למרות הרפורמה ברישוי: 21% מהעסקים פעלו ללא רישיון ב-2024
רשויות מקומיות מפעילות מצלמות לאכיפת נתיבי התחבורה הציבורית תוך פגיעה בפרטיות. פער ניכר בין רשויות חזקות וחלשות בתחום ההכנסות העצמיות
מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא ליקויים בקידום הרפורמה ברישוי עסקים משנת 2018, המשפיעים על בעלי העסקים הקיימים, על האזרחים שברצונם לפתוח עסק חדש ועל כלל הציבור. למרות שמספר העסקים ללא רישיון ירד, עדיין מדובר בשיעור גבוה של 21% מכלל העסקים בשנת 2024, דהיינו 28,400 עסקים. למשרד הפנים אין נתונים המאפשרים לו לקבוע האם הרפורמה מצליחה ברמת הרשות המקומית.
25 שנה אחרי אסון ורסאי: מאות מבני פל-קל לא נבדקו ולא חוזקו
ישראל בסכנה אקלימית ממשית - והרשויות המקומיות אינן מתכוננות
אנגלמן: על הממשלה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה
הרפורמה נועדה לקצר את הליך הרישוי, ובין היתר נקבעו מסלול רישוי מהיר למי שעומדים בתנאים ואפשרות לקבל רישיון זמני. אבל בשנים 2024-2023 פחות ממחצית העסקים שעמדו בתנאי הסף להשתתפות במסלולים המקוצרים, הגישו בקשה במסלולים אלה; מדובר ב-6,000 עסקים ב-2023 וב-5,200 בשנת 2024.
בשלושה מחוזות של המשרד להגנת הסביבה נרשמה עלייה בהמתנה להחלטה בבקשות לצורכי הרישוי, בשנות כהונתה של עידית סילמן בתפקיד השרה (2024 לעומת 2022): פי ארבעה במחוז המרכז ל-82 יום, 67% במחוז ירושלים ל-45 יום ו-72% בחיפה ל-55 יום. במחוז ירושלים של משרד הבריאות הסתכמה ההמתנה לפני שנתיים ב-259 יום; אמנם ירידה של 8% לעומת 2022, אך עדיין "זמן ארוך בצורה בלתי סבירה הפוגם במטרת הרפורמה ברישוי עסקים: קיצור משך ההמתנה לקבלת אישור פתיחת עסק", בלשונו של אנגלמן.
שש שנים אחרי שטפונות קטלניים – רוב הליקויים הממלכתיים והמקומיים לא תוקנו
זינוק באירועי הסייבר ברשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר - והליקויים נותרו בעינם
הרפורמה מאפשרת לרשות הרישוי המקומי להקים מרכז רישוי משותף, בו יישבו נציגי כל הגופים שיש צורך באישורם לצורך קבלת רשיון העסק. אולם, בנובמבר אשתקד פעלו רק 16 מרכזים כאלה, המשרתים 48 בלבד מבין 259 הרשויות המקומיות (19%). מצב זה עלול לגרום להמשך העומס הבירוקרטי, להעדר אחידות בדרישות, לעיכובים במתן אישורי פתיחת עסק ולעמימות לגבי חלוקת האחריות בין הגורמים, מזהיר אנגלמן.
- הכנסת מתנגדת להצבעה חוזרת על בחירת מבקר המדינה
- ראבילו לבג"ץ: אנהג ביושר, בהגינות ובחוט שדרה כמבקר המדינה
משרד התחבורה לא טיפל במצלמות הנת"ץ
השימוש של הרשויות המקומיות ב מצלמות לאכיפת עבירות חניה ונת"ץ מייעל את האכיפה בתחום שיפוטן, אולם הוא עלול לפגוע בפרטיות של עוברי הדרך, ולכן מחייב בחינה זהירה ושימוש מידתי ומוגבל. משרד התחבורה לא קידם את תהליך הפנייה לרשויות המקומיות שאינן אוכפות עבירות נת"ץ (נסיעת רכב פרטי בנתיבי תחבורה ציבורית) בבקשה להתחיל באכיפה, וממילא לא הגיע לשלב שבו נדרש לבחון את העברת סמכות האכיפה מרשויות שאינן אוכפות לידיו.עיריית רמת גן והמועצה המקומית בנימינה-גבעת עדה שמרו צילומים באיכות שאיפשרה לפקחים הצופים בהם לזהות עוברי דרך. הנהלים הפנימיים שהכינו עיריית חדרה ומועצת בנימינה-גבעת עדה לא פירטו את בעלי התפקידים העיקריים ואת תהליך הצבת המצלמות. מועצת בנימינה-גבעת עדה המשיכה לתעד את המרחב הציבורי בכל שעות היממה באמצעות המצלמות שהציבה אף שהיא כבר לא אכפה עבירות חניה באמצעותן.
מומלץ שהרשויות המקומיות שנבדקו יבחנו אם הנסיבות שהצדיקו את הצבת מצלמות האכיפה מלכתחילה עדיין תקפות, ואם יימצא שאינן ממלאות את המטרה שהוגדרה להן, יש להפסיק את תיעוד המרחב הציבורי באמצעותן או לבחון את הצורך בשינוי מיקומן. על הרשויות המקומיות שנבדקו להשתמש במצלמות האכיפה באופן מידתי והוגן ולצורך השגת התכלית של אכיפת עבירות תעבורה; תוך שמירה על הזכות לפרטיות של עוברי הדרך; וכן תוך עמידה בהוראות החוקים, התקנות וההנחיות הרלוונטיים לנושא.
הרשויות החלשות מסתמכות על הממשלה
בשנים 2023-2021 ניכרת מגמת עלייה עקבית ב הכנסות הכוללות של הרשויות המקומיות : מ-76.9 מיליארד שקל בשנת 2021 ל-83.6 מיליארד שקל בשנת 2022 ול-92.4 מיליארד שקל בשנת 2023. עיקר העלייה בהכנסות הכוללות בשנת 2022 נבעה מעלייה של 11% בהכנסות העצמיות (בעיקר ארנונה ולצידה תשלומי חובה אחרים), ואילו ההכנסות מהממשלה (השתתפות מימון שירותים ממלכתיים ומענק איזון) עלו ב-6%. בשנת 2023 נרשמה עלייה של 15% בהכנסות מהממשלה, לעומת 6% בלבד בהכנסות העצמיות.הממצאים מלמדים, שלא במפתיע, על קשר מובהק בין מקום הימצאה של הרשות המקומית בפריפריה הגיאוגרפית ובפריפריה החברתית ורמת הפיתוח הכלכלי שלה, ובין יכולתה לייצר הכנסות עצמיות. בקרב רשויות יהודיות במעמד חברתי-כלכלי גבוה במרכז הארץ יש טווח גבוה מאוד של הכנסות עצמיות (94%-70%) מסך כל ההכנסות בתקציב הרגיל, בקרב רשויות חרדיות ורשויות ערביות במרכז יש טווח נמוך מאוד של הכנסות עצמיות (40%-8%), ובקרב רשויות יהודיות בפריפריה יש טווח בינוני (60%-40%).
- אנגלמן: על הממשלה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה
- זינוק באירועי הסייבר ברשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר - והליקויים נותרו בעינם
אנגלמן ממליץ שמשרד הפנים, בשיתוף משרד האוצר ומשרד הכלכלה והתעשייה, יבחנו צעדים לחיזוק הרשויות המקומיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך, כולל הגדלת מקורות ההכנסה שלהן, הגברת פוטנציאל הגבייה, הטמעת מנגנוני גבייה יעילים וקידום מנגנוני איזון וחלוקת הכנסות בין רשויות מרמה חברתית-כלכלית גבוהה לרשויות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך. צעדים אלה יכולים לכלול בין היתר קביעת מודל לחלוקת הכנסות מארנונה אזורית (בעיקר באזורי תעשייה משותפים) ומתן תמריצים לרשויות המקדמות פיתוח כלכלי.
