ההקלטה חשפה הכל: פועלי ניקיון אריתראים תבעו - ואחד זכה ב-81 אלף שקל

חמישה פועלי ניקיון אריתראים פנו לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בתביעה כספית כנגד חברת הניקיון מבריקים בניקיון מ.ב קלין ונגד הלקוחה שלה, ישיבת מרכז התורה רחובות, שבמתחם שלה הם ניקו. הם טענו שקיבלו שכר גבוה יותר ממה שמשקפים תלושי השכר שלהם, שהתלושים עצמם פיקטיביים, ושמגיע להם עשרות אלפי שקלים עבור שעות נוספות, הבראה, חופשה ועוד. באחרונה ניתן פסק הדין במקרה הזה, ורק אחד מהחמישה זכה ברובו.

הסיפור המרכזי בתיק הוא של ולדמריאם מהרי, שעבד בישיבה בין ספטמבר 2020 למרץ 2023. מהרי טען שקיבל שכר של 40 שקל לשעה רגילה ו-46 שקל לשעה בשבת - הרבה יותר ממה שרשום בתלושים, שהציגו שכר מינימום בלבד. הוא גם טען שקיבל חלק מהשכר במזומן, מחוץ לתלוש. מה שהכריע את הכף לטובתו היו תמלולי שיחות שהוגשו כראיה. בשיחות האלה, מנהלים בחברת הניקיון - שמופיעים בפסק הדין בשמות הפרטיים מרדכי ואלמוג - מחשבים בשקיפות מפתיעה את שכרו של מהרי ואומרים במפורש: "100 שעות כפול 40", ובאחרת: "כפול 46 זה שבת". השופטת ציינה שההקלטות האלה "מהוות ראיה ישירה לגרסת מהרי", ואין דרך אחרת לפרש אותן.

בנוסף, נמצא שבחודש מסוים קיבל מהרי העברה בנקאית של 7,300 שקל, עוד 400 שקל במזומן ועוד 600 שקל נוספים - בסך הכל 8,300 שקל. תלוש של 7,300 שקל כלל לא נמצא בתיקיו, וחוסר ההתאמות בין הסכומים שנרשמו לפיצויים ולפנסיה ובין המשכורות הממשיות הוכיחו שהתלושים לא שיקפו את המציאות.

בסופו של דבר פסק בית הדין למהרי 81,486 שקל, כולל גמול שעות נוספות, דמי הבראה, חגים, פדיון חופשה, קרן השתלמות, פיצוי עבור אי-הפקדה לפיקדון מסתננים (שמגיע לעובדים זרים מסוג מסתנן) ו-18.6 אלף שקל פיצוי על הנפקת תלושי שכר שאינם כדין. לכך הוסיפה השופטת 16 אלף שקל הוצאות משפט.

• טבח בריבר נודלס יקבל פיצויים בסכום של 77 אלף שקל
• ביהמ"ש: למעסיק יש זכות להחזיר עובדים לעבודה מהמשרד
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ארבעת האחרים - סיפור אחר לגמרי

לעומת מהרי, ארבעת התובעים הנוספים כמעט לא זכו בדבר. חייליזגה, שעבד כ-14 חודשים, טען לשכר של 37 שקל לשעה. אך בית הדין הבחין בסתירות חמורות בגרסתו: בכתב התביעה הוא ציין שקיבל שכר של 32 שקל, לאחר מכן 35, ובעדות שינה ל-37. "חרף זאת הוא שינה גרסתו ביחס לשכר לאורך ההליך", קבעה השופטת בהחלטתה, ופסלה את עדותו בנושא הזה. הוא קיבל בסך הכל 19,137 שקל, בעיקר עבור הפרשי שעות נוספות לפי דו"חות הנוכחות.

הבטום, שעבד שישה חודשים וחצי, טען לשכר של 40-38 שקל לשעה. גם כאן, התצהיר שלו הכיל שני סכומים סותרים באותו מסמך - פעם 38-35 ופעם 40-38. ניתוח הנטו שחולק בתלושים לפי מספר שעות העבודה הראה תעריפים שאינם תואמים את הטענה. בית הדין פסק לו 1,690 שקל בלבד. גויטום ואיוב, ששניהם עבדו כשנה, זכו כל אחד בסכומים קטנים יחסית - 8,691 ו-3,128 שקל, בהתאמה. גם הם לא הצליחו להוכיח שהוסכם על שכר גבוה מהמינימום.

ישיבת מרכז התורה רחובות לא ישבה בצד לאורך כל ההליך. לגבי שניים מהתובעים - גויטום ואיוב - היא לא הגישה כתב הגנה בזמן, ולכן ניתן נגדה פסק דין בהיעדר הגנה. השאלה המשפטית היתה האם מזמין שירות (כמו ישיבה שמזמינה ניקיון) נושא באחריות לזכויות העובדים של הקבלן. בית הדין קבע שכן. לפי חוק אכיפת דיני עבודה, מזמין שירות חב בזכויות העובדים כשמדובר בארבעה עובדים לפחות, לפרק זמן של שישה חודשים ומעלה, בעבודה רציפה וקבועה - ובתנאי שהמזמין לא הוכיח שקיים מנגנון לפיקוח על זכויות העובדים. הישיבה לא הוכיחה זאת, ולכן חויבה ביחד עם חברת הניקיון לשלם לגויטום ולאיוב.

• רשם דירה על שמה, סמך עליה - כשהתגרשו טענה שהדירה היא מתנה
• יהלומן ניסה לחמוק ממס על 12 מיליון דולר - על התרגיל ועל הפסיקה של בית המשפט
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

הלקח שניתן ללמוד המקרה הזה הוא שבכל הנוגע לתשלום שכר מחוץ לתלוש, הקלטה שווה יותר מכל עדות. הרגע שבו המנהלים חישבו בקול רם "100 שעות כפול 40" הכריע את גורלו של אחד התובעים - ואת גורל חברת הניקיון, שתשלם בסופו של דבר 100 אלף שקלים פלוס הוצאות משפט. לעומת זאת, ארבעת האחרים, שלא היתה בידיהם שום ראיה חיצונית מלבד עדותם שלהם - ושגרסאותיהם לא היו עקביות - יצאו כמעט בלי כלום לעומת חברם. שכר מינימום נקבע להם, ורק הזכויות הפורמליות המגיעות לכל עובד, כמו חופשה וחגים, שולמו להם.