מכרה דירות פעמיים ודירות שלא היו קיימות (הדמיה: רום כנרת)
מכרה דירות פעמיים ודירות שלא היו קיימות (הדמיה: רום כנרת)

הליכי חדלות פרעון לאילן ששון, לשעבר בעלי קבוצת הנדל"ן רום כנרת

עמית דחה את בקשתו של ששון לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעורו. ששון חייב 170 מיליון שקל בשל ערבותו האישית לחובות הקבוצה שקרסה, ואשר נאמניה תיארו אותה כ"אירוע שחור משחור"

איתמר לוין |

עו"ד אילן ששון, שהיה בעל השליטה בקבוצת הנדל"ן רום כנרת, ייכנס מיידית להליכי חדלות פרעון. נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, דחה את בקשתו של ששון לעכב את ההליכים עד להכרעה בערעורו על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב. חובותיו של ששון, בעיקר מכוח ערבותו האישית לחובותיה של רום כנרת, מסתכמים בלמעלה מ-170 מיליון שקל.

רום כנרת התיימרה לארגן קבוצות רכישה של 550 רוכשים בשבעה פרויקטים, העיקריים שבהם בבת-ים. היא קרסה באוגוסט 2023 וששון עזב זמנית את הארץ, באומרו שהוא מחפש משקיעים בדובאי. חודש מאוחר יותר דיווחו נאמני הקבוצה, עו"ד אודי גינדס ושי מילוא, לבית המשפט, כי "התמונה המצטיירת הינה של אירוע 'שחור משחור', יוצא דופן בחומרתו, שיוצר סיכון מהותי לכספם ודירותיהם של מאות רוכשים, ששילמו לחברה והשקיעו בעסקות מאות מיליוני שקלים".

לדברי גינדס ומילוא, קריסת רום כנרת המחישה את הסיכון שבמתכונת קבוצת הרכישה, כאשר לרוכשים אין בטוחות כפי שמחייב חוק המכר. רום כנרת הייתה חברה יזמית שפעלה בתחפושת של מארגנת קבוצות רכישה, שעשתה "שימוש ממולח במערכת שיווק משומנת", אך לא השלימה אף פרויקט. בכל הפרויקטים התגלו מקרים של מכירת אותן דירות למספר קונים, ובחלק מהם לא הייתה התאמה בין הדירות שנמכרו לבין אלו המופיעות בתוכניות המאושרות.

"עמדתו של ששון אינה עולה בקנה אחד עם המציאות"

בהחלטתה בעניינו של ששון ציינה השופטת המחוזית נועה גרוסמן: "מינוי הנאמנים ופעולותיהם הועילו להוצאת הפרויקט מן הכוח אל הפועל, אך תוך כדי כך נאלצו הרוכשים להוסיף כספים בשיעור משמעותי מעבר למה שציפו ומה שהובטח להם ע"י החברה ומנהלה ששון בעת ביצוע ההתקשרות. יתר על כן, היו רוכשים שנמצאו נטולי זכויות כלל, מחמת שנמצא כי הזכויות שרכשו לדעתם מהחברה באמצעות ששון והבטחותיו, למעשה השתייכו לרוכשים אחרים ו/או נמכרו זכויות בדירות שכלל לא היו מאושרות או קיימות על פי תוכנית המתאר וכל כיוצא בזה".

גרוסמן הוסיפה: "טענותיו של ששון כאילו הבעיות של כולם נפתרו, כפי שעלה מפיו בדיון, הן טענות מן השפה אל החוץ שאין להן אסמכתא מעשית. להיפך, שורה ארוכה של נושים מתייצבת ומשמיעה טענות כלפיו, טענות המצדיקות פתיחת הליך חדלות פירעון אישית בעניינו. תירוצים רבים בפיו, אך בפועל מזור לנושים הוא לא הציע. הוא טוען כי הפרוייקטים בסופו של דבר נבנים ומושלמים, אך זאת בזכות עבודת הנמלים של הנאמנים, ותוך שרוכשים רבים ניזוקו ולא קיבלו את שהובטח להם.

"עמדתו של ששון, כביכול איש לא העלה טענה כלפיו עד שבית המשפט ביקש מהם לעשות כן, בכל הכבוד אינה עולה בקנה אחד עם המציאות...  ששון מאשים רבים במצב העגום שנוצר. את הבנק, את חברות המימון ועתה טוען כי הנושים נוצרו - יש מאין - בהזמנת בית המשפט. דומה כי עליו לבחון גם את אחריותו שלו. זאת יש לעשות במסגרת הליכי חדלות פרעון... ישנן טענות מרמה קשות כלפיו ביחס לחיובים כלפי רוכשים, גופים פרטיים, באופן העשוי להרים את מסך ההתאגדות בינו לבין החברה. כל זה צריך להתברר ולהיבדק כדבעי. קורת הגג של הליך חדלות הפירעון מתאימה מאין כמותה לבירור זה. לשם כך נועדה".

משוכה של ממש בפני הערעור

בבקשתו לעיכוב ביצוע טען ששון, כי כניסתו להליכי חדלות פרעון תגרור מיידית (כמצוות המחוקק) את הוצאתו מלשכת עורכי הדין וגדיעת מקור פרנסתו, ותקשה עליו לנהל את ההליכים בעניינו. הוא העלה שורה ארוכה של טענות נגד הנאמנים ובית המשפט וטען שסיכויי ערעורו טובים. בנק מזרחי - שהגיש את הבקשה המקורית נגד ששון - ציין שהוא הודה בערבותו למרבית חובותיה של רום כנרת. גינדס ומילוא אמרו, כי טענותיו סתמיות וכי בקשתו ראויה להידחות ולו בשל היותה מנוסחת בלשון משתלחת ובוטה.

בדחותו את הבקשה אומר עמית, כי אין להקל בראש בטענתו של ששון בנוגע לשלילת רשיונו, אך היא הועלתה בצורה כוללנית ובלא שהניח תשתית של ממש בנוגע להיקף לקוחותיו, מחזור הכנסותיו, היקף נכסיו ומצבו הכלכלי. יש גם להביא בחשבון את האינטרס הציבורי, כפי שנאמר בפסיקה: "המחוקק מצא פגם מהותי בכך שאדם שלא ידע לכלכל את צעדיו הכלכליים אל נכון עד שהגיע לפשיטת רגל באופן שלא היה בידיו לשלם את חובותיו לנושיו" יעסוק בעריכת דין.

עמית מוסיף לגבי סיכויי הערעור: "דומה שבפני המבקש ניצבת משוכה של ממש. הדברים אמורים בשים לב לכך שלא בנקל תתערב ערכאת הערעור בהחלטותיו של בית משפט של חדלות פירעון, זאת נוכח מומחיותו של בית המשפט של חדלות פירעון בתחומו; היכרותו המעמיקה עם הנפשות הפועלות ועם ההליכים שהתקיימו בפניו; וכן יכולתו להתרשם מהצדדים באופן בלתי אמצעי. הדברים מקבלים משנה תוקף במקרה דנן נוכח הקביעות העובדתיות שעליהן נשענת החלטת בית משפט קמא". 

לבסוף מציין עמית את הקשיים בהתנהלותו הדיונית של ששון, שהגיש את הערעור ללא הפקדת ערובה והתחייבות עצמית, אותן הפקיד רק בהמשך ההליך, ואת חוסר שיתוף הפעולה שלו עם הנאמנים למרות הוראות בית המשפט. ששון חויב בתשלום הוצאות בסך 9,000 שקל. את ששון ייצג עו"ד ברק מלכית, את הבנק ייצג עו"ד ליאור הר-צבי, ואת הממונה על חדלות פרעון - עו"ד חיים זקס.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה