
המדינות שמושכות את בעלי ההון בעולם, ואלה שמאבדות אותם
יותר בעלי הון בונים את חייהם, השקעותיהם ופעילותם העסקית במספר מדינות במקביל. הדירוג בוחן את כושר התחרות של מדינות במשיכת הון בינלאומי, בשימורו ובתמיכה בו
סינגפור, איטליה, שווייץ, יוון, הונג קונג וניו זילנד הן המדינות האטרקטיביות ביותר בעולם עבור בעלי הון ב-2026. מנגד, בריטניה, גרמניה, צרפת, נורווגיה ודרום קוריאה מתמודדות עם לחצים הולכים וגוברים על כושר התחרות שלהן, כאשר רפורמות מס, אי ודאות פיסקלית ושינויי מדיניות גורמים לאנשים אמידים ולמשפחות בעלות הון לבחון מחדש את האפשרויות העומדות בפניהם.
כך עולה מדוח הגירת העושר הפרטי לשנת 2026 של Henley & Partners. במקביל, איטליה היא אחד מסיפורי ההצלחה הבולטים באירופה ב-2026 מבחינת משיכת בעלי הון, בזכות משטר המס לתושבים חדשים, מסגרת מס הירושה הנוחה והגישה לשוק האירופי. יוון היא אחת הנהנות המרכזיות מהשינויים בשוק תוכניות ההשקעה באירופה, לאחר סגירת תוכנית הוויזה המוזהבת בספרד והפסקת מסלול ההשקעה בנדל"ן בפורטוגל. לפי Henley & Partners, כאשר מדינה סוגרת מסלול למשיכת הון בינלאומי, הביקוש אינו נעלם אלא עובר למדינות אחרות.
במקביל, שתי נקודות בתחום ניידות ההון צפויות לעצב מחדש השנה את מפת ההון העולמית. הראשונה היא ארצות הברית - שוק ההון הפרטי הגדול בעולם והמנוע המרכזי ליצירת עושר חדש, אשר מייצר ביקוש חסר תקדים לאפשרויות של תושבות ואזרחות נוספות, כאשר יותר ויותר אמריקאים אמידים מבקשים להגדיל ולגוון את נוכחותם הבינלאומית.
השנייה היא אזור המפרץ, שבו העימות המתמשך מעמיד במבחן את חוסנם של מוקדי העושר המתפתחים, במיוחד של איחוד האמירויות, שהייתה יעד ההגירה המוביל של מיליונרים בשנתיים האחרונות, ומוביל לשלב חדש של היערכות לתרחישי חירום בקרב תושביה הבינלאומיים.
הדוח מצביע על מעבר הולך וגובר מתכנון רילוקיישן מסורתי, כאשר האנשים העשירים בעולם בונים יותר ויותר "פורטפוליו ריבוני" הכולל זכויות תושבות, אזרחויות, השקעות ואינטרסים עסקיים במספר מדינות במקביל.
בחמשת החודשים הראשונים של 2026 בלבד קיבלה Henley & Partners בקשות מ-86 אזרחויות שונות במסגרת 47 תוכניות הגירה באמצעות השקעה. יותר מ-28% מהמבקשים מתגוררים כיום מחוץ למדינת האזרחות שלהם, נתון המדגיש מאפיין מרכזי של עולם העושר כיום: אנשים בעלי הון גבוה ובני משפחותיהם בונים את חייהם יותר ויותר על פני מספר מדינות, במקום להישאר קשורים למדינה אחת בלבד.
"במשך רוב המאה האחרונה יכלו ממשלות להתייחס לתושביהן העשירים ביותר כנכס יציב יחסית, המעוגן בעסקים, בקשרים משפחתיים ובניידות בינלאומית מוגבלת. ההנחה הזו הופכת במהירות לפחות ופחות נכונה", אמר דניאל שמיילין, מנהל הנציגות הישראלית של Henley & Partners. "כתוצאה מכך, מדינות מתחרות כיום לא רק על הון, אלא גם על יזמים, משקיעים, בעלי עסקים ואנשים בעלי כישורים המניעים צמיחה כלכלית, חדשנות, תעסוקה ושגשוג."
מודל חדש למדידת כושר התחרות של מדינות
בעוד שהדוחות הקודמים של Henley & Partners התמקדו בעיקר באומדני הגירת מיליונרים ובכיווני זרימת ההון, השנה מציג הדוח את Global Wealth Mobility Framework - מודל אנליטי חדש שפיתחה החברה לצורך הערכת כושר התחרות המבני של מדינות במשיכת הון בינלאומי, בשימורו ובתמיכה בו.
המסגרת בוחנת מדינות על בסיס מגוון רחב של גורמים, ובהם מיסוי, מסלולי הגירה למשקיעים, איכות החיים, שלטון החוק, שילוב משפחות, יציבות גיאופוליטית וניידות הון, ומעניקה לכל מדינה ציון תחרותיות בתחום ניידות ההון. בנוסף, הדוח כולל סדרת סקירות מדיניות הבוחנות כיצד גורמים אלה מעצבים מחדש את דפוסי ההגירה של הון פרטי ברחבי העולם.
"ההון הנייד ביותר בעולם מקבל כיום החלטות בין מדינות באותו האופן שבו קרנות עושר ריבוניות בונות את תיקי ההשקעות שלהן, באמצעות פיזור בין אזורי אקלים, שיטות ממשל ואזורים גיאופוליטיים שונים, כדי להגן מפני זעזועים שאיש מאיתנו אינו מסוגל לחזות במלואם", אמר ד"ר פראג קאנה, מייסד ומנכ"ל AlphaGeo.
המדינות המובילות בתחום ניידות ההון
הדוח מזהה קבוצת מדינות המציגות בשנת 2026 יתרון מבני משמעותי במשיכת הון בינלאומי, בשימורו ובתמיכה בו. בין המדינות הבולטות נמצאת סינגפור, שקיבלה ציון תחרותיות בתחום ניידות ההון של 79.5 מתוך 100, וניו זילנד עם ציון של 75.8.
קבוצת המדינות הבולטות השנייה כוללת את איי קיימן (74.3), קפריסין (73.5), הולנד (72.8), פורטוגל (72.5), איטליה (72.3) וברמודה (72.0). בנוסף מדגיש הדוח את אורוגוואי (71.8), לטביה (71.7), פנמה (71.5), הונג קונג (71.2), שווייץ (70.8), יוון (70.5), קוסטה ריקה (70.2) ומונקו (70.0) כמדינות בעלות תחרותיות גבוהה בתחום ניידות ההון. בין המדינות שהוגדרו כ"מדינות תחרותיות הנמצאות תחת לחץ" נכללות גרמניה (69.7), נורווגיה (69.0), בריטניה (68.3), דרום קוריאה (66.2) וצרפת (65.7).
"הגירת בעלי הון היא הקנרית במכרה הפחם של המדיניות הכלכלית", אמר דאגלס מקוויליאמס, מייסד Centre for Economics and Business Research בבריטניה. "אם אנשים עשירים עוזבים מדינה בהמוניהם, ניתן להיות בטוחים במידה רבה שהמדיניות הכלכלית של אותה מדינה אינה פועלת כראוי".
הדוח מצביע גם על קבוצת מדינות המתמודדות עם אתגרים מבניים מתמשכים בתחום ניידות ההון, ובהן ברזיל (64.2), סין (60.5), רוסיה (58.7), הודו (56.5), איראן (45.8), לבנון (45.5) וניגריה (43.0).
- מובילאיי נכנסת בעצמה לשוק הרובוטקסי: תקים צי ראשון בארה"ב ב-2027
- ממדידת אתרים לאימון מודלים: זה מה שהקפיץ את סימילארווב פי 2 מהשפל
ארצות הברית ואיחוד האמירויות
עם ציון תחרותיות של 62.3 בתחום ניידות ההון, ארצות הברית נמצאת במעמד מורכב. מצד אחד, היא ממשיכה להיות הכלכלה המרכזית ליצירת עושר חדש, יזמות, השקעות פרטיות ושוקי הון עמוקים. מצד שני, היא הפכה גם לאחד משווקי המקור המשמעותיים ביותר לביקוש לתושבות ולאזרחות נוספת.
לפי Henley & Partners, מספר הבקשות שהוגשו על ידי אזרחי ארצות הברית הוכפל בשנת 2025 לעומת השנה הקודמת, והמגמה נמשכת גם ב-2026. הנתונים מלמדים כי לא מדובר רק באמריקאים שכבר חיים מחוץ למדינה. רק 7% מהבקשות של אזרחי ארצות הברית מגיעות מתושבים אמריקאים המתגוררים מחוץ למדינה.
עיקר הביקוש מגיע מתוך ארצות הברית עצמה. כמעט מחצית מהבקשות שמגישים אזרחי ארצות הברית מופנות לתוכניות באירופה, ולמעלה מרבע מהן מופנות לתוכניות באמריקה הלטינית ובאיים הקריביים. המשמעות היא שמשפחות אמידות בארצות הברית אינן בהכרח עוזבות, אך הן מחפשות גיבוי בינלאומי, אפשרויות מס נוספות, ניידות גבוהה יותר וגישה לשווקים אחרים.
באיחוד האמירויות התמונה שונה. המדינה ממשיכה ליהנות מציון תחרותיות גבוה במיוחד של 85.3, המשקף יתרונות ברורים במיסוי, ביטחון אישי, קישוריות בינלאומית, תשתיות, קליטה של משפחות זרות ומסלולי תושבות ארוכי טווח. בשנים האחרונות היא הפכה לאחד היעדים המרכזיים בעולם למשיכת מיליונרים, יזמים ומשפחות בעלות הון, בעיקר בזכות דובאי ואבו דאבי.
עם זאת, גם באיחוד האמירויות נרשם שינוי. לפי Henley & Partners, בין הרבעון הרביעי של 2025 לרבעון הראשון של 2026 נרשמה עלייה של 41% במספר הפניות מצד תושבי איחוד האמירויות, ובאותה תקופה עלה מספר הבקשות לקבלת תושבות או אזרחות חלופית ב-29%. הנתונים אינם מעידים בהכרח על נטישה של האמירויות, אלא על שלב חדש בזהירות של בעלי ההון: גם מי שחי במדינה אטרקטיבית, יציבה ונוחה מבחינת מס, מבקש להחזיק אפשרות נוספת במקרה של הסלמה אזורית, שינוי רגולטורי או משבר גלובלי.
כך הופכת ניידות ההון לאחד המדדים החשובים להבנת התחרות בין מדינות. בעלי הון כבר אינם מסתפקים בדרכון אחד, מרכז מגורים אחד או מסלול מס אחד. הם בונים לעצמם רשת של אפשרויות: מדינה אחת לעסקים, אחרת למגורים, שלישית להשקעות ורביעית כביטוח משפחתי.