פייזר חותכת מיליארד דולר מתחזית הקורונה - ומעלה את התחזית השנתית
ברבעון השני הציגה החברה הכנסות של 15.03 מיליארד דולר, כ-580 מיליון מעל הצפי, ורווח מתואם של 0.77 דולר למניה. אמצע טווח התחזית ל-2026 עלה ב-500 מיליון דולר, המוצרים החדשים זינקו 18% תפעולית, ותוכנית החיסכון גדלה ל-9.7 מיליארד דולר עד 2029
לפני חמש שנים דוח רבעוני של פייזר היה בעצם דוח על חיסון אחד. קומירנטי ופקסלוביד הזרימו לחברה עשרות מיליארדי דולרים בשנה, וכמעט כל שאלה של אנליסט חזרה לאותו מקום: כמה מנות יימכרו ברבעון הבא. הדוח לרבעון השני של 2026 מציג עולם אחר לגמרי. תרומת הקורונה ממשיכה להתכווץ, והחברה בכל זאת הרימה את התחזית לכל השנה.
ההכנסות ברבעון הסתכמו ב-15.03 מיליארד דולר, עלייה של 3% מול התקופה המקבילה וכ-580 מיליון דולר מעל הקונצנזוס שעמד על 14.42 מיליארד. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.77 דולר, מול צפי של 0.68 דולר.
הנתון המעניין באמת יושב בתחזית. פייזר העלתה את אמצע הטווח השנתי ב-500 מיליון דולר, לרמה של 60.5 עד 62.5 מיליארד דולר, במקום 59.5 עד 62.5 מיליארד קודם לכן. מאחורי המספר הזה פועלות שתי תנועות הפוכות: כ-1.5 מיליארד דולר של ביצועים חזקים מהצפוי במוצרים שמחוץ לעולם הקורונה, בקיזוז הורדת תחזית הקורונה מכ-5 מיליארד דולר לכ-4 מיליארד. במילים פשוטות, החברה גזרה מיליארד דולר מהמנוע הוותיק שלה, והשורה הכוללת דווקא טיפסה.
הפילוח התפעולי מחדד את המגמה. בנטרול קומירנטי ופקסלוביד צמחו ההכנסות ב-5% תפעולית, והמוצרים שהושקו או נרכשו בשנים האחרונות זינקו 18% תפעולית. את הקצב הזה מובילים בעיקר תחומי האונקולוגיה, ובראשם התרופות שהגיעו עם רכישת סיג'ן וטיפולים חדשים במיאלומה, לצד סדרת הטיפולים במחלת לב נדירה מבית וינדקל, החיסון נגד נגיף ה-RSV והתרופה למיגרנה נורטק. מדובר בתרופות מרשם יקרות לחולים כרוניים, כלומר הכנסה יציבה יותר ממכירת חיסונים עונתית. זה בדיוק המשקל שפייזר מנסה להסיט מהחלק הישן של העסק אל החלק הצעיר שלו. נזכיר שצמיחה תפעולית מודדת את הביצוע העסקי בנטרול תנועות הדולר מול האירו או הין.
במקביל היא ממשיכה לגזור עלויות. לתוכניות ההתייעלות הקיימות נוספו 2.5 מיליארד דולר של חיסכון נטו בין 2027 ל-2029, מהם מיליארד דולר מתוכנית ההתאמה הארגונית ועוד 1.5 מיליארד מהשלב הבא באופטימיזציית מערך הייצור. עם התוספת מגיע היעד המצטבר לכ-9.7 מיליארד דולר עד 2029, סכום ששקול לכ-16% ממחזור ההכנסות השנתי הנוכחי. חיסכון בסדר גודל כזה מתורגם לכמה נקודות אחוז בשולי הרווח התפעולי, והוא מלמד גם משהו על מבנה ההוצאות של החברה: חלק גדול ממנו מגיע ממערך הייצור העולמי שנבנה בזמנו לנפח החיסונים העצום, ומהמטה שהתנפח באותן שנים. חברות פארמה נשענות על קיצוצים כאלה כדי לשמור על שולי הרווח בתקופות שבהן פטנטים מרכזיים מתקרבים לסוף חייהם, ופייזר ניצבת מול גל כזה בסוף העשור, עם תרופות כמו אליקוויס ואיברנס שנחשפות לתחרות גנרית.
מאירופה הגיעה בינתיים בשורה מסחרית. הנציבות האירופית אישרה את שיווק חיסון הקורונה בנוסחת 2026-2027, המכוונת לווריאנט XFG, לשימוש מגיל שישה חודשים ומעלה. החיסון פותח בשותפות עם ביונטק הגרמנית, שחולקת עם פייזר את הרווחים ממנו, והאישור מבטיח לשתיהן מקום בקמפיין החורף באירופה. כאן מתחדד ההבדל בין גישה לשוק ובין ביקוש בפועל: האישור פותח את הדלת לכל מדינות האיחוד, ובמקביל התחזית השנתית לקורונה נחתכה במיליארד דולר. שיעורי ההתחסנות ירדו בהתמדה מאז שנות השיא, המדינות מזמינות מנות בהיקפים קטנים בהרבה, והשוק נעשה עונתי ודומה לזה של חיסוני השפעת.
הרקע המספרי מסביר את הדחיפות. בשיא של 2022 חצו ההכנסות את רף 100 מיליארד דולר, כשקומירנטי ופקסלוביד לבדם תרמו כשני שלישים מהסכום, וכיום המחזור מתייצב סביב 60 מיליארד. מכאן גם הריצה אחרי נכסים חדשים: רכישת סיג'ן בכ-43 מיליארד דולר הכניסה את פייזר לליבת האונקולוגיה.
הצמיחה הבאה אמורה להגיע ממקום אחר לגמרי: תרופות ההשמנה. במהלך השנה האחרונה ביצעה פייזר סדרת רכישות בתחום, ובהן עסקת הענק של 10 מיליארד דולר לרכישת חברת מטסרה, וכעת היא מקדמת זריקת הרזיה שניתנת פעם בחודש ומיועדת להתחרות בטיפולים השבועיים של נובו נורדיסק ואלי לילי. שתי היריבות האלה שולטות היום כמעט לבדן בשוק שהערכות בענף מצמידות לו מאות מיליארדי דולרים בעשור הקרוב, ופייזר בחרה להיכנס אליו דרך ארנק ההשקעות במקום דרך המעבדה, אחרי שמועמד פומי שפיתחה בעצמה נגנז בגלל חשש בטיחותי. רכישה כזו מקצרת שנים של פיתוח קליני.
ההכרעה הבאה מונחת על שולחן ההנהלה בראשות אלברט בורלא: להמשיך ולשפוך מיליארדים על רכישות בתחום ההשמנה כדי לצמצם את הפער מול המתחרות, בזמן שהחוב מעסקת סיג'ן עדיין מכביד על המאזן, או להסתפק בצנרת הקיימת ולתעל את החיסכון התפעולי היישר לשורת הרווח למניה.
