שני נהגים טענו שנסעו בירוק - מי מהם צודק?
בתאונה שהתרחשה לפני כשנתיים התנגשו שני כלי רכב בצומת, אחד מהם של חברת ליסינג. החברה תבעה את הנהג השני בטענה שנסע באדום, ואף הגישה דירהש לפיצוי בגין הנזק שנגרם לרכב שלה. מנגד, העדויות של עדי הראייה שנכחו במקום תמכו באופן חד-משמעי בגרסת הנתבע. אחד העדים אף העיד כי "הרכב של חברת הליסינג נכנס לצומת באור אדום, בזמן שרכבו של הנתבע נסע כחוק"
ב-15 במאי 2023 התרחשה תאונת דרכים בצומת מרכזי בעיר גדולה במרכז הארץ. בתאונה היו מעורבים שני כלי רכב: רכב ליסינג שבבעלות חברת השכרה גדולה, שנהג בו עובד מטעמה, ורכב פרטי שנהג בו הנתבע. התאונה גרמה לנזק משמעותי לשני כלי הרכב, אך לא היו נפגעים בנפש. בעקבות התאונה, חברת הליסינג הגישה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה נגד נהג הרכב הפרטי, בטענה כי הוא אחראי להתרחשות התאונה. החברה דרשה ממנו פיצוי בגין נזקי הרכוש שנגרמו לרכב הליסינג, תוך שהיא טוענת כי הוא נכנס לצומת באור אדום וגרם להתנגשות.
חברת הליסינג טענה כי נהג הרכב הפרטי התרשל, לא ציית לרמזור, וכאמור גרם להתנגשות. על פי גירסת נהג הליסינג, הוא עצמו נכנס לצומת באור ירוק, וכי לא יכול היה למנוע את התאונה. החברה אף הציגה חוות דעת שמאית המעידה על גובה הנזק שנגרם לרכב הליסינג. מנגד, הנהג הנתבע טען כי חברת הליסינג מתכחשת לאחריותו של הנהג מטעמה לתאונה. לדבריו, הוא נכנס לצומת כשהרמזור בכיוון הנסיעה שלו היה ירוק, ואילו נהג רכב הליסינג נכנס לצומת בניגוד לחוק, תוך מעבר באור אדום. הנתבע גיבה את טענותיו בעדויות של עדי ראייה ובדו"ח של המשטרה.
במהלך הדיונים בבית המשפט, נבחנו בקפידה הראיות שהובאו בפני השופט. עדויות עדי הראייה שנכחו במקום תמכו באופן חד-משמעי בגרסת הנתבע. אחד העדים אף העיד כי "הרכב של חברת הליסינג נכנס לצומת באור אדום, בזמן שרכבו של הנתבע נסע כחוק". בנוסף, דו"ח המשטרה שהוגש לבית המשפט חיזק את גרסת הנתבע. הדו"ח קבע כי "מממצאי החקירה עולה כי נהג רכב הליסינג נכנס לצומת שלא כדין, תוך אי-ציות לרמזור אדום, דבר שגרם להתרחשות התאונה". בית המשפט גם ציין כי נהג רכב הליסינג לא הציג ראיות חיצוניות שיכולות להוכיח את גרסתו, מעבר לעדותו האישית. מנגד, הנתבע הציג תשתית ראייתית מבוססת, שכללה עדי ראייה וממצאים משטרתיים שתומכים בעמדתו.
לאחר שקלול כל הראיות והעדויות, דחה בית המשפט את התביעה שהגישה חברת הליסינג נגד הנתבע. השופט נצר סמארה קבע בהכרעת הדין שלו כי, "הראיות מלמדות כי האחריות לתאונה מוטלת על נהג רכב הליסינג, אשר הפר את חוקי התנועה כאשר נכנס לצומת באור אדום". עוד הוסיף בית המשפט כי, "התביעה שהוגשה כנגד הנתבע אינה מבוססת דיה, שכן כל הראיות האובייקטיביות תומכות דווקא בגרסתו ולא בגרסת התובעת". לאור זאת, נקבע כי חברת הליסינג לא תקבל כל פיצוי מהנתבע.
- נפגע בתאונה וקיבל מימון לחדר פרטי במוסד סיעודי - לכל חייו
- הבדיקה הסתיימה בקטיעת אצבע - האם זו תאונת דרכים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין מדגיש את החשיבות של בחינת נסיבות התאונה בצורה מעמיקה והסתמכות על ראיות חיצוניות ואובייקטיביות. המקרה ממחיש כי גם כשחברה מסחרית תובעת פיצוי בגין נזקי רכוש, אין בכך ערובה לקבלת הפיצוי – בייחוד כשהראיות מצביעות על כך שהנהג שלה הוא זה שאחראי לתאונה. עוד עולה מהמקרה החשיבות של ציות לחוקי התנועה, שכן מעבר באור אדום אינו רק עבירת תנועה חמורה, אלא עלול גם לגרום לנזקים כלכליים ולתביעות משפטיות.
האם ננקטו הליכים פליליים נגד נהג רכב הליסינג?
לא, במקרה הזה לא הוגש כתב אישום פלילי נגד הנהג. עם זאת, דו"ח המשטרה קבע כי נהג רכב הליסינג הפר את חוקי התנועה, ובשל כך ייתכן שהופעלו נגדו סנקציות מנהלתיות, כמו קנס או ניקוד ברישיון הנהיגה.
מה הייתה עמדת חברת הביטוח של רכב הליסינג?
חברת הביטוח של רכב הליסינג בחנה את המקרה, וככל הנראה תיאלץ לכסות את עלות הנזקים שנגרמו לרכב. עם זאת, בשל קביעת בית המשפט, ייתכן שהביטוח יבחר שלא לפצות את חברת הליסינג במלוא סכום התביעה.
- תושב אילת חשוד בהעלמת הכנסות של מיליון שקל
- האם השכנים יכולים לבלום הריסה של אחד מחלקי הבניין?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- הירושה נהפכה למכרז מחייב: 3 אחים ייאלצו למכור בית
במקרה נוסף, נדרש בית משפט בראשון לציון להכריע בתביעה לפיצויים בעקבות תאונה מוזרה שבה רכב התנגש בתא שירותים נייד בזמן שאדם שהה בו. התוצאה: הנפגע פיתח תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD). התאונה התרחשה כשהתובע, גבר בשנות ה-30 לחייו, השתמש בתא שירותים כימיים נייד באתר בנייה. באותו זמן, נהג של רכב פרטי איבד שליטה והתנגש בתא השירותים. ההתנגשות גרמה לתא ליפול על צדו, ואילו התובע נלכד בתוכו למשך כמה דקות עד שחולץ על ידי עוברי אורח. לאחר האירוע, פונה התובע פונה לבית החולים עם חבלות קלות, אך בהמשך הוא החל לסבול מתסמינים נפשיים כמו חרדות, סיוטים והימנעות מיציאה למקומות ציבוריים. אבחון פסיכיאטרי קבע כי הוא סובל מ-PTSD בעקבות האירוע. התובע הגיש תביעה לפיצויים נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו. הוא טען כי התאונה גרמה לו לנזק נפשי משמעותי, המגביל את תפקודו היומיומי ואת כושר עבודתו. התובע הציג חוות דעת רפואיות שתמכו בטענותיו והצביעו על פגיעה נפשית מתמשכת. כאמור, כמה עוברי אורח שהיו במקום ראו את הרכב מתנגש בתא השירותים ונחלצו לעזור לתובע לאחר שהתהפך. כמה מהם גם הגיעו כדי למסור עדויות בבית המשפט, שתמכו בגרסת התובע בנוגע לאופן התרחשות התאונה.
הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית
שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.
הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.
השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.
ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך
הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.
- הבטחות בע"פ, הסכם לא חתום - והכרעה מפתיעה בביהמ"ש
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.
הריסת הבניינים באור יהודה. קרדיט: פיפל פוטוגרפיהאם ניתן להרוס אגף בבית משותף ללא הסכמת הדיירים האחרים במבנה?
פסק דין קבע כי גם בבית מורכב, הכולל אגפים נפרדים, שינוי מהותי הפוגע במרקם הקהילתי של הבית המשותף או בזכויות השימוש ברכוש המשותף מחייב הסכמה מלאה של כלל בעלי הדירות. בני זוג שביקשו להרוס את האגף שבבעלותם ולבנותו מחדש נתקלו בהתנגדות השכנים, והפעם בית
המשפט קיבל את עמדת המתנגדים. השופט הזהיר ממהלך שיהפוך את הבית "למבנה מפוצל שאינו עומד עוד כחטיבה אחת"
בוקר חורפי אחד ברחוב ד'ישראלי בחיפה התעורר בית משותף ותיק אל דיון משפטי שעתיד היה להגדיר מחדש את גבולות הזכות הקניינית של דיירים בבניין מורכב. באותו רחוב שקט ניצב בית הכולל שני אגפים, קדמי ואחורי, שמתפקדים זה לצד זה שנים ארוכות. ואולם מאחורי הדלתות הסגורות של האגף הקדמי התגבש רעיון שהצית מחלוקת עקרונית על מהותו של הבית המשותף ועל השאלה עד כמה רשאים בעליו של אגף אחד לעצב את גורלו של כל המבנה.
בני זוג שרכשו שתי דירות באגף הקדמי ביקשו לבצע מהלך דרמטי: להרוס את כל האגף, עד ליסוד, ולבנות במקומו יחידת מגורים חדשה שכוללת חניה ומרתף. לטענתם, תקנון הבית המשותף מתיר לכל אגף להתנהל כיחידה עצמאית, ולכן החלטותיהם אינן תלויות בהסכמת שאר הדיירים. מבחינתם, הבית המשותף אמנם מאגד שני מבנים, אך כל אחד מהם מהווה למעשה יחידה נפרדת שאינה עומדת במערכת יחסים של תלות אל מול רעותה.
מנגד, דיירי האגף האחורי סברו כי מדובר במהלך החורג בהרבה ממסגרת ההתנהלות השוטפת. הדיירים טענו כי הריסת מבנה שלם אינה רק פעולה נקודתית המוגבלת לגבולות האגף, אלא כזו בעלת השלכות מהותיות על הבניין כולו. הם הזהירו מפגיעה בזכות הקניין שלהם ומיצירת מצב שבו בוצע שינוי חד-צדדי שעלול לפגוע באפשרות לבצע בעתיד פרויקט תמ"א 38 רחב בכל המבנה. לטענתם, אי אפשר לנתק בין האגפים, בעיקר כשהמהלך עלול לקבוע עובדות שישפיעו על כל הדיירים לשנים ארוכות.
בית משותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים
המפקחת על רישום המקרקעין קיבלה את עמדת בני הזוג, וקבעה כי מכיוון שהתקנון אינו כולל איסור מפורש על הריסה ובנייה מחדש, הרי שהדבר מותר. אלא שהמחלוקת המשיכה לבעבע מתחת לפני השטח, עד שהגיעה לפתחו של בית המשפט המחוזי בחיפה ואל השופט יוסי טורס, שהחזיר את הגלגל לאחור ופסק מחדש בשאלה העקרונית: האם ניתן לבצע שינוי מהותי בבית מורכב ללא הסכמת כלל בעלי הדירות?
- הגג חזר לדיירים: מה מותר בבניינים משותפים?
- הזוג אולמרט ניצח במשפט - השכנים יפנו את הגג
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פסק הדין שפרסם השופט טורס חורג מהסכסוך הפרטני ומתווה קו ברור לגבי אופיו של הבית המשותף כקהילה בעלת אינטרסים משותפים. השופט פתח את קביעותיו בהתייחסות לבסיס העקרוני, שלפיו שינויים משמעותיים במבנה מחייבים הסכמה כללית, אלא אם התקנון מתיר אותם במפורש. על כן, לדבריו, אין מקום להניח כי שתיקת התקנון מאפשרת פעולות קיצוניות כמו הריסת אגף שלם. כפי שהוא כתב בהכרעתו, "מדובר בקפיצה לוגית שאינה מובנת מאליה", כשהמפקחת הניחה ששתיקת התקנון היא מעין היתר לפעולה כה רחבה.
