חלש או חזק? בדיסקונט טוענים שהחשבון השוטף מציג תמונה חזקה

ניתוח של כלל נתוני החשבון השוטף בישראל מצביע על תמונה חזקה יותר מכפי שניתן היה לכאורה לחשוב בהסתמך על המספר הסופי, כך עולה מסקירה שפרסם שמואל קצביאן, אסטרטג ראשי בבנק דיסקונט. לפי הסקירה, החולשה בנתון הכולל הושפעה מרכיב חשבונאי.

ברבעון הראשון של 2026 נרשמה ירידה חדה בחשבון השוטף, מעודף של 3.8 מיליארד דולר ברבעון הרביעי של 2025 לגירעון של כ-107 מיליון דולר, בניכוי עונתיות. לפי הסקירה, המעבר לגירעון התרחש בשל חשבון ההכנסות הראשוניות, כשהמאזן בו ירד בכ-4 מיליארד דולר בניכוי עונתיות.

בניתוח סעיף זה עולה כי מאזן ההכנסות מהשקעה ישירה, תקבול נכנס פחות יוצא, ירד ב-3.5 מיליארד דולר בניכוי עונתיות. לפי הסקירה, ההכנסות של תושבי חוץ מהון מוחזק בישראל, בעיקר רווח שלא חולק, עלו באופן חד על רקע הרווחים של תושבי חוץ על אחזקות אלו, וזו הסיבה למעבר לגירעון בחשבון השוטף. בסקירה מודגש כי מדובר בעיקר ברישום חשבונאי ולא באירוע תזרימי במאזן הסחורות והשירותים.

בדיסקונט מציינים כי תופעה דומה התרחשה גם ברבעון השני של 2025, וגם אז נבעה ממניעים דומים. מנגד, במאזן הכולל של סחורות ושירותים נרשם עודף של 5.4 מיליארד דולר בניכוי עונתיות. מדובר ברמה מתונה במעט לעומת הרבעון הקודם, שבו נרשם עודף של 5.96 מיליארד דולר, אך עדיין בעודף גבוה משמעותית מהממוצע בשנתיים האחרונות, שעמד על 3.3 מיליארד דולר. לפי הסקירה, מדובר בנתון השני בחוזקו בשנים האחרונות.

עוד עולה מהסקירה כי מאזן השירותים העסקיים, המושפע בעיקר מיצוא הייטק, עמד על עודף של 11.89 מיליארד דולר ברבעון הראשון, במונחים שוטפים. מדובר ברמת שיא לרבעון ראשון של שנה בנתון זה, עניין המעיד על חוזקה מבנית של יצוא ההייטק הישראלי. 

כמו כן, ההשקעות הישירות נטו בישראל עמדו על 25.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון, נתון שוטף, נתון שעקף בחדות את השיא הקודם של כ-10 מיליארד דולר.

לפי הסקירה, המספר הסופי של הגירעון הושפע מאוד מהגידול ברווחיות החדה של אחזקות הזרים בחברות בישראל, נתון חיובי לכשעצמו, אך כזה שמעוות את נתון הגירעון הכולל. בדיסקונט מסכמים כי תמונת המצב הכוללת מצביעה על המשך כניסה נטו של תזרימי מט"ח בחשבון הסחורות והשירותים, ובפרט על רקע יצוא חזק של שירותי הייטק שהגיע לרמות שיא ברבעון הראשון במונחים שוטפים.

האמור לעיל אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.