אסון ורסאי. 23 הרוגים, 380 פצועים (צילום: דובר צה"ל)
אסון ורסאי. 23 הרוגים, 380 פצועים (צילום: דובר צה"ל)

25 שנה אחרי אסון ורסאי: מאות מבני פל-קל לא נבדקו ולא חוזקו

אנגלמן: ממצאים חמורים שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם. מטה הפל-קל במשרד הפנים אינו ממלא את תפקידו; נותרו בעינם המחדלים עליהם הצביעה ועדת זיילר

איתמר לוין |

25 שנים לאחר אסון ורסאי, מצויים בישראל מאות מבנים שהוקמו בשיטת פל-קל ואשר טרם טופלו - כולל תריסר מבני חינוך. כך מגלה מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח המלמד שלמרות אחד האסונות האזרחיים החמורים ביותר בתולדות המדינה (23 הרוגים ו-380 פצועים), למרות ממצאיה של ועדת חקירה ממלכתית, למרות עונשי מאסר שהוטלו על האחראים ולמרות החלטת ממשלה - משרד הפנים והרשויות המקומיות גוררים את רגליהם בטיפול בסכנה. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה ממצאים אלה, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם", נאמר בדו"ח.

למרות הרפורמה ברישוי: 21% מהעסקים פעלו ללא רישיון ב-2024

ישראל בסכנה אקלימית ממשית - והרשויות המקומיות אינן מתכוננות

אנגלמן: על הממשלה לעודד פרויקטים של התחדשות עירונית בפריפריה

ועדת החקירה הממלכתית, בראשות השופט המנוח ורדי זיילר, דיברה על "מצג השווא הכוזב" המאפיין את השיטה, והעלתה חשש שכשלי השיטה "לא ייחשפו בהכרח בטרם יתממש הסיכון הטמון בה" ועלולים להוביל להתמוטטות פתאומית, ללא סימני אזהרה בולטים וגלויים לעין. למרות זאת, אומר אנגלמן, המשימה העיקרית שהוטלה על מטה הפל-קל ועל הרשויות המקומיות - איתור, מיון ובדיקה של המבנים - לא הושלמה, ונותרה עוד עבודה רבה.


מיליוני מ"ר במאות מבנים

אנגלמן קובע: על רקע תפקודו הלקוי של המנגנון הממשלתי, נותרו בעינם המחדלים עליהם הצביעה ועדת זילר, לכל הפחות בנוגע לטיפול במבני הפל-קל. מבנים שנבנו בשיטה שנאסרה לשימוש לפני יותר משני עשורים עברו חיזוק בשיטות שיעילותן ובטיחותן לא נבדקו; נמצאו מקרים שבהם החיזוק נעשה ללא היתר כדין - וכפועל יוצא ללא פיקוח של מוסדות התכנון, בניגוד מוחלט להוראות הרגולטוריות בעניין זה; מבנים הטעונים חיזוק טרם חוזקו; מבנים הטעונים בדיקות עיתיות אינם נבדקים שנים ממושכות; מאות מבנים החשודים כמבני פל-קל טרם נבדקו בדיקת זיהוי ראשונית.

שש שנים אחרי שטפונות קטלניים – רוב הליקויים הממלכתיים והמקומיים לא תוקנו

זינוק באירועי הסייבר ברשויות המקומיות מאז 7 באוקטובר - והליקויים נותרו בעינם

שיטת פל-קל משלבת גופי מילוי מפח בתקרות המבנה לפני יציקת הבטון, ומאז שנות ה-70 נבנו בה מאות מבנים בשטח של מיליוני מ"ר. השימוש בה נפסק לאחר האסון, אך הסכנה שהתממשה באולמי ורסאי קיימת עד היום באותם בניינים. בשנת 2002 הקימה הממשלה מטה מקצועי-הנדסי לטיפול במבני פל-קל, אותו מוביל כיום מינהל התכנון. תפקידו הוא לאתר את המבנים ולקיים בקרה על הטיפול בהן, שהוטל בפועל על הרשויות המקומיות.

לטיפולו של המטה הועברו 1,500 מבנים; הטיפול ב-769 מהם (דהיינו 55%) טרם הסתיים. כ-300 מבנים טרם עברו בדיקת זיהוי ראשונית. 32 מבני פל-קל נמצאים בבעלות הרשויות המקומיות, מתוכם 15 מבני חינוך; הם טרם חוזקו. המטה לא התכנס אפילו פעם אחת בשנים 2025-2021; הוא ניצל מאז הקמתו רק 46% מהתקציב שנקבע לו ושעמד על 15.5 מיליון שקל. המטה ושר הפנים אמורים לדווח בצורה שוטפת לוועדת השרים לענייני פנים על הטיפול במבני הפל-קל; הם לא העבירו אפילו דיווח אחד. הרשויות המקומיות מצידן לא דיווחו למטה אפילו פעם אחת מאז 2018.


המטה יותיר אחריו חלל ריק

אנגלמן מגלה, כי מטה הפל-קל לא התכנס בצורה סדורה, וכאמור - לא נפגש מזה שש שנים. הוא לא קבע תוכניות עבודה שנתיות ורב-שנתיות, לא שמע אנשי מקצוע ואת נציגי הרשויות, לא ניהל מסד נתונים עדכני החיוני למילוי תפקידו, ובפשטות - לא מילא את תפקידו. בשנת 2002 נקבע שיש צורך בחקיקה ראשית כדי לטפל בבניינים; הדבר לא נעשה. המטה החל לפעול לסיום עבודתו, תוך התעלמות מכך שייווצר חלל ריק. "משרד מבקר המדינה מעיר על חומרת ממצאים אלה, שיש להם השלכה ישירה על חיי אדם".


בשנת 2018 החל מטה הפל-קל לקדם פרויקט למיפוי מבנים בבעלות ממשלתית או בבעלות של רשות מקומית שלא נבדקו עד אז - 17 שנים אחרי אסון ורסאי; שמונה שנים מאוחר יותר, הפרויקט טרם הסתיים. הממצאים שכן הועלו, כולל לגבי 32 מבנים מסוכנים, לא הועברו למהנדסי הרשויות המקומיות, וכך המשתמשים בהם חשופים לסיכון חיים ממשי. מטה הפל-קל לא מילא את המשימה שהטילה עליו הממשלה, לקבוע "שיטות וסדרי עדיפויות לתיקון מבנים שנמצאו לקויים". זאת, למרות אף שבהליכי בדיקה שונים נקבע ש-45% ממבני הפל-קל שנבדקו בדיקה מפורטת (132 מתוך 295) - טעונים חיזוק; כאמור, 32 מהם לא חוזקו בפועל.

קיראו עוד ב"בארץ"

אגף החשב הכללי לא הטמיע את הוראות הטיפול הנוגעות למבני פל-קל, ובכללם מבנים האמורים להימצא במעקב שנתי. גם מינהל הדיור הממשלתי לא הנחה את משרדי הממשלה ואת יחידות הסמך הממשלתיות כיצד לטפל במבני הפל-קל, ולא ניהל מעקב אחרי הטיפול השוטף בהם. למשרד החינוך אין רשימה עדכנית ומלאה של מבני חינוך שנבנו בשיטת הפל-קל, ואינו מנהל מעקב ובקרה - מול הרשויות המקומיות או מול מטה הפל-קל - בעניין מצבם ההנדסי של מבנים אלה. מטה הפל-קל אינו מפרסם מידע לציבור על המבנים הרלוונטיים.

מינהל התכנון: הסמכות היא של הרשויות המקומיות

מינהל התכנון אומר בתגובה: "מטה הפל-קל מיצה כבר בשנת 2019 את הפעולות שבסמכותו בהתאם להחלטות הממשלה ולהוראות הדין, לרבות מיפוי המבנים, גיבוש הנחיות מקצועיות ועדכון שוטף של הרשויות המקומיות בדבר המבנים שבתחומן והטיפול הנדרש בהם. הסמכות לפעול מול בעלי הנכסים - לרבות דרישה לביצוע בדיקות, חיזוק מבנים, תחזוקה שוטפת ונקיטת הליכי אכיפה - נתונה לרשויות המקומיות ולמהנדסי הערים בלבד. 

"מטה הפל-קל אינו גוף אכיפה, אלא גוף מקצועי מתכלל, שתפקידו להנחות, לרכז ולעקוב אחר יישום ההנחיות. מינהל התכנון פנה למשרד הפנים בבקשה לקדם בהקדם החלטת ממשלה שתסדיר את סיום פעילותו של מטה הפל-קל, לצד העברת מלוא האחריות לטיפול השוטף, הפיקוח והאכיפה לרשויות המקומיות, שלהן הסמכויות החוקיות והמעשיות לפעול בנושא"


הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה