משבר האקלים
צילום: unsplash

משבר האקלים יגבה 38 טריליון דולר בשנה עד 2050

לפי מחקר חדש של מכון פוסטדאם לחקר השפעות משבר האקלים, הכלכלה העולמית צפויה להתמודד עם ירידה של 19% בהכנסות כתוצאה מנזקי משבר האקלים עד לשנת 2050
רוי שיינמן | (1)

מחקר חדש של מכון פוסטדאם לחקר השפעות משבר האקלים שפורסם בכתב העת "Nature" מצא כי אפילו אם פליטות הפחמן הדו-חמצני יופחתו באופן דרסטי החל מהיום, הכלכלה העולמית כבר צפויה להתמודד עם ירידה של 19% בהכנסה עד שנת 2050 עקב שינויי האקלים - סכום של 38 טריליון דולר מדי שנה בנזקים ובאובדן הכנסות. מדובר בסכומים הגדולים פי 6 מהסכומים שיידרשו להשקיע בשביל להוריד את הטמפרטורה הממוצעת בכדור הארץ בכ-2 מעלות.

המדענים ממכון פוטסדאם (PIK) ניתחו נתונים אמפיריים מיותר מ-1600 אזורים ברחבי העולם ב-40 השנים האחרונות, והעריכו את ההשפעות העתידיות של שינויי האקלים על הצמיחה הכלכלית ואת העמידות שלהם לאורך זמן.

"ירידות הכנסה משמעותיות צפויות לרוב האזורים, כולל צפון אמריקה ואירופה, כאשר דרום אסיה ואפריקה ייפגעו בצורה החמורה ביותר. נזקים אלה נובעים מההשפעה של שינויי האקלים על תחומים שונים המשפיעים על הצמיחה הכלכלית, כגון תנובות חקלאיות, פריון עבודה ותשתיות", אומר מקסימיליאן קוץ, מדען ב-PIK והחוקר הראשי של המחקר. סך הכל, הנזקים השנתיים העולמיים מוערכים ב-38 טריליון דולר, עם טווח סביר של 19-59 טריליון דולר בשנת 2050. נזקים אלה נובעים בעיקר מעליית הטמפרטורות אך גם משינויים במשקעים ובתנודות הטמפרטורה. לקיחה בחשבון של אירועי מזג אוויר קיצוניים אחרים כמו סערות או שריפות יער עלולה להעלות אותם עוד יותר.

עלויות כלכליות עצומות גם עבור ארצות הברית והאיחוד האירופי

"הניתוח שלנו מראה ששינויי האקלים יגרמו לנזקים כלכליים עצומים ב-25 השנים הקרובות כמעט בכל המדינות בעולם, כולל מדינות מפותחות מאוד כמו גרמניה, צרפת וארצות הברית", אומרת ליאוני וונץ, מדענית ב-PIK שהובילה את המחקר. "נזקים אלה בטווח הקצר הם תוצאה של פליטות העבר שלנו. קיים צורך במאמצי הסתגלות נוספים אם נרצה להימנע מחלקם לפחות. ועלינו להפחית את הפליטות שלנו באופן דרסטי ומיידי - אחרת, האובדן הכלכלי יהפוך לגדול עוד יותר במחצית השנייה של המאה, ויגיע לכ-60% בממוצע עולמי עד שנת 2100. זה מראה בבירור שהגנה על האקלים שלנו זולה בהרבה מאי-עשייה, וזה בלי בכלל לקחת בחשבון השפעות לא כלכליות כמו אובדן חיי אדם או מגוון ביולוגי".

עד כה, התחזיות הגלובליות של נזקים כלכליים הנגרמים משינויי אקלים התמקדו בדרך כלל בהשפעות לאומיות מטמפרטורות שנתיות ממוצעות לאורך אופקים ארוכי טווח. על ידי הכללת הממצאים האמפיריים העדכניים ביותר מהשפעות האקלים על צמיחה כלכלית ביותר מ-1600 אזורים תת-לאומיים ברחבי העולם ב-40 השנים האחרונות, ובהתמקדות ב-26 השנים הבאות, החוקרים הצליחו לספק תחזיות נזקים תת-לאומיים משינויי טמפרטורה ומשקעים בפירוט רב לאורך זמן ומרחב תוך כדי צמצום חוסר הוודאות הגדול הקשור לתחזיות לטווח ארוך. המדענים שילבו מודלים אמפיריים עם סימולציות אקלים מתקדמות (CMIP-6). חשוב לציין שהם גם העריכו באיזו עקביות השפיעו שינויי האקלים על הכלכלה בעבר ולקחו זאת בחשבון גם כן.

המדינות הפחות אחראיות למשבר האקלים יסבלו יותר

המחקר מצא נזקים כמעט בכל מקום, אך לפי הממצאים מדינות טרופיות יסבלו יותר מכיוון שהן כבר חמות יותר. לכן, עליות טמפרטורה נוספות יהיו הרסניות ביותר שם. על פי ההערכות, המדינות האחראיות פחות לשינויי אקלים צפויות לספוג אובדן הכנסה גדול בכ-60% ממדינות בעלות הכנסה גבוהה יותר וב-40% ממדינות עם פליטות גבוהות יותר. אלה הן גם המדינות עם המשאבים הפחותים ביותר להתאמה להשפעותיו. נדרש שינוי מבני לעבר מערכת אנרגיה מתחדשת לביטחון שלנו ולחיסכון בכסף. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משבר האסלם העולמי יהרוס את העולם הבנתם כל השאר חארטה (ל"ת)
    משה ראשל"צ 02/05/2024 15:38
    הגב לתגובה זו
B2 (X)B2 (X)

10 הצבאות העשירים בעולם ואיפה ממוקם צה"ל?

מדינות העולם מגדילות את ההוצאות הביטחוניות לאור ריבוי המלחמות והמתחים, אז מיהם הצבאות העשירים בעולם - יש הפתעות 

הדס ברטל |

הוצאות הביטחון הן חלק משמעותי מתקציבים של מדינות וזה יילך ויגדל. מדינות נאט"ו יכפילו את תקציבי הביטחון שלהם ב-3-4 שנים, כשבמקביל קיימים חששות מהתלקחויות ועימותים גדלים. אנחנו אחרי סיום מלחמה ממושכת עם הישגים משמעותיים בכל הזירות. צה"ל הוכיח את עצמו במלחמה כשהוא גם הצבא הראשון שהתמודד בהצלחה עם איומי טילים, כטב"מים ורחפנים בהיקף גדול וממספר זירות. אין ספק שהכוח, מעמד והחוזקה של צה"ל מבין צבאות העולם עלה משמעותית, אבל כשבוחנים את החוזק לפי היקף ההשקעה הכספית, ישראל לא בטופ.   

הוצאות הביטחון בישראל מוערכות בכ-45 מיליארד דולר. ישנם דירוגים הממקמים את צה"ל במקום ה-12 ויש אפילו הממקמים אותו במקום 17. כנראה שמבחינת יכולות אנחנו בעשירייה המובילה

המחקרים והבדיקות על היקפי תקציבי הביטחון בעולם מציגים עלייה של 9% בהוצאות הביטחון בשנה שעברה לכ-2.72 טריליון דולר, כשהשנה זה צפוי להגיע ל-3 טריליון דולר. העלייה בתקציבי הביטחון היא התלולה ביותר מאז סוף המלחמה הקרה, ומיוחסת למתח הגובר באירופה, במזרח אסיה, במזרח התיכון ובמקומות נוספים בעולם. הנה עשרת הצבאות העשירים ביותר. 

1 #  ארצות הברית

תקציב ביטחון: 997 מיליארד דולר (2024)
אחוז מהתמ"ג: 3.4%
כוח אדם משוער: כ-2.1 מיליון כולל מילואים (1.33 מיליון פעילים)

ארצות הברית ממשיכה להוביל את העולם וחלק מזה הוא בזכות הצבא החזק שלה. היא משקיעה יותר מכל מדינה אחרת, היא מפתחת יותר מכל מדינה אחרת והיא מתכננת עכשיו "כיפת זהב" - סוג של "כיפת ברזל". שלנו, רק הרבה יותר גדולה-רחבה ועם הרבה יותר כלים. 

סקוט בסנט; קרדיט: יוטיובסקוט בסנט; קרדיט: יוטיוב

שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי

שר האוצר סקוט בסנט הודיע על פריצת דרך בשיחות הסחר עם סין. במקביל טראמפ במלזיה חתם על הסכם על מינרלים קריטיים

תמיר חכמוף |

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ ממשיך את ביקורו באסיה כשבהמשך הוא ייפגש עם נשיא סין. עוד קודם למפגש מתקיימות שיחות "ריכוך" כדי להגיע למסגרת על הסכמי סחר ונראה שהשיחות מצליחות. שר האוצר סקוט בסנט הודיע כי הושגה מסגרת הבנות בסוגיות הסחר בין ארה"ב לסין. לדבריו, מדובר בהתקדמות מהותית שתוצג לדיון בין טראמפ לנשיא הסיני שי ג'ינפינג, במסגרת הפגישה הצפויה בקרוב.

לפי בסנט, הצדדים גם קיימו שיחות מעמיקות על ייבוא חקלאי, מה שמצביע על כוונה לכלול רכיבי מדיניות מזון במסגרת ההסכמות. בשלב זה לא פורסמו פרטים על ההיקף או היישום המלא של ההבנות, אך גורמים בבית הלבן הדגישו כי מדובר בהישג של ממש לקראת הסכם מלא. בסנט אמר לעיתונאים "הגענו למסגרת מאוד מוצלחת עבור הפגישה בין שני המנהיגים. התקיימו גם דיונים משמעותיים במיוחד בנוגע לרכישות חקלאיות - תחום חשוב לשני הצדדים".




מדובר כמובן בחדשות טובות לשווקים. העימות בין ארה"ב וסין היה הקשה ביותר מבין כל עימותי הסחר. מלחמת הסחר החלה באפריל כשטראמפ מימש את איומו והטיל מכסים על כל מדינות העולם בטענה שהכלכלה האמריקאית נפגעת מכך שהיא מאפשרת לכל העולם להכניס אליה מוצרים ללא מכס, בעוד שזה לא פועל בכיוון ההפוך. מעבר לכך, טראמפ הדגיש בעיקר את הפגיעה ביצרניות המקומיות, והסביר כי המכסים יעזרו לתעשייה מקומית במקביל ללחץ גדול על מדינות ותעשיות גדולות להעביר ייצור לארה"ב. מאז היו הרבה טלטלות, אבל במבחן התוצאה, טראמפ השיג מכסים מינימליים עולמיים של 15%, יש מקומות שזה כמובן יותר, על פי בדיקה של הבית הלבן מדובר בשיעור מכס ממוצע של קרוב ל-20%. 

במקביל, חברות תרופות ושבבים חתמו על הסכמים גדולים להעברה והאצה של פעילות ייצור בארה"ב. וזה עוד לא נגמר, התהליך של הטלת המכסים והגדלת הפעילות היצרנית בארה"ב נמשך, כך שנראה שבינתיים מדובר על הישג מבחינת הממשל האמריקאי שרצה להגדיל את הקופה ולהקטין את הגירעון המסחר השוטף.