אלי גליקמן
צילום: צים

מכירת צים תאושר? בממשלה מתנגדים

בדיון בכנסת על עסקת מכירת צים להאפאג-לויד הגרמנית, שמוחזקת בחלקה גם על-ידי גורמים מקטר וסעודיה, הביעו משרדי התחבורה והכלכלה התנגדות לעסקה. משרד הביטחון ומשרד האוצר טרם גיבשו עמדה סופית. העובדים וההסתדרות הזהירו מפיטורי כ-30% מכוח האדם. באיגוד קציני הים טענו כי פיצול החברה יפגע ביכולת הספנות הישראלית בשעת חירום.

מירב ארד |
נושאים בכתבה צים חברות ספנות

ועדת הכספים של הכנסת קיימה דיון סוער בעסקת מכירת ציםZIM Integrated Shipping Services 1.24%   לחברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד. במהלך הדיון עלו הסתייגויות משמעותיות מצד משרדי הממשלה, העובדים ונציגי ענף הספנות, בעיקר בשל החשש מפגיעה באינטרסים הלאומיים של ישראל, מצמצום השליטה הישראלית בחברה ומהחזקות של גורמים מקטר וסעודיה בחברה הרוכשת. צים עברה בראשון של 2026 להפסד, רשמה ירידה חדה בהכנסות ושחיקה ברווחיות. להרחבה: צים נחלשת לפני המיזוג עם הפאג לויד; הפסד רבעוני של 86 מיליון דולר.


העסקה המוצעת מותנית באישור המדינה, המחזיקה במניית זהב בצים. מניה זו נועדה להגן על אינטרסים לאומיים, בהם שמירה על צים כחברה ישראלית ומניעת השתלטות של גורמים עוינים או בלתי רצויים על החברה.

יו״ר הוועדה, ח״כ חנוך מילביצקי, אמר בסיכום הדיון כי לפי המידע שהוצג לחברי הכנסת, “ברור לחלוטין שזו עסקה רעה למדינת ישראל שלא צריכה לצאת לפועל”. הוא ביקש מרשות החברות הממשלתיות להגיש עמדה מגובשת עד השבוע הראשון של יולי, או לעדכן את הוועדה אם לא תתקבל הכרעה עד אז.

העסקה: רוב צים תימכר, "צים ישראל" תישאר עם 12 אוניות

לפי הפרטים שהוצגו בדיון, העסקה כוללת פיצול של צים לשני חלקים. החלק הגדול של פעילות החברה יעבור להאפאג-לויד, ואילו חלק קטן יותר יישאר כחברה ישראלית נפרדת, שכונתה "צים ישראל". החברה הישראלית צפויה להחזיק במניית הזהב של המדינה, ולהיות מוחזקת על ידי קרן ההשקעות הישראלית פימי. גונן גומלסקי, מהלשכה המשפטית של רשות החברות הממשלתיות, הסביר כי לא מדובר בעסקת מכירת שליטה רגילה, אלא במהלך מורכב של פיצול החברה. לדבריו, מניית הזהב תישאר רק ב”צים ישראל”, ולא בחלק הארי של פעילות החברה שיעבור לחברה הרוכשת.

הדברים עוררו ביקורת מצד יו״ר הוועדה, שטען כי הפיצול מחליש את אחיזת המדינה בצים. לדבריו, אם בוחנים את מטרות מניית הזהב שהיא שמירה על אינטרסים לאומיים ועל שליטה ישראלית - העסקה נראית מנוגדת לאותם אינטרסים.

 גלית וידרמן, סגנית מנהל רשות החברות הממשלתיות, אמרה כי המדינה עדיין בוחנת את העסקה וכי כמה משרדים ביקשו מצים השלמות מידע. לדבריה, חלק מהחומרים התבקשו כבר ב-30 במרץ, וחלקם התבקשו רק בימים האחרונים. היא ציינה כי גיבוש החומרים צפוי בתחילת יולי, ולאחר מכן יוכלו משרדי הממשלה להשלים את חוות הדעת שלהם.

משרדי התחבורה והכלכלה מתנגדים; הביטחון והאוצר עדיין בוחנים

נציג משרד התחבורה, מנהל רשות הספנות והנמלים צדוק רדקר, הביע התנגדות ברורה לעסקה. לדבריו, “לפי המידע שקיבלנו עד היום, העסקה הזאת לא טובה למדינה. כל מידע נוסף שקיבלנו חיזק את העמדה”. גם משרד הכלכלה הציג התנגדות. נציגת המשרד, אנאל ממן, אמרה כי המשרד אינו תומך בעסקה, בין היתר בשל ההחזקות של גורמים ממדינות שאינן מקיימות קשרים עם ישראל בחברה הרוכשת. 

לדבריה, "אנחנו לא בעד רכישה של חברה עם החזקה חלקית מצד מדינות שלא מקיימות קשרים עם מדינת ישראל". היא הוסיפה כי מבחינת התובלה הימית, קיים חשש משום שלפי הבנת המשרד, ב”צים ישראל” לא יישארו קווים למזרח, בשעה שישראל פועלת לפיתוח קשרים כלכליים עם אסיה. משרד הביטחון עדיין לא גיבש עמדה סופית.

יוסי שפירא, סגן ראש רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון, אמר כי עמדת השר עדיין נמצאת בעבודת מטה. עם זאת, הוא הדגיש כי ישראל צריכה לקיים דיון עמוק יותר על עצמאות תעשייתית, חומרי גלם ותחבורה ימית. לדבריו, אירועי השנים האחרונות מחייבים חשיבה מחודשת על תלות ביבוא ועל יכולת המדינה להבטיח רציפות אספקה בשעת חירום.

גם משרד האוצר טרם גיבש עמדה. איתי בוצין מאגף התקציבים אמר כי המשרד עדיין ממתין לחלק מהחומרים מצים, וכי האוצר בוחן בעיקר את ההיבט הכלכלי של העסקה. לדבריו, גם סוגיית העובדים נלקחת בחשבון במסגרת הבחינה הבין־משרדית.

העובדים מזהירים מפיטורים ופגיעה בספנות הישראלית

 נציגי העובדים הציגו בדיון התנגדות חריפה לעסקה. יו" ועד העובדים בצים, אורן כספי, אמר כי צים היא חברת הספנות התשיעית בגודלה בעולם והגדולה בישראל, וכי היא שולטת בכ-40% מהשוק הישראלי. לדבריו, צים אינה רק חברה עסקית, אלא “הזרוע התשתיתית האסטרטגית של מדינת ישראל”. כספי הזכיר את פעילות החברה במהלך מלחמת חרבות ברזל, ואמר כי מנכ״ל החברה העמיד את כל צי האוניות לטובת המדינה.

 לדבריו, צים סייעה בהבאת תחמושת, ציוד, אנשי ביטחון ורופאים שנתקעו בחו״ל, והתרומה שלה הייתה משמעותית לביטחון המדינה. לטענתו, העובדה שחלק ממניות האפאג-לויד מוחזקות על ידי קרנות עושר של קטר וסעודיה צריכה להדליק נורה אדומה. לדבריו, מדובר בכ-25% מהחברה הרוכשת, ונציגים של אותן קרנות יושבים בדירקטוריון שלה.

כספי קרא למדינה להפעיל את מניית הזהב ולעצור את המכירה. נציג ההסתדרות, ניר אייזנברג, אמר כי כ-1,000 עובדי צים נמצאים כבר חודשים באי־ודאות לגבי עתידם. לדבריו, קרן פימי, שאמורה לרכוש את "צים ישראל", משמשת "עלה תאנה" שנועד להציג נוכחות ישראלית בעסקה. הוא טען כי לפי התוכניות שהוצגו, הרוכשים מתכוונים לקצץ כ-30% מכוח האדם. אייזנברג הזהיר כי ההסתדרות תנקוט צעדים, כולל השבתה מלאה של החברה, אם יהיה צורך בכך כדי למנוע את העסקה.

קציני הים: "12 אוניות לא יספיקו בשעת חירום"

יו״ר איגוד קציני הים, אסף אדר, הזהיר כי העסקה עלולה להיות “מכת מוות” לספנות הישראלית. לדבריו, מתוך כ-160 אוניות של צים כיום, רק 12 אמורות להישאר בחברה הישראלית לאחר הפיצול. אדר אמר כי צים משמשת כיום בית ספר לענף הספנות הישראלי, גם מבחינת הכשרת כוח אדם וגם מבחינת מימון והעסקת ימאים. 

קיראו עוד ב"בארץ"

לדבריו, אם החברה הרוכשת לא תתחייב לקלוט ימאים חדשים, הענף יתכווץ בהדרגה ולא יהיו מספיק אנשי מקצוע שיתפעלו את האוניות הישראליות בעתיד. הוא הוסיף כי בשעת משבר, ישראל לא תוכל להסתמך על חברה זרה שתשלח אליה אוניות אם יופעלו חרמות או לחצים מדיניים. "המנכ״ל העמיד את כל האוניות לטובת המדינה במלחמה. 12 אוניות לא יספיקו", אמר.

החלטה צפויה לקבל בשבועות הקרובים. בסיום הדיון ביקש יו״ר ועדת הכספים מרשות החברות להגיש עמדה מגובשת עד השבוע הראשון של יולי. הוועדה גם קראה לקיים דיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון בנוגע להיבטים הביטחוניים של העסקה.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה