הביטוח צפויות לבחון היטב את תנאי הכיסוי, את ההתנהלות של בעלי התפקידים ואת השאלה אם התקיימו חריגים שמאפשרים להן לדחות תשלום.

המפרק יידרש לבדוק גם אם קיימת עילת תביעה אישית נגד מנהלים, בעלי מניות, משווקים או גורמים אחרים שהיו מעורבים בפעילות. עצם קריסת ההשקעות אינה מוכיחה אחריות אישית, אבל טענות להסתרת מידע, ניגודי עניינים או שיווק שאינו מתאים ללקוח עשויות להרחיב את מעגל הנתבעים.

הפרשה ממחישה שוב את הבעיה המרכזית בהשקעות אלטרנטיביות: לעיתים הן נמכרות כמוצר יציב שאינו מתנהג כמו הבורסה, אך מאחורי היציבות המדווחת יכולה להסתתר היעדר סחירות. כל עוד אין משיכות והקרן אינה נדרשת למכור נכסים, ניתן להציג שווי יציב. כאשר משקיעים מבקשים את כספם, הריבית עולה או פרויקט נקלע לקושי, מתברר עד כמה מורכב לממש את הנכסים. תשואה גבוהה יחסית אינה רק הטבה, אלא בדרך כלל פיצוי על סיכון. במוצרים אלטרנטיביים צריך לבדוק לא רק את התשואה המוצגת, אלא גם את הנזילות, הבטוחות, זהות מנהלי הכסף, ניגודי העניינים והיכולת לממש את ההשקעה בעת משבר.

 צו הפירוק אינו מחזיר עדיין כסף למשקיעים. הוא רק מעביר את השליטה מידי בעלי החברה לגורם שמחויב לנושים ויפעל תחת פיקוח בית המשפט. רק לאחר שיוגשו תביעות החוב, יאותרו הנכסים ותתברר עמדת חברות הביטוח, יהיה אפשר להעריך אם למשקיעים ולמלווים יש סיכוי לקבל חלק משמעותי מכספם - או שהפירוק רק ייתן מסגרת מסודרת להכרה בהפסדים שכבר נוצרו.