מנכ"ל גילת: "קומטק ניסתה לרכוש אותנו, עכשיו אנחנו קונים ממנה פעילות"

לפני שש שנים קומטק (Comtech) האמריקאית ניסתה לרכוש את גילת גילת -2.97%  . העסקה ההיא, שנחתמה רגע לפני התפרצות הקורונה, התפרקה אחרי שהשווקים נכנסו לטלטלה והסתיימה בתשלום של 70 מיליון דולר לגילת. עכשיו הגלגל מתהפך. גילת רוכשת מ-Comtech את רוב פעילות התקשורת הלוויינית והחלל שלה, בעסקה של 157.5 מיליון דולר במזומן, ומנסה להשתמש בה כדי להגדיל את החברה, להעמיק את פעילות הדיפנס ולהעביר עוד יותר את מרכז הכובד שלה לארה"ב.

הפעילות הנרכשת מכניסה כ-195 מיליון דולר בשנה ומייצרת EBITDA מתואם של כ-16.8 מיליון דולר. בגילת מעריכים כי לאחר השלמת העסקה תעמוד החברה המאוחדת על קצב הכנסות שנתי של יותר מ-700 מיליון דולר ו-Adjusted EBITDA של כ-80 מיליון דולר. אבל מבחינת המנכ"ל עדי צפדיה, הסיפור אינו רק הגדלת השורה העליונה. לדבריו, הרכישה משנה את התמהיל של גילת ומקדמת אותה לעבר השוק הביטחוני, שבו הוא רואה את מנוע הצמיחה המשמעותי של השנים הקרובות.

הראיון עם מנכ"ל גילת, עדי צפדיה, נערך לפני פרסום תוצאות הרבעון, ולכן הוא נמנע מהתייחסות ישירה למספרי הרבעון שיצאו תיכף. עם זאת, הוא אומר כי העסקה צפויה להיות אקלרטיבית כבר מהיום הראשון אחרי השלמתה, ולהתחיל לבוא לידי ביטוי בדוחות ב-2027.

"קומטק ניסתה לרכוש את גילת, עכשיו אנחנו קונים ממנה פעילות. זה בהחלט סיבוב מעניין", משתף צפדיה בשיחה. "אבל מעבר לסיפור ההיסטורי, זו עסקה שמחזקת אותנו בדיוק במקום שאליו אנחנו רוצים לקחת את גילת".

למה עכשיו? מה גרם לכם לבצע דווקא את העסקה הזו?

"קודם כל, צריך לזכור שב-2020 Comtech ניסתה לרכוש את גילת. הם חתמו על הסכם, ואז התחילה הקורונה. הם ניסו לחפש דרכים לצאת מהעסקה, לא הצליחו לגייס כסף, ובסוף שילמו לנו 70 מיליון דולר קנס. בשנים האחרונות קומטק הייתה חברה לא מעט בקשיים פיננסיים, חברה מאוד ממונפת, והיא חיפשה למכור חלק מהיחידות העסקיות שלה. לאחרונה נכנסנו איתם למשא ומתן וחתמנו על העסקה".

מה בעצם אתם קונים?

"קומטק היא חברה שהפורטפוליו שלה מאוד דומה לפורטפוליו של גילת. הם מתמחים בציוד לתקשורת לוויינית. הפוקוס שלהם הוא בטכנולוגיה קצת שונה, שנקראת SCPC, Single Carrier, ואנחנו עובדים בטכנולוגיה של TDMA. אצלם מדובר בצ'אנלים גדולים יותר, אחד על אחד, ואצלנו מדובר ברשת מבוזרת".

"מעבר לזה, קומטק מביאה לנו שני סגמנטים משיקים, שהם לא לווייניים קלאסיים. אחד מהם הוא Space Engineering, פעילות שעוסקת בסרטיפיקציה, הנדסה ורכיבים שאפשר לשים על לוויינים, תחנות חלל וטילים. זה ביזנס רווחי של סדר גודל של 30 מיליון דולר. התחום השני הוא Troposcatter, טכנולוגיית תקשורת בעיקר צבאית שמאפשרת תקשורת מעבר לקו הראייה, למרחקים של 100 עד 500 קילומטר".

• בואינג תחזיר את גילת למסלול? המניה מתחזקת 4%
• אלו הסיבות שבגללן גילת נחתכת ב-24%

"זו טכנולוגיה ותיקה ש-Comtech משדרגת היום. משתמשים באנטנות פרבוליות שמשדרות לשמיים, הגלים פוגשים באטמוספירה וחוזרים לכדור הארץ. זה מאפשר להעביר עשרות מגה למרחקים גדולים, גם כשאין קו ראייה ישיר. בעבר זה נעשה עם אנטנות גדולות מאוד, והיום הם עושים את זה עם אנטנות הרבה יותר קטנות".

אז העסקה הזו בעצם משנה את הפוקוס של גילת?

"רוב הביזנס של גילת היום הוא קומרשל, אבל אנחנו משנים פוקוס לדיפנס. מה שהרכישה של Comtech עושה זה שהיא מחזקת את הפוקוס שלנו בדיפנס, נותנת לנו עוד רגליים בתוך משרד ההגנה האמריקאי, וההכנסות שלנו מהתחום עולות מ-20 ומשהו אחוז מההכנסות לכמעט 40% מההכנסות של החברה המאוחדת".

"אחרי האיחוד יהיו לנו קרוב ל-300 מיליון דולר הכנסות מדיפנס מתוך יותר מ-700 מיליון דולר הכנסות. זו המטרה. לחזק את הדיפנס, כי שם אנחנו רואים את הצמיחה העתידית המשמעותית שלנו".

איך תראה גילת אחרי העסקה?

• יוסי אבו קיבל תגמול של מיליונים; בית המשפט דורש מניו מד לחשוף איך התקבלה ההחלטה
• איך הפחתת הריבית תשפיע על המניות והאג"ח?

"הרכישה הזו מגדילה משמעותית את גילת כחברה, מכ-500 מיליון דולר מחזור לכ-700 מיליון דולר, ומ-60 ומשהו מיליון דולר EBITDA לכ-80 מיליון דולר EBITDA. אבל מעבר לגודל, היא מחזקת אותנו במקומות שבהם אנחנו רוצים להיות, בעיקר בדיפנס ובארה"ב".

מה המרווחים של הפעילות הנרכשת בהשוואה לפעילות הקיימת של גילת?

"פחות או יותר אותו דבר בממוצע".

אז היא לא אמורה להכביד על הרווחיות?

"לא. להפך, אני חושב שבסוף יש פה סינרגיות גדולות גם בעלויות, אבל עוד יותר בהכנסות. מה שאנחנו קוראים cross-selling. מכירה של ציוד גילת על ידי Comtech בארה"ב, ומכירת ציוד Comtech על ידי גילת גלובלית, עם הערוצים הגלובליים שלנו. אנחנו רואים פוטנציאל משמעותי לצמיחה".

איפה הסינרגיות האלה יכולות לבוא לידי ביטוי?

"Comtech כבר היום נמצאת בפרויקטים אמריקאיים גדולים, כולל Iron Dome ופרויקט Artemis האמריקאי. ביחד, החברה המאוחדת יכולה להגיע למקומות שכל חברה בנפרד לא הייתה יכולה להגיע אליהם".

מתי נראה את זה משפיע על התוצאות?

"העסקה תהיה אקלרטיבית כבר מהיום הראשון של הקלוזינג. אנחנו מעריכים שהקלוזינג יהיה לקראת סוף 2026 או תחילת 2027, ולכן נראה את התרומה כבר ב-2027. יש פה תנאי סגירה וכמה אישורים רגולטוריים, בעיקר הגבלים עסקיים בארה"ב ו-CFIUS, שזה אישור להשקעות זרות ברכישת חברות אמריקאיות. אני לא דואג מהאישורים האלה, כבר עברנו את זה פעמיים בשלוש השנים האחרונות, אבל זה עדיין תהליך רגולטורי שצריך לעבור והוא יכול לקחת זמן".

יש מי שיגיד שאתם פשוט קונים צמיחה.

"חלק מאסטרטגיית הצמיחה שלנו היא אסטרטגיה לא אורגנית, דרך מיזוגים ורכישות. אנחנו לא רואים בזה פסול, אנחנו רואים בזה יתרון. יש לנו את הכסף, יש לנו 170 מיליון דולר בקופה, ואנחנו משקיעים המון בצמיחה אורגנית והמון בצמיחה לא אורגנית".

"החיבור המצרפי, האריתמטי הפשוט, מביא אותנו ל-700 מיליון דולר הכנסות. אני מצפה שנהיה הרבה מעבר לזה תוך שנתיים-שלוש מהרכישה. אנחנו רואים פה סינרגיות משמעותיות גם בטופ-ליין וגם בבוטום-ליין".

אי אפשר לדבר על תקשורת לוויינית בלי לדבר על SpaceX ו-Starlink. איך הם משנים את השוק?

"SpaceX זה שחקן מאוד משמעותי. הוא מזיז את הגבינה לכולם. אבל הוא גם סגור, הוא משחק רק עם עצמו. יש לא מעט שחקני לוויין גלובליים עם השקעות עצומות, גם בקומרשל וגם בדיפנס. הרבה מדינות רוצות, בגלל החוזקה של SpaceX ובגלל הדורסנות שלה, שיהיו להן את הלוויינים שלהן, מה שנקרא sovereign networks. לכן אנחנו רואים פריחה בדיפנס, וזו אחת הסיבות שאנחנו משקיעים הרבה בדיפנס".

אז Starlink היא איום או הזדמנות מבחינתכם?

"אני חושב ש-Starlink עושים טוב לכולם, כי לא תהיה סיטואציה של The winner takes it all. כיום התחרות של Starlink קצת מוגבלת, כי מצפים לעלייה משמעותית של לוויינים בשנה-שנתיים-שלוש הקרובות, וזה יאפשר לתחרות של Starlink גם להוריד מחירים ולהתחרות איתה על המחיר".

"Starlink לא זולים, אבל כרגע יש מעט מאוד capacity חופשי בעולם בשביל להתחרות בהם. ברגע שהלוויינים החדשים של SES ו-Eutelsat, הלוויינים המדינתיים, הקונסטלציה של Telesat והפרויקט האירופי IRIS יהיו באוויר, נראה תחרות אגרסיבית גם על המחיר. יש לנו הרבה מקום לצמוח שם".

יש ביקוש לפתרונות היברידיים, כאלה שמשלבים בין LEO, GEO ו-MEO?

"בהחלט. אנחנו מוכרים קרוב ל-150 מיליון דולר בשנה אנטנות שמאפשרות קפיצה בין LEO ל-GEO. אנחנו היחידים שעושים את זה היום".

למה GEO עדיין חשוב בעולם שבו כולם מדברים על LEO?

"אני חושב ש-GEO הוא here to stay, במיוחד בדיפנס. כדי שמדינה תחזיק קונסטלציה של LEO שתיתן לה כיסוי במקומות שהיא רוצה, היא צריכה להשקיע מיליארדי דולרים בשנה. ב-LEO צריך להחליף לוויינים כל חמש שנים, כלומר כל חמש שנים להעלות מחדש בערך 20% מהקונסטלציה. לעומת זאת, לוויין GEO אחד נותן כיסוי של שליש מכדור הארץ. ב-MEO, עם עשרה לוויינים אפשר לקבל כיסוי גלובלי. יש פה המון משחק, ואין מצב של winner takes it all. Starlink פתחו לא מעט שווקים לחברות אחרות, ואנחנו רואים את זה ביום-יום".

מה קורה בפרו? ראינו שם קצת חולשה?

"לא, פרו עשו רבעון ראשון טוב. פרו מאוד project oriented. יש להם סדר גודל של 50 מיליון דולר recurring revenues, ויש פרויקטים שהם זוכים בהם ומתקינים אותם, ואז אתה רואה את הקפיצה עד שזה נכנס ל-recurring revenues. להגיד חולשה בפרו זה ממש לא נכון. פרו נתנה שנה שעברה מצוינת, השנה הולכת לתת שנה מצוינת, ויש כמות גדולה מאוד של פרויקטים שאנחנו מצפים לסגור השנה ושנה הבאה. פרו נמצאת בשנים הטובות שלה".

איפה אתה רואה את ההזדמנויות הגיאוגרפיות המרכזיות?

"יש הזדמנויות באירופה, עם קונסטלציית LEO אירופאית. יש לא מעט לוויינים שמעלים באסיה, ביפן, בתאילנד ובמקומות אחרים. בישראל יש השקעה גבוהה מאוד בדיפנס. בהודו יש פרויקטים עצומים, כולל מחשבות על קונסטלציית LEO הודית, ואנחנו שחקן מאוד חזק בהודו. פרסמנו לא מזמן שיתוף פעולה אסטרטגי עם Nelco".

"בסך הכול המצב שלנו טוב. אני יודע מה קורה לתחרות. את Comtech אנחנו רוכשים, והתחרות האחרת שלנו, אני יודע שהם במצב לא טוב ומפסידים כסף. גילת מרוויחה, צומחת, רוכשת, יודעת לגייס כסף כשצריך, ואני חושב שזו לא תהיה הרכישה האחרונה".

ראינו שחסמו היום דוכנים ישראלים בתערוכת היורוסטורי, יש גם תמונה של הדוכן של גילת דיפנס כשהוא חסום בלוחות עץ - הזהות הישראלית יכולה להקשות עליכם?

"אנחנו היום חברה אמריקאית ב-state of mind. אחרי הרכישה הזו יהיו לנו מעל 800 עובדים בארה"ב, מתוך 1,700 עובדים. בישראל יהיו כ-300 עובדים, בפרו כ-300 ועוד כ-300 בשאר העולם. אנחנו חברה גלובלית עם המון זהות ישראלית, ואנחנו גאים בה. אבל אנחנו גם חברה גלובלית, ומרכז הכובד עובר לארה"ב, שם רוב התקציבים".