ישראל בסכנה אקלימית ממשית - והרשויות המקומיות אינן מתכוננות

רק 40% מן הרשויות המקומיות הכינו או מכינות תוכניות פעולה להתמודדות עם משבר האקלים, הסכנה הגדולה ביותר המאיימת על עתיד העולם - מגלה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. זאת, 17 שנים לאחר החלטת הממשלה בנוגע להתמודדות עם המשבר, ותשע שנים לאחר שהממשלה הדגישה את חשיבותן של הרשויות המקומיות בתחום.

25 שנה אחרי אסון ורסאי: מאות מבני פל-קל לא נבדקו ולא חוזקו

למרות הרפורמה ברישוי: 21% מהעסקים פעלו ללא רישיון ב-2024

אנגלמן: על הממשלה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה

ישראל מושפעת ביתר שאת מתופעות שינוי האקלים, שכן היא ממוקמת גיאוגרפית במזרח אגן הים התיכון, המוגדר כאזור בעל רגישות אקלימית גבוהה (Hot spot). תופעות שינוי האקלים בישראל באות לידי ביטוי בארבע מגמות עיקריות: חם יותר (עלייה בטמפרטורה), יבש יותר (ירידה בהיקף המשקעים), גבוה יותר (עליית מפלס הים) וקיצוני יותר (עלייה בתדירותם של אירועי מזג אוויר קיצוני). המגמות האלה הדדיות, מעצימות זו את זו, ולכל אחת בנפרד יש פוטנציאל לגרום הרס אדיר לישראל, מתריע אנגלמן. על כן ההיערכות לשינוי האקלים צריכה לתת מענה לשינויים הצפויים, ויש לה השפעה מכרעת על היכולת להסתגל לשינויים אלה.

שש שנים אחרי שטפונות קטלניים – רוב הליקויים הממלכתיים והמקומיים לא תוקנו

 זינוק באירועי הסייבר ברשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר - והליקויים נותרו בעינם

החלטות מאז 2018

בשנים האחרונות הולכת וגוברת המודעות בעולם ובישראל לתפקידן של הרשויות המקומיות כגורם מרכזי ומכריע בהתמודדות עם השפעות שינוי האקלים. שינוי האקלים צפוי להשליך על אורח החיים בתחומי הרשויות המקומיות ולהעמיד בפניהן אתגרים רבים, ובהם עלייה בזיהום האוויר, עלייה בכמות המזיקים, עלייה בצריכת החשמל לחימום או לקירור, נזקים הקשורים לעלייה במפלס פני הים, משקעים כבדים וסופות הגורמות לנזקים פיזיים לתשתיות ועלייה בתדירותן של שריפות.

החלטות הממשלה ומסמכי מדיניות שהתקבלו משנת 2018 ואילך המליצו, בין היתר, למקד את ההיערכות לשינוי האקלים בשלטון המקומי, שכן בכוחו להניע וליישם ולהביא שינוי מהיר ומותאם יותר לצורכי התושבים. לצורך קידום ההיערכות ברשויות המקומיות, פרסמו בשנת 2022 המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והתשתיות ומשרד הפנים מדריך לשלטון המקומי להכנת תוכנית פעולה להיערכות לשינוי אקלים ואנרגיה מקיימת.

• הכנסת מתנגדת להצבעה חוזרת על בחירת מבקר המדינה
• ראבילו לבג"ץ: אנהג ביושר, בהגינות ובחוט שדרה כמבקר המדינה

אלא שבפועל, רק 40% מכלל הרשויות בישראל הכינו או מכינות תוכניות כאלה: 69 כבר עשו זאת ועוד 34 נמצאות בתהליך. שאלון שהפיץ משרד המבקר בין הרשויות העלה, כי העדר תקציב, מחסור בכוח אדם מקצועי בתחום והעדר נתונים ומידע אקלימי הם החסמים המרכזיים בפני הכנת התוכניות. זאת ועוד: אף שמאז החלטת הממשלה  משנת 2009 בנושא היערכות ישראל לשינוי האקלים התעצבו בהדרגה המסגרת הנורמטיבית והמדיניות התומכת בהיערכות הרשויות המקומיות לשינוי האקלים, הכנסת טרם אישרה את חוק האקלים (שהוגש בינואר 2024), וכך אין נורמות המחייבות את הרשויות המקומיות להיערך.

בניגוד לניסיון הבינלאומי

אנגלמן מציין, כי הניסיון הבינלאומי מדגיש את חשיבותה של חקיקה מחייבת ככלי לקידום תכנון אקלימי שיטתי ברמה המקומית. הוא מלמד עוד, כי גם יוזמות וולונטריות, המבוססות על התחייבות של רשויות מקומיות, ליווי מקצועי ושיתופי פעולה בין הרשויות, הן מנגנון יעיל לקידום הכנת תוכניות היערכות מקומיות לשינוי האקלים. יוזמות אלה מאפשרות לרשויות לפעול גם בהיעדר חובה רגולטורית מחייבת ויוצרות מנגנון של שיתוף ידע, בקרה והאצת פעולות ההיערכות ברמה המקומית. כל אלו אינם קיימים בישראל.

המועצות האיזוריות מחזיקות ב-85% משטח המדינה, ואשתקד מסר המשרד להגנת הסביבה, כי בכוונת הקרן הקיימת לפרסם במהלך השנה קול קורא ייעודי עבורן להכנת תוכניות פעולה ולבצע מיקוד למאפיינים הייחודיים שלהן; שני הדברים לא נעשו.

אנגלמן מסכם: "נוכח העובדה ששינוי האקלים משפיע באופן רוחבי על תחומי הליבה שבאחריותן של הרשויות המקומיות, ובכלל זה חירום וביטחון, תשתיות, בריאות הציבור, רווחה, חינוך ואיכות החיים, על הרשויות המקומיות להעלות את נושא שינוי האקלים על סדר היום. היערכות מוקדמת ומיטבית להשפעות שינוי האקלים תאפשר לרשויות להתמודד מבעוד מועד עם הסיכונים העתידיים כדי למנוע פגיעה בנפש, להפחית את עלויות הנזקים הפוטנציאליים בטווח הארוך ולהגביר את חוסנה של הרשות המקומית".

• אנגלמן: על הממשלה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה
• זינוק באירועי הסייבר ברשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר - והליקויים נותרו בעינם