איילון תבעה 23,640 שקלים והפסידה בגלל הסתירות בגרסת הנהג שלה

חברת הביטוח איילון הגישה תביעת תחלוף על סך 23,640 שקלים בגין נזקי רכוש לרכב שביטחה, ויצאה מבית משפט השלום בקריות בלי שקל. הסיבה לא הייתה גרסת הנתבע, שגם היא נמצאה בעייתית, אלא העובדה שגרסת הנהג המבוטח השתנתה בין טופס ההודעה לבין דוכן העדים.

לפי כתב התביעה, רכב המבוטח הוסע בכביש צר בחיפה כאשר רכבו של הנתבע, שלום אלבז, הגיח מאחור, התעלם מתנאי הכביש, עקף אותו מימין ברשלנות ופגע בו. עוד נטען כי הנתבע נמלט מהמקום מבלי להשאיר פרטים, וכי הנהג המבוטח הספיק לצלם את הרכב לפני שברח וכך השיג את מספר הרישוי.

הנתבע, שהתגונן ללא ייצוג משפטי, הציג תמונה אחרת לגמרי. לטענתו רכבו כלל לא היה בתנועה באותה עת אלא חנה בכביש חד סטרי, הוא עצמו לא היה ברכב, וגילה על האירוע רק אחרי שחבר עדכן אותו כי רכב אחר פגע ברכבו. הוא הוסיף כי רכב טנדר שהיה תקוע בכביש הוא שגרם לנהג המבוטח לסטות ימינה ולפגוע ברכבו.

מה הראו התמונות מהזירה

השופטת שרונה צור גינור בחנה את התמונות שהוגשו וקבעה ממצא שסתר את שתי הגרסאות בו זמנית. "בהתאם לתמונה מהמקום, רואים את רכב התובעת עומד, פגיעה בדלת ימין ברכב ורכב הנתבע בצד הכביש ליד סימון איסור חניה - אדום לבן ונזק במוקד קדמי שמאלי", נכתב בפסק הדין. מכאן הסיקה השופטת כי "רכב הנתבע לא חנה כחוק כטענתו אלא כמודגם בתמונה, חנה בצד הדרך במקום אסור לחניה תוך הפרעה לתנועה".

הנהג מטעם התובעת העיד כי רכב הנתבע יצא מחניה ופגע בדלת רכבו, וכי הנתבע ברח מהמקום אך הוא הספיק לצלם כמה תמונות. העדות עצמה נמסרה בשיחת ווטסאפ, בהסכמה וחרף הערות בית המשפט, לאחר שהנהג טען כי מסיבה רפואית לא הגיע להעיד באולם והנתבע מסר לפרוטוקול הסכמה מפורשת לקבלת העדות בדרך זו.

כאן נחשף הקושי המרכזי. "קיימות מספר סתירות גם בגרסת נהג התובעת", קבעה השופטת. "בטופס ההודעה נטען כי הנתבע עקף את רכב התובעת ופגע בו ואילו בעדותו טען כי רכב הנתבע יצא מחניה. סתירה קיימת גם ביחס לטענה כי הנתבע ברח מהמקום מאחר והתמונות מדגימות את רכב הנתבע עומד במקום אסור לחניה ולא תוך כדי נסיעה או בריחה".

מצב שבו שני נהגים מוסרים גרסאות מנוגדות ואין ראיה אובייקטיבית מוכר היטב, למשל כאשר כל אחד טוען שנסע באור ירוק.

שתי גרסאות שסותרות את עצמן

גם צד הנתבע לא יצא נקי. בפרוטוקול תיאר אלבז את האירוע כך: "ישבתי בבית קפה, הרכב של התובעת נכנס בטנדר, יצא להתעמת עם הבחור מהטנדר, ראה שהוא לא יכול איתו, כשאני ישבתי בבית קפה אמרו לי שהוא דפק לי את האוטו, הלכתי להסתכל וראיתי שאין שום דבר חזרתי לבית קפה, הוא צילם את הרכב שלי והגיש תלונה ואז קיבלתי תביעה מבית משפט". על מיקום רכבו אמר: "עמדתי בצד ימין של הכביש. זה היה באדום לבן. שם עמדתי קבוע, ישבתי בבית קפה".

העד מטעם הנתבע מסר גרסה שלישית. "לא היה מגע בין הרכב שלו לרכב של אלבז", העיד. בית המשפט ציין כי עדות זו סותרת את גרסת הנתבע עצמו, שלפיה חבר אמר לו כי רכב פגע ברכבו, וסותרת גם את העובדה שנגרמו נזקים לשני הרכבים במוקדי נזק התואמים את גרסת נהג התובעת.

• פוליסת החיסכון הכללית של מגדל היא ענקית של 38 מיליארד שקל, אבל התשואה רק בינונית
• שטראוס ואיילון נכנסות לרשימת הריכוזיות: מה זה אומר על העסקאות הבאות

ההכרעה נשענה על חלוקת הנטלים. הנטל להוכיח את התביעה מוטל על התובעת, ועליה להראות במאזן ההסתברויות גם את נסיבות המקרה וגם את הנזק. השופטת מצאה כי עילת התביעה כפי שנוסחה, פגיעה תוך כדי עקיפה מימין, כלל לא הוכחה. "מאחר ועילת התביעה היא פגיעת רכב הנתבע תוך כדי עקיפה מימין ולא הפרעה לתנועה בחניה במקום אסור, אף אם חנה רכב הנתבע שלא כדין, אין זו עילת התביעה ולא זו הסיבה לפגיעה, לפי כתב התביעה וטופס ההודעה".

תביעת תחלוף מוגשת על ידי חברת ביטוח ששילמה תגמולים למבוטח שלה, והיא נכנסת בנעליו כדי לגבות את הסכום מהצד שגרם לנזק. משמעות הדבר היא שהחברה נדרשת להוכיח את אותה מסכת עובדתית שהמבוטח עצמו היה נדרש להוכיח, ובאותה רמת הוכחה אזרחית. כשגרסת המבוטח משתנה בין המסמך שהוגש לחברה סמוך לאירוע לבין העדות באולם, נפגעת התשתית שעליה נשענת החברה כולה.

מצלמות דרך הפכו בשנים האחרונות לראיה מרכזית בתביעות רכוש קטנות, ובתי המשפט מייחסים משקל שלילי לצד שיכול היה להציג הקלטה ונמנע מכך. הכלל הראייתי בדבר הימנעות מהבאת ראיה קובע כי בעל דין שנמנע מהצגת ראיה שבשליטתו, בלי הסבר מניח את הדעת, מקים חזקה שאותה ראיה הייתה פועלת לרעתו.

התוצאה יכולה להפתיע, ולעיתים דווקא הנהג שהואשם בתאונה יוצא זכאי.

הראיה שלא הוגשה

לכך נוסף כשל ראייתי שני. התובעת ביססה את תביעתה על עדות יחידה של בעל דין, הנהג ברכב המבוטח, ללא סיוע כנדרש בסעיף 54 לפקודת הראיות. הנתבע טען בכתב ההגנה כי רכב התובעת הוא רכב יוקרה המצויד לבטח במצלמת דרך, והתובעת לא התייחסה לטענה ולא סתרה אותה. "לא הובאה ראיה רלוונטית", ציין בית המשפט.

• פחות מ-24 שעות מהוויכוח: אירוע מוחי הוכר כתאונת עבודה
• משפחה שמשלמת על שני ביטוחי בריאות מבזבזת 4,000 שקל בשנה, והרפורמה השאירה את הפרצה פתוחה

פסק הדין ניתן בהנמקה תמציתית בהתאם לתקנה 82(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי. השופטת סיכמה כי "גרסת התובעת לנסיבות המקרה לא הוכחה כדרוש ואין מקום לחייב את הנתבע בתשלום נזקי התובעת במקום בו לא הוכיחה את גרסת הנהג במאזן ההסתברויות הדרוש".

לצד זאת הבהירה כי הזיכוי אינו אישור לגרסת הנתבע. "לא נעלמו מעיני הסתירות בגרסת הנתבע והעד מטעמו ואלו מעלות תהיות רבות, אך אין בכך להביא לקבלת גרסת התובעת מקום בו זו לא הוכחה". התביעה נדחתה, וכל צד נשא בהוצאותיו. הרכב שחנה על סימון אדום לבן, בניגוד לטענת בעליו שחנה כחוק, נותר בלי חיוב בשקל אחד.