נפגע בתאונה חריגה ביותר - ויקבל 370 אלף שקל
אדם ששהה בתא שירותים נייד באתר בנייה נפגע מהתנגשות של רכב. הפגיעות הפיזיות שלו היו קלות יחסית, אך בהמשך הוא פיתח תסמינים נפשיים ונקבע כי הוא סובל מפוסט טראומה. בעקבות כך הוא הגיש תביעה נגד הנהג וחברת הביטוח שלו. הנתבעים טענו כי הפגיעה הנפשית לא נובעת ישירות מהתאונה, וכי מדובר בתגובה מוגזמת לאירוע
במקרה יוצא דופן ובלתי שגרתי, נדרש בית משפט בראשון לציון להכריע בתביעה לפיצויים בעקבות תאונה מוזרה שבה רכב התנגש בתא שירותים נייד בזמן שאדם שהה בו. התוצאה: הנפגע פיתח תסמונת פוסט-טראומטית (PTSD), ובית המשפט חייב את חברת הביטוח של הרכב הפוגע לפצות אותו.
התאונה התרחשה כשהתובע, גבר בשנות ה-30 לחייו, השתמש בתא שירותים כימיים נייד באתר בנייה. באותו זמן, נהג של רכב פרטי איבד שליטה והתנגש בתא השירותים. ההתנגשות גרמה לתא ליפול על צדו, ואילו התובע נלכד בתוכו למשך כמה דקות עד שחולץ על ידי
עוברי אורח. לאחר האירוע, פונה התובע פונה לבית החולים עם חבלות קלות, אך בהמשך הוא החל לסבול מתסמינים נפשיים כמו חרדות, סיוטים והימנעות מיציאה למקומות ציבוריים. אבחון פסיכיאטרי קבע כי הוא סובל מ-PTSD בעקבות האירוע.
פגיעה נפשית מתמשכת
התובע הגיש תביעה לפיצויים נגד הנהג הפוגע וחברת הביטוח שלו. הוא טען כי התאונה גרמה לו לנזק נפשי משמעותי, המגביל את תפקודו היומיומי ואת כושר עבודתו. התובע הציג חוות דעת רפואיות שתמכו בטענותיו והצביעו על פגיעה נפשית מתמשכת. כאמור, כמה עוברי אורח
שהיו במקום ראו את הרכב מתנגש בתא השירותים ונחלצו לעזור לתובע לאחר שהתהפך. כמה מהם גם הגיעו כדי למסור עדויות בבית המשפט, שתמכו בגרסת התובע בנוגע לאופן התרחשות התאונה. עדויות אלה סייעו לשופט לקבוע שהתאונה אכן התרחשה כפי שתוארה.
מנגד,
הנתבעים טענו כי הפגיעה הנפשית לא נובעת ישירות מהתאונה, וכי מדובר בתגובה מוגזמת לאירוע. הם הציגו חוות דעת נגדיות שטענו כי התובע סובל מבעיות נפשיות קודמות, וכי אין קשר סיבתי ברור בין התאונה למצבו הנפשי הנוכחי.
- כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
- פנתה לטיפול רק אחרי חודשיים - ותוכר בביטוח לאומי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בית המשפט בחן את הראיות,
כולל חוות דעת רפואיות ועדויות מומחים, וקבע כי קיים קשר סיבתי ברור בין התאונה למצבו הנפשי של התובע. בפסק הדין של סגן הנשיא, השופט דב גוטליב, נכתב כי, "עדותו של התובע היתה מהימנה ועקבית, והתסמינים שתיאר תואמים את האבחנה של PTSD". עוד ציין השופטו בהכרעתו כי,
"האירוע החריג והפתאומי שבו נלכד התובע בתא שירותים נייד שהתהפך, מהווה טראומה משמעותית היכולה להוביל להתפתחות PTSD".
בית המשפט פסק לתובע פיצויים בסכום כולל של 300 אלף שקל בגין נזק לא ממוני, כולל כאב וסבל, ופיצוי נוסף עבור ההוצאות
הרפואיות שלו ואובדן כושר עבודה. בנוסף נפסקו הוצאות משפט בסכום כולל של 20 אלף, ושכר טרחת עורך דין בסכום כולל של 50 אלף שקל.
חשיבות בהכרה בפגיעות נפשיות - גם כשהפגיעות הפיזיות מינוריות
המקרה הנ"ל מדגיש את החשיבות
בהכרה בפגיעות נפשיות כתוצאה מתאונות, גם כשהפגיעות הפיזיות הן מינוריות. הפסיקה משקפת את ההבנה שהשלכות נפשיות עלולות להיות חמורות ולהשפיע על איכות החיים של הנפגע. הכרה שכזו עשויה להשפיע על תביעות עתידיות, שבהן נפגעים סובלים מפגיעות נפשיות בעקבות אירועים טראומטיים
שהם עברו, גם אם הם לא מלווים בפגיעות פיזיות משמעותיות.
- מחילת חוב הוגדרה עסקה מלאכותית - וקיזוז ההפסדים בוטל
- חופשת לידה ומלחמה: החלטה חשובה בהליכי היטל השבחה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
כיצד הוכיח התובע כי הפגיעה הנפשית נגרמה מהתאונה?
התובע הציג חוות דעת רפואית מפסיכיאטר מומחה, שקבע כי הוא סובל מתסמונת פוסט-טראומטית,
וכי מצבו הנפשי התדרדר מאז התאונה. בנוסף, הוא הביא עדויות של בני משפחה וחברים שסיפרו על שינוי משמעותי בהתנהגותו – כך למשל פחד מוגבר להימצא במקומות סגורים או רועשים. בית המשפט השתכנע כי מדובר בנזק אמיתי שנגרם מהאירוע עצמו ולא מבעיות קודמות.
האם בית המשפט בחן את האפשרות שהתובע סבל מבעיות נפשיות לפני התאונה?
כן. חברת הביטוח ניסתה לטעון שהתובע סבל מבעיות נפשיות קודמות, אך בית המשפט דחה טענה זו לאחר שהוצגו ראיות לכך שהתובע ניהל אורח
חיים תקין לפני התאונה. השופט כתב בפסק הדין שלו כי, "לא נמצאו אינדיקציות משמעותיות לכך שהתובע סבל מהפרעה נפשית משמעותית קודם לאירוע התאונתי".
האם בית המשפט התייחס לאפשרות שהתאונה היתה יכולה להימנע?
השופט בחן את נסיבות התאונה וקבע כי הנהג הפוגע נהג ברשלנות. על אף שהאירוע היה חריג, נקבע כי האחריות לתאונה ולתוצאותיה חלה על נהג הרכב ועל חברת הביטוח שלו.
במקרה אחר, בפסק הדין ע"א 2577/14 פלוני נגד הפניקס חברה
לביטוח, אדם שסבל מתסמונת פוסט-טראומטית לאחר תאונת דרכים תבע את חברת הביטוח, בטענה כי מצבו הנפשי הוא תוצאה ישירה מהאירוע. החברה טענה כי התובע לא הוכיח נזק נפשי ממשי, אך בית המשפט קיבל את גרסתו. נקבע כי די בקיומם של תסמינים פוסט-טראומטיים שנובעים מתאונה כדי
לזכות בפיצויים, גם ללא פגיעה פיזית חמורה.
במקרה נוסף, בפסק דין ע"א 8279/02 גולן נגד עזבון המנוח דן גולן ז"ל, מדובר על מקרה שבו אדם נפגע בתאונת דרכים קלה יחסית אך החל לפתח סימפטומים של PTSD, שהשפיעו קשות על איכות חייו. חברת הביטוח
ניסתה לטעון כי מדובר בהגזמה מצד התובע, אך בית המשפט העליון קבע כי גם נזק נפשי יכול להיחשב נזק בר פיצוי. נקבע כי צריך לתת משקל משמעותי לאבחנות רפואיות בתחום בריאות הנפש, בייחוד כשיש עדויות עקביות של מומחים.
בת"א 45632-01-19 פלוני
נגד כלל חברה לביטוח מדובר בתביעה שהוגשה על ידי עובד שנפגע בתאונת עבודה והחל לפתח התקפי חרדה שהקשו עליו לתפקד. חברת הביטוח טענה כי מדובר בתגובה חולפת ולא בנזק קבוע, אך חוות דעת רפואיות קבעו כי התובע סובל מהפרעת דחק פוסט-טראומטית מתמשכת. בית המשפט פסק לטובתו
- וקבע כי נזק נפשי יכול להוות עילה עצמאית לפיצויים, גם אם הנזק הפיזי אינו משמעותי.
- 2.חחח 11/03/2025 08:24הגב לתגובה זולא שצריך לרחם על חברות הביטוח הרי זה לא מזיז להן בכלום...
- 1.כמה בקלות נופלים שופטים בפח של נוכלים (ל"ת)אבנר 10/03/2025 14:53הגב לתגובה זו

ההקלטות הכריעו: איש עסקים ישלם 5.5 מיליון ש' למנהל לשעבר
בית המשפט חייב איש עסקים ותיק לשלם פיצוי בסכום עתק למנהל הפרויקטים הבכיר שלו לשעבר, לאחר שזה הציג הקלטות סתר שבהן התחייב לו המעסיק לתגמולים כספיים נדיבים. בפסק הדין נקבע כי ההתחייבויות מחייבות גם בהיעדר הסכם כתוב, וכי התנהלות המעסיק היתה בחוסר תום לב.
השופט ביקר את ניסיונות ההתחמקות מהתשלום וקבע כי מדובר בהפרה ברורה של חובת תום הלב החוזית
פסק הדין בתיק הזה יעניין כנראה רבים בענף הנדל"ן המקומי. מנהל לשעבר, שבמשך שנים הוביל פרויקטים מורכבים ועתירי תקציב עבור החברה, ישב דרוך והמתין לשמוע אם מאבקו הממושך יישא פרי. מולו, איש העסקים הנתבע, דמות מוכרת בענף, נראה מתוח, מודע לכך שההכרעה במקרה הזה עשויה להיות יקרה במיוחד. השופט הקריא את ההחלטה לאט ובקול שקול - ובסיומה היה ברור: בית המשפט מקבל את גרסת התובע במלואה ומחייב את הנתבע לשלם לו 5.5 מיליון שקל.
הסיפור החל לפני כמה שנים, כשהמנהל הבכיר עזב את החברה בטונים צורמים וטען כי הובטחו לו בונוסים ותשלומים שונים שלא שולמו. לטענתו, במהלך פגישות עבודה סגורות נתן לו המעסיק הבטחות מפורשות לחלוק ברווחי פרויקטים מסוימים, ואף נקב בסכומים ובאחוזי חלוקה מדויקים. אלא שכשהוא ביקש לממש את ההתחייבויות, טען המעסיק כי, "מדובר בשיחות בעלמא" וכי לא נחתם כל הסכם מחייב. המנהל לשעבר לא ויתר, ובמהלך ההליך המשפטי הציג הקלטות סתר שתיעדו את השיחות האלה. ההקלטות, שהושמעו בבית המשפט, שימשו ראיה מרכזית וחיזקו את גרסתו.
בית המשפט בחן לעומק את טענות שני הצדדים, תוך שהוא נדרש לשאלת תחולתה של דרישת הכתב בדיני החוזים. השופט הזכיר בפסק הדין שפורסם כי, "דרישת הכתב נועדה למנוע סכסוכים ולהבהיר את מסגרת ההתחייבויות, אך אין לעשות בה שימוש כאמתלה להתנערות מהבטחות שניתנו והסתמכו עליהן בפועל". הוא הפנה לפסיקת בית המשפט העליון ולהלכת קלמר, שלפיה במקרים מסוימים ניתן להכיר בקיומו של חוזה מחייב גם ללא מסמך חתום, אם הוכחה כוונת הצדדים והסתמכותם על ההסכם בפועל. בנסיבות המקרה הנוכחי קבע השופט בהכרעתו כי, "מהעדויות ומההקלטות עולה בבירור כי נכרת בין הצדדים הסכם מחייב, על אף שלא נחתם מסמך כתוב".
חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון
עוד הדגיש בית המשפט את חשיבות עקרון תום הלב בקיום התחייבויות חוזיות. בפסק הדין צוין כי "תום הלב אינו מונח הצהרתי בלבד, אלא נורמה מחייבת החלה על כל שלבי ההתקשרות החוזית", וכי במקרה הנ"ל, "הנתבע פעל בחוסר תום לב משווע, כאשר התנער מהתחייבויותיו לאחר שהתובע כבר ביצע את חלקו בעסקאות". השופט ציטט הלכות קודמות שלפיהן יש חובה לקיים התחייבות כספית שניתנה בהסתמך על יחסי אמון, בייחוד כשמדובר ביחסי עבודה ממושכים, והדבר עשוי להצדיק התערבות שיפוטית רחבה ואף מתן סעד אכיפה חרף היעדר הסכם כתוב.
- איציק תשובה ישלם 225 אלף שקל לשותפו לשעבר
- מוכר הדירה נסוג ברגע האחרון - ויפצה בכ-400 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הממצאים שהכריעו את הכף היה תוכן ההקלטות עצמן. שבהן נשמע איש העסקים אומר לתובע כי הוא "סומך עליו שימשיך להוביל את הפרויקט עד הסוף", ומבטיח לו "חלק של 10% מהרווחים נטו". הקלטה נוספת תיעדה שיחה שבה הנתבע ביקש מהתובע "לא לדאוג", והבטיח לו כי "הכסף שלך מובטח, אין צורך שנחתום עכשיו, נסדיר את זה בסוף". בית המשפט ראה בדברים אלה ראיה ברורה לכוונה ליצור התחייבות חוזית מחייבת, וקבע בהכרעת הדין כי "אין מדובר בהבטחות כלליות אלא בהתחייבויות קונקרטיות הניתנות לאכיפה".
