חוב מזונות של 1.9 מיליון שקל התברר כשגוי ונמחק
אב שנרדף במשך שנים על ידי ההוצאה לפועל בעקבות חוב עבור מזונות ילדים, גילה שרוב הסכום מעולם לא היה קשור למזונות עצמם, אלא לערבות שנתנה לו אשתו לשעבר להלוואה מהבנק
תיק הוצאה לפועל שנפתח ב-2019 כתביעת מזונות ילדים רגילה לכאורה, נהפך במהלך השנים לתביעה ענקית של כמעט 2 מיליון שקל. עכשיו מתברר שרוב הסכום מעולם לא היה קשור לילדים כלל, אלא חוב עסקי-בנקאי שהוסווה, מטעמי נוחות גבייה, כחוב מזונות. הרשם בלשכת ההוצאה לפועל במחוז מרכז, נתנאל נאמן, קיבל את עמדת החייב, וקבע כי מדובר בחוב שהופטר במסגרת הליך חדלות פירעון שהוא עבר, וכי אין מקום לגבות אותו עוד.
הפרשה מתחילה בגירושים. במסגרת תוספת להסכם הגירושים שקיבלה תוקף של פסיקת בית הדין הרבני האזורי באשדוד, הצהיר הבעל כלפי אשתו לשעבר כי הוא חייב לה 1.5 מיליון שקל עבור הלוואת בנק שנטל לטובת עסקיו ושלה היא ערבה, בתוספת של עוד 400 אלף שקל שהיא הלוותה לו באופן אישי - ובסך הכל כ-1.9 מיליון שקל. הצדדים סיכמו שהחוב הזה ייגבה, מטעמים פרוצדורליים בלבד, דרך לשכת ההוצאה לפועל למזונות, לצד חוב מזונות הילדים האמיתי והנמוך בהרבה.
בבקשה שהגיש החייב, באמצעות בא כוחו, הוא טען כי תיק ההוצאה לפועל שנפתח ב-2019 נגדו הגיע בשלב מסוים לכ-3.6 מיליון שקל, בעיקר בשל ריביות והצמדות שהצטברו על הרכיב העסקי. לדבריו, ההליכים ננקטו נגדו באופן אגרסיבי, כולל פקודת מאסר, על אף העובדה שהוא קיבל כבר הפטר מלא מחובותיו. בבקשתו הוא הדגיש כי מקורו של החוב הוא לא בדמי המזונות לילדים אלא בחוב עסקי, שנוצר כשאחד הספקים הגדולים של החברה החקלאית שניהל נקלע לקשיים, הבנק צמצם לו אשראי, והוא נאלץ לחתום על ערבויות אישיות שהובילו אותו בסופו של דבר להליך חדלות פירעון.
הגרושה לא ערערה בזמן
בירור עובדתי שערך הרשם אישר בדיוק את הטענה הזו. עוד קודם לכן, במסגרת תביעת החוב שהגישה הגרושה שלו בהליך חדלות הפירעון של עוז, קבעה הנאמנת שמינה בית המשפט כי הסכום של 1.9 מיליון שקל, על אף רישומו כמזונות בתיק ההוצאה לפועל, הוא למעשה חוב אזרחי-כספי רגיל, ולא חוב בדין קדימה כפי שנהוג להכיר בחובות מזונות. כפי שנכתב בהחלטה שסקר הרשם, "בהכרעת הנאמנת נקבע כי החיוב בסך 1.9 מיליון שקל הוא חוב כספי רגיל", ושאם לגרושה יש השגות בנושא, היה עליה לערער על הכרעת הנאמנת במועד - מה שהיא לא עשתה.
ב-9 בינואר 2024 אישרה הנאמנת את תביעת החוב בסטטוס הזה. בנובמבר 2025, לאחר שהחייב עמד בתוכנית פירעון של 143 אלף שקל ב-36 תשלומים, ניתן לו צו הפטר סופי וחלוט. בעקבות זאת המסקנה של הרשם היתה ברורה: "משניתן צו הפטר לחייב בגין חובותיו והחוב נשוא ההפטר בסך 1.9 מיליון ₪ נקבע כחוב כספי לכל דבר ועניין, הרי שהחייב הופטר מחוב זה".
גם הריבית שהצטברה בתקופת חדלות הפירעון נמחקה
הרשם לא הסתפק בביטול עצם החוב, אלא הורה גם על הקטנת קרן החוב בתיק ליום פתיחת ההליך נגד החייב, כך שהריביות והפרשי ההצמדה שהצטברו לאחר מכן יימחקו אף הם. הנימוק: מרגע שאדם נמצא בהליך חדלות פירעון, אסור לו לפרוע חובות באופן עצמאי, ולכן אין הגיון בלחייב אותו בריבית פיגורים עבור תקופה שבה לא היתה לו שום אפשרות חוקית לשלם. הרשם כתב בהחלטתו כי, "אין כל הצדק לחיוב בריבית / דמי פיגורים שנוספו בתיק במהלך התקופה האמורה", כשהתקופה הרלוונטית נמתחת מיום פתיחת ההליכים נגד עוז ועד למתן צו ההפטר לו.
עם זאת, ההחלטה לא היתה מוחלטת עד הסוף: הרשם קבע שאם תישאר יתרת חוב כלשהי בתיק לאחר כל ההפחתות, כולל חוב המזונות האמיתי שנותר שנוי במחלוקת, החייב מחויב לשלם אותה בתוך שבוע ימים, אחרת יתחדשו נגדו ההליכים. בשולי ההחלטה נקבע כי אין צו להוצאות משפט לאף אחד מהצדדים.
התיק ממחיש תופעה שאינה נדירה בעולם ההוצאה לפועל: הסכמי גירושים שבהם בני זוג ממחזרים חובות כספיים רגילים דרך מסלול המזונות, מתוך הבנה שהגבייה שלו קלה ואפקטיבית יותר. אלא שכשהחייב נקלע לחדלות פירעון, מתברר שהכינוי המשפטי שניתן לחוב בהסכם לא תמיד קובע את גורלו בפועל.
- השוכרת לא שילמה, סירבה לפנות - והמשכירה רצתה שהחוב לא ייעלם
- האם ניתן להוציא צו עיכוב יציאה מהארץ על תושב חוץ?
לדברי עו"ד צבי וישנגרד, המשמש יו"ר ועדת חדלות פירעון בלשכת עורכי הדין, "לא הכותרת שניתנת לחוב, וגם לא תוספת להסכם הגירושין שנחתמת כחוק, קובעים את מעמד החוב, אלא מקורו ומהותו. כאשר מדובר בהלוואות ובערבויות עסקיות, לא ניתן להפוך אותן לחוב מזונות, ובכך לעקוף את דיני חדלות הפירעון ולשלול מהחייב את זכויותיו".
