שיתוף בפייסבוק יום אחרי התאונה הכריע: קרנית תפצה נוסע שנפגע ברכב בלי ביטוח

נוסע שנפגע בתאונת דרכים באוקטובר 2017 הגיש תביעה רק ארבע שנים אחר כך, בלי מספר רישוי מדויק ומול נהג שהכחיש שאי פעם היה לו קשר לרכב. מה שהכריע היה פוסט שהנהג עצמו שיתף בפייסבוק יום אחרי התאונה.

התובע, אחמד מסארוה, יליד 1993, נסע לפי גרסתו ברכב שנהג בו מוחמד חאג' יחיא. בדיעבד התברר שלרכב לא היה ביטוח חובה. הוא טען שלא ידע על היעדר הכיסוי ושלא היה סביר שיידע, ולכן הגיש את התביעה גם נגד קרנית - הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הנתבע הכחיש מעורבות, בעלות וקשר לרכב. קרנית הכחישה את עצם התאונה, ולחלופין טענה שהתובע הוא שנהג ושידע או היה עליו לדעת שאין ביטוח. במקביל שלחה הודעת צד שלישי נגד הנהג ונגד שורוק מסארוה, שעל שמה היה הרכב רשום.

מה גילתה תעודת עובד הציבור

מתעודת עובד ציבור ממשרד התחבורה עלה כי הרכב שצוין בכתב התביעה היה רשום במועד התאונה על שם צד ג' 2, וכי רישומו בוטל לשם פירוק בינואר 2018 - כשלושה חודשים אחרי התאונה. השופט הבכיר יוסף סוהיל קבע שהכרזת הפירוק באה קרוב לוודאי בעקבות הנזק המשמעותי מהתאונה.

התובע העיד שהיה חבר של הנתבע ועבד איתו, ולמיטב הבנתו הרכב היה בבעלות הנתבע בפועל אך נותר רשום על שם אחר בשל עיקול. הנתבע הכחיש היכרות עם הבעלים הרשומה, אך אישר שב-2017 היה בבעלותו מיצובישי לנסר אדום - בדיוק כתיאור הרכב - אלא שלטענתו מספר הרישוי היה אחר. אישור ממשרד התחבורה על הבעלות הנטענת לא הציג.

רשתות חברתיות הפכו למקור ראיות שגרתי בהליכים אזרחיים. פוסטים, שיתופים ותמונות עם חותמת זמן משמשים להפרכת גרסאות, והם קבילים בכפוף לכללי אותנטיות. כאן לא נדרשה חקירה טכנולוגית: הנתבע עצמו אישר בחקירה נגדית שהוא ביצע את השיתוף. היעדר ביטוח חובה אינו שולל בהכרח פיצוי, וגם רוכב שנפצע בלי כיסוי ביטוחי עשוי לזכות דרך הקרן.

השיתוף שהפיל את הגרסה

בחקירה הנגדית אישר הנתבע ששיתף בדף הפייסבוק שלו ידיעה על התאונה, שפורסמה ביום האירוע עצמו וצורפו לה תמונות של הרכב מהזירה. השיתוף בוצע למחרת. כשנשאל מדוע שיתף אם הנושא לא מעניין אותו, השיב שזה רגיל ושהוא תמיד משתף.

בית המשפט לא השתכנע. ההסבר נחשב כללי וסתמי, וניכר בו ניסיון התחמקות. במאזן ההסתברות נקבע שהתאונה אירעה ברכב שהיה בבעלות הנתבע בעת האירוע.

קרנית משמשת רשת ביטחון כשנפגע נותר בלי כתובת לתבוע: נהג שנמלט, רכב בלי ביטוח, או פוליסה שלא מכסה. הקרן משלמת ואז חוזרת אל מי שגרם לנזק ואל בעל הרכב הרשום. לכן בתיקים כאלה הנתבעים נוטים להכחיש כל זיקה לרכב, שכן הכרה בבעלות או בנהיגה גוררת חבות שיפוי בסכומים שיכולים להגיע למיליונים. הפער בין הסכום הנתבע לנפסק בתיקי נזקי גוף הוא לרוב משמעותי, ולעיתים מגיע לעשירית מהתביעה המקורית.

למה מספר הרישוי השגוי לא הפיל את התביעה

קרנית ביקשה להיאחז בכך שפרטי הרכב המדויקים לא הוכחו, וטענה להרחבת חזית אסורה. השופט דחה את שתי הטענות: הכלל נגד הרחבת חזית נועד למנוע חריגה מהפלוגתות בכתבי הטענות, אך כשהמחלוקת על עצם התאונה ומעורבות הנהג כבר הועלתה, תיקון טעות במספר הרישוי אינו מרחיב חזית - במיוחד כשלקרנית הייתה הזדמנות לחקור ולהתגונן.

• עזר לחבר ורשם על שמו אופנוע - וכעת ישלם על תאונה

גם טענת השיהוי - ארבע שנים עד תלונה ותביעה - טופלה בשני הכיוונים. השופט הסכים שמדובר בשיהוי בלתי סביר, וכי חובת השקידה אינה מסתכמת בבקשת פרטים מהנהג בזמן אמת. ובכל זאת: אין בשיהוי בנסיבות התיק כדי לדחות את התביעה, ואין לנתבע להיבנות ממנו כשמנע בירור עובדות בזמן אמת.

הנקודה שסגרה את המעגל: שני הרכבים - זה שנטען בכתב התביעה וזה שהנתבע טען שהיה בבעלותו - היו חסרי כיסוי ביטוחי. לכן חלה על קרנית חובה לפצות, ועל הנהג חבות ישירה. שניהם חויבו ביחד ולחוד. בהודעת צד ג' נקבעה חבות מלאה של הנהג ושל הבעלים הרשומה לשפות את קרנית. פסק הדין עוסק בחבות בלבד; ישיבת הוכחות על הנזק נקבעה לפברואר 2027, ותצהירי התביעה יוגשו עד סוף אוקטובר 2026.