56,600 שקלים במעטפות מזומן: חברת כוח אדם תשלם 38 אלף

עובד זר מסרי לנקה שאסף עגלות בסניף אושר עד בתלפיות קיבל במהלך 21 חודשי עבודה 56,600 שקלים במעטפות מזומן, מחוץ לתלוש השכר. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים חייב את חברת כוח האדם שהעסיקה אותו לשלם לו 38,694 שקלים, בעיקר בגין שעות נוספות שמעולם לא נרשמו.

התובע עבד אצל הנתבעת, חברת א.ג. גולדקלין, מינואר 2023 ועד ספטמבר 2024. הצדדים חלקו על היקף המשרה, על גובה השכר ועל הזכויות הנלוות. לטענת התובע שולם לו על בסיס 40 שקלים לשעה, כאשר מה שנכלל בתלוש שולם בהמחאה ומה שמחוץ לתלוש שולם במזומן.

העדים ששני הצדדים נמנעו מלהביא

ההרכב פתח בכך שזקף חסרון עדים לחובת שני הצדדים. לחובת התובע נזקפה הימנעותו מלהעיד אדם בשם אומל, שלדבריו היה הממונה עליו, ושלפי מה שנמסר בדיון תבע גם הוא את החברה באמצעות אותו עורך דין, כך שלא היה כל קושי לזמנו. לחובת הנתבעת נזקפה הימנעותה מלהעיד אדם בשם אודי, שלפי תצהיר התובע הוא ששילם לו והחתים אותו על כתב הסילוק בתום העבודה.

טענת התובע שדוחות הנוכחות של החברה מזויפים נדחתה. בית הדין ציין כי התובע עצמו אישר שמילא דיווח נוכחות טלפוני, וכי "לא די בסברה כדי לבסס טענת זיוף". גם רישומי הנוכחות שהתובע ערך בעצמו במחשבו לא התקבלו: "למעט עדותו שלו, שערך אותם, אין בידינו דבר", נכתב, "על כן, כשלעצמם אינם יכולים בהכרח לשכנע כי משקפים שעות עבודה אמתיות".

תיקים של עובדים זרים נשענים לא פעם על ראיות עקיפות, ובמקרה אחר הקלטה היא שהכריעה את התביעה.

מה שכן שכנע: המעטפות

ההכרעה נשענה על ראיה פיזית. התובע הציג מעטפות שעליהן נרשם בכתב יד "תלפיות" והמספר 491, שהוא מספר העובד שלו כפי שהוא מופיע בתלושים, ולצדם סכום נוסף. "האמנו לעדות זו", קבע בית הדין. "הכחשת מר גולדנברג היכרות עם מעטפות אלה לא שכנעה, לא רק בשל קשיי מהימנות שאפיינו את עדותו לאורכה", אלא גם משום שהעד הנכון לעניין הזה היה אודי, שלא הובא להעיד, וגם נוכח מספר העובד התואם.

ניסיון בית הדין לפענח את החישובים שנרשמו על המעטפות לא צלח, ובכך נפגעה דווקא גרסת התובע. תעריף של 40 שקלים לשעה לא הוכח. בדיקת התחשיבים שערך התובע עצמו הניבה 40.5 שקלים בחודש אחד ו-40.2 בחודש אחר, ובית הדין העיר כי "ככל שעסקינן במכפלה פשוטה כפי שטוען לה, אין כל מקום לפערים כלשהם". גם רישומי החודשים באנגלית על המעטפות עוררו קושי: נמצאו שלוש מעטפות שעליהן נרשם APRIL, בעוד שבתקופת העבודה חלו שני חודשי אפריל בלבד. השכר נקבע לפיכך על 35 שקלים לשעה.

רכיב הבונוס שהופיע בתלושים קיבל טיפול נפרד. נציג החברה התעלם ממנו בתצהירו, ורק בחקירה נגדית, כלשון פסק הדין, "שלף גרסה חדשה" שלפיה מדובר בבונוס לפי היקף ההתייצבות. הטענה נסתרה בהשוואת ימי העבודה מול היקף הבונוס, ובית הדין קבע שמדובר בתוספת קבועה לשכר הבסיס לכל דבר ועניין.

שאלת נטל ההוכחה בשעות עבודה היא הציר שסביבו נחתכים תיקי שכר רבים. תיקון 24 לחוק הגנת השכר קובע כי מעסיק שאינו מנהל רישום נוכחות כדין נושא בנטל להפריך את גרסת העובד בדבר שעות עבודתו, עד תקרה של 15 שעות נוספות שבועיות. מעסיק שכן מנהל רישום מעביר בכך את הנטל חזרה אל העובד, אלא אם מתברר שהרישום עצמו חלקי.

• פיצויי הלנת שכר: מתי המשכורת המאחרת הופכת לחוב שתופח כל שבוע
• ימי מחלה: צבירה, ניצול וזכויות עובד - מה מגיע לכם?

למה הנטל עבר לחברה

הנקודה המשפטית המרכזית נוגעת לחלוקת הנטלים. החברה טענה שמשהציגה דוחות נוכחות עובר הנטל אל התובע. בית הדין קבע אחרת: "משנתנו אמון בכך שהתובע קיבל תשלום עבור עבודה נוספת כלשהי במעטפות במזומן, הרי שגם אם דוחות הנוכחות ותלושי השכר שצרפה הנתבעת מתישבים זה עם זה, והם מהימנים ככל שהם נוגעים לחלק מן העבודה, הרי שבהכרח לא שקפו את כולה". מכאן שעל החברה הוטל לשכנע מה היה היקף הנוכחות שבגינו שולמו התשלומים במזומן, "נטל זה לא הורם".

עוד נמצא כי במרבית החודשים נרשם בתלושים היקף שעות העולה על 182, ולמרות זאת כולן שולמו בערכי שעה רגילה, בעוד שבפועל עבד התובע כמעט שמונה שעות ביום, שישה ימים בשבוע, כלומר 45 עד 48 שעות שבועיות.

בית הדין אימץ דלתא של 37.5% לגמול שעות נוספות. 186 שעות נוספות שנרשמו בתלושים הניבו הפרשי שכר של 2,441 שקלים, ועל 56,600 השקלים ששולמו במזומן נפסקו 21,225 שקלים נוספים, ובסך הכול 23,666 שקלים ברכיב זה.

אופן הרישום בתלוש נבחן בפני עצמו, ולא כל פגם מזכה בפיצוי, כפי שנקבע כאשר אי הפרדה בין שעות רגילות לנוספות לא הצדיקה פיצוי.

כתב ויתור בשתי שפות שאינן שפתו

החברה ביקשה להסתמך על כתב ויתור וסילוק שעליו הוחתם התובע בסיום עבודתו. בית הדין קיזז את הסכומים ששולמו במסגרתו, אך סירב לראות בו חסם: "היות ונכתב בשפות העברית והערבית לא שוכנענו כי התובע הבין את תוכנו ועל כן לא מצאנו כי יש בו כדי לסכור טענות התובע".

• עורך דין תבע 496 אלף שקלים על ייצוג בגירושין וקיבל 153 אלף
• דרשו מריינאייר כ-23 אלף שקל על ביטול טיסה - כמה קיבלו?

תביעות התובע לפיקדון עובדים זרים, להפרשי הבראה ולדמי חגים נדחו. הפיקדון מופקד עבור עובדים נעדרי היתר העסקה, והתובע החזיק בהיתר. על היעדר הודעה לעובד נפסקו 6,000 שקלים, ובית הדין ציין כי "חלק מהסוגיות שבמחלוקת היה מתייתר לו היתה קיימת הודעה שכזו". על תשלום שכר במזומן שלא נכלל בתלוש, בניגוד לדין, נפסקו 8,000 שקלים נוספים.

מול סכום התביעה שהוגש, הפער הביא לפסיקת הוצאות מופחתת של 1,800 שקלים בלבד לטובת התובע. הפרשי השכר יישאו ריבית מדצמבר 2023, מחצית תקופת העבודה, ועד התשלום בפועל.