טיל ישן של ספייסX יתנגש בירח - תוכלו לצפות בזה?
שלב עליון נטוש של טיל פלקון 9 של ספייסX נמצא בדרך לפגיעה לא מתוכננת בירח. לפי החישובים ההתנגשות צפויה ב-5 באוגוסט, עוד שלושה ימים, בסביבות 9:35 בבוקר לפי שעון ישראל, במהירות של כ-8,700 קמ"ש - יותר מפי שבעה ממהירות הקול.
הפגיעה צפויה סמוך למכתש איינשטיין, בשוליו של הצד הנראה והמואר של הירח. זה לא ניסוי מתוכנן או במשימה מדעית, אלא בתוצאה של מסלול כאוטי שבו נשאר השלב לאחר שסיים את תפקידו.
השלב, שאורכו כ-12 מטר ומשקלו מוערך בכ-4 טונות, שוגר בינואר 2025 כשהוא נושא שני נחתים פרטיים. בלו גוסט של פיירפליי השלים נחיתה מוצלחת על הירח, בעוד רזיליאנס של חברת ispace היפנית התרסק במהלך ניסיון הנחיתה. השלב העליון שהביא אותם לדרכם נשאר במסלול גבוה שחצה את מסלול הירח, וכעת כוח המשיכה עומד לסיים עבורו את העבודה.
זו ככל הנראה הפעם השנייה הידועה שבה שלב טיל נטוש פוגע בירח שלא כחלק ממשימה מתוכננת. ב-2022 התרסק בצד הרחוק של הירח גוף שזוהה בידי חוקרים כשלב של טיל סיני, אף שסין חלקה על הזיהוי. אותה פגיעה יצרה שני מכתשים. הפעם ההתנגשות צפויה סמוך לשולי הצד הפונה לכדור הארץ, ולכן למדענים יש סיכוי טוב יותר לעקוב אחריה בזמן אמת.
מה יראו מכדור הארץ?
לא הרבה, לפחות לא בעין. ההבזק הראשוני צפוי להימשך פחות משנייה ולהיבלע באורו החזק של הירח. גם עם טלסקופ ביתי, הסיכוי לראות אותו לא כזה גבוה.
המראה המעניין יותר עשוי להגיע מיד לאחר מכן. הפגיעה צפויה להרים ענן של אבק ושברי סלע מעל שולי הירח, כך שייראו על רקע החלל השחור ולא על רקע פני השטח המוארים. לפי אחת הסימולציות, הענן עשוי להגיע לגובה של עשרות קילומטרים ולשיאו כ-90 שניות לאחר ההתנגשות.
גם זה לא מבטיח מופע זיקוקים. הענן צפוי להיות חלש בהרבה מאור הירח, והיכולת לראות אותו תלויה בזווית הפגיעה, בתנאי מזג האוויר, במיקום הצופה ובאיכות ציוד הצילום. בישראל הפגיעה תתרחש באור יום, כך שהסיכוי לצפות בה מכאן נמוך במיוחד. תנאים טובים יותר צפויים בחלקים מדרום-מזרח ארה"ב.
מכתש חדש - וניסוי שהמדענים לא תכננו
האנרגיה שתשתחרר בהתנגשות מוערכת כשקולה לכמה טונות של TNT. בנג'מין פרננדו מהמעבדה הלאומית לוס אלמוס מעריך כי הפגיעה עשויה ליצור מכתש בקוטר של כ-27 מטר ובעומק של כ-5 מטר. זה קטן מדי מכדי לראות מכדור הארץ, אבל גדול מספיק כדי שחלליות המקיפות את הירח יוכלו לזהות אותו.
המקפת Lunar Reconnaissance Orbiter של נאס"א והמקפת הדרום-קוריאנית דאנורי אמורות לצלם את האזור לפני הפגיעה ואחריה. השוואת התמונות תאפשר למדענים למדוד את גודל המכתש, את פיזור החומר ואת מידת הדיוק של המודלים הקיימים.
- מניית ספייסX מתקרבת לשפל סגירה חדש לפני הדוח הראשון ושחרור נעילה על כ-900 מיליון מניות
- השורטיסטים נערכים לשבוע המבחן של SpaceX
העניין המדעי אינו מסתכם בסקרנות. מטאוריטים טבעיים פוגעים בירח כל הזמן, אבל כמעט אף פעם אי אפשר לדעת מראש מתי יפגעו, באיזו מהירות ומה תהיה המסה שלהם. כאן מדובר בגוף מוכר יחסית, שנע במסלול שניתן לעקוב אחריו. זו הזדמנות לכייל את המודלים ולבדוק כמה חומר מתרומם, לאיזה מרחק הוא מגיע ומה הסיכון שפגיעות כאלה עלולות ליצור עבור חלליות ואסטרונאוטים עתידיים.
הירח נהיה צפוף יותר
"הדברים נהיים צפופים שם למעלה", אמר גריי. וזה כבר החלק שמחבר את האירוע המדעי לכלכלה המתפתחת סביב הירח.
ארה"ב וסין מתחרות על החזרת אסטרונאוטים לפני השטח, בעוד ספייסX ובלו אוריג'ין מפתחות נחתות עבור תוכנית ארטמיס. אם התוכניות להקים בסיסים קבועים אכן יתקדמו, שלבי טילים נטושים במסלולים כאוטיים לא יהיו עוד בעיה תיאורטית. הם יהפכו לסיכון תפעולי שיצריך מעקב, תיאום, ביטוח וכללים ברורים לסיום חייה של כל משימה.
האסטרופיזיקאי ג'ונתן מקדואל העריך שהפגיעה הנוכחית אינה מסוכנת. אבל לדבריו, בעולם שבו יפעלו בסיסים קבועים על הירח, התרסקויות דומות כבר עלולות להפוך לבעיה - ולכן לא נכון להשאיר שלבי טילים במסלולים כאלה. במקרה הנוכחי, אפשר היה ככל הנראה לכוון את השלב למסלול סביב השמש במקום להשאיר אותו לנדוד בין כדור הארץ לירח.
ספייסX היא אחת השחקניות המרכזיות בכלכלת החלל, וכל שיגור שלה ממחיש את שני צדי התעשייה: מצד אחד ירידה בעלויות והרחבת הפעילות המסחרית, ומצד שני יותר חומרה שנשארת מאחור ודורשת טיפול.
- מיקרוסופט, אמזון וספייס X בראש - דן אייבס מסמן את מנצחות מהפכת ה-AI
- X רוצה להפוך לבנק של מאות מיליוני המשתמשים - האם X Money מאיים על הבנקים?
נאס"א כבר ריסקה בעבר חלליות ושלבי טילים על הירח בכוונה. בתקופת אפולו שימשו פגיעות מתוכננות למדידות סייסמיות, וב-2009 ריסקה סוכנות החלל את שלב הטיל של משימת LCROSS כדי לחפש קרח באזור הקוטב הדרומי.
ההבדל הפעם הוא לא רק שהפגיעה לא תוכננה, אלא גם הקצב. ככל שמספר השיגורים המסחריים גדל ומספר המדינות והחברות שמגיעות לירח עולה, נשארת בחלל יותר חומרה. בלי כללים ברורים לסיום חיי המשימות, חלק ממנה ימשיך לנדוד עד שכוח המשיכה יחליט בשבילה היכן לעצור.
אחרי ההתנגשות יבדקו המדענים את גודל המכתש, את צורת ענן האבק ואת המרחק שאליו הגיעו השברים. אבל המבחן הרחב יותר יהיה אם האירוע יישאר קוריוז מדעי, או יגביר את הלחץ להסדיר את התנועה והפסולת באזור שבין כדור הארץ לירח. הירח לא מתמלא בגרוטאות ביום אחד, אבל כל התרסקות כזאת מזכירה שמירוץ החלל החדש כולל לא רק דגלים, נחתות וחוזים - אלא גם פסולת שצריך לנהל.
