זריקת ההרזיה של פייזר - פעם בחודש; האם היא תהפוך למנוע הצמיחה של חברת התרופות המדשדשת?

פייזר (PFE) מנסה להיכנס מחדש לאחד השווקים הרווחיים בתעשיית התרופות: תרופות ההרזיה. החברה, שמחפשת שוק גדול לאחר הירידה החדה בביקוש לחיסונים ולטיפולי הקורונה, מציגה נתונים חדשים על תרופה ניסיונית בשם ברובנטייד, זריקה ארוכת טווח שאמורה להינתן פעם בחודש. זה היתרון המרכזי מול ווגובי של נובו נורדיסק וזפבאונד של אלי לילי, הניתנות בזריקה שבועית.

פייזר חוותה כישלונות בפיתוח תרופות פנימיות בתחום ההשמנה, לרבות גלולת הרזיה שנעצרה בגלל חשש בטיחותי, ורכישת מטסרה בכ-10 מיליארד דולר הפכה למהלך אסטרטגי. החברה קנתה לעצמה מחדש כרטיס כניסה לשוק, לאחר שהפער מול אלי לילי (LLY) ו-נובו נורדיסק (NVO) הלך וגדל.

ברובנטייד, התרופה המרכזית שפייזר קיבלה ממטסרה, הציגה ירידה של כ-15.9% במשקל הגוף לאחר שמונה חודשים במינון השבועי הגבוה, ללא סימן לעצירה בקצב הירידה. במחקר אחר, במטופלים עם עודף משקל או השמנה וללא סוכרת, מינון שניתן אחת לארבעה שבועות הוביל לירידה של כמעט 15% במשקל לאחר כ-14 חודשים. פייזר מדווחת על שיפור ברמות הסוכר בקרב חולי סוכרת ועל שיעורי הפסקת טיפול נמוכים יחסית. התרופה במסלול הנכון, אך יש כמובן סיכונים והשיוקו לא וודאי. אם הכל יעבור כשורה, ב-2028 היא תהיה על המדפים. 

ברובנטייד: זריקה אחת לחודש במקום שבועית

שוק תרופות ההרזיה  הוא אחד מתחומי הצמיחה הגדולים בפארמה, עם תחזיות לשוק של עשרות רבות מיליארדי דולרים בשנים הקרובות. נובו נורדיסק בנתה את ההובלה סביב אוזמפיק וווגובי, ואלי לילי תפסה תאוצה עם מונג'רו וזפבאונד. להרחבה: המאבק על שוק ההרזיה.

הבעיה של פייזר היא עיתוי. החברה מגיעה לשוק באיחור. הרופאים מכירים את התרופות של לילי ונובו, חברות הביטוח מנהלות מולן הסכמים, והמטופלים התרגלו לשמות המובילים. פייזר צריכה להביא לשוק משהו ברור יותר מנוסחת "גם לנו יש GLP-1". זריקה חודשית יכולה להיות יתרון, אם הנתונים הסופיים יראו יעילות ובטיחות דומות או טובות יותר מהמתחרות.

פייזר מנסה להחליף פיגור מדעי ביתרון נוחות. מטופל שצריך זריקה פעם בחודש עשוי להתמיד יותר ממטופל שצריך זריקה מדי שבוע. זה רלוונטי בטיפול כרוני כמו השמנה, שבו הפסקת טיפול מחזירה במקרים רבים חלק מהמשקל. הנוחות לבדה אינה מספיקה. הרופאים וחברות הביטוח יבחנו ירידה במשקל, תופעות לוואי, השפעה על סוכרת, לב, כבד, דום נשימה בשינה, כאבי מפרקים ועלות טיפול.

החברה מתכננת להריץ ב-2026 שורה של ניסויים מתקדמים בברובנטייד, לרבות בחולים עם מחלות הנלוות להשמנה כמו דום נשימה בשינה ודלקת מפרקים ניוונית בברך. זו אסטרטגיה שמנסה להפוך את התרופה ממוצר להרזיה בלבד לטיפול מטבולי רחב. בעולם שבו ביטוחים ומערכות בריאות מחפשים הצדקה כלכלית לתרופות יקרות, היכולת להראות תועלת רפואית מעבר לירידה במשקל היא תנאי כניסה.

פייזר רכשה את מטסרה ב-10 מיליארד דולר

הסיפור של פייזר בתחום ההשמנה אינו מתחיל היום. החברה ניסתה לפתח גלולות הרזיה פנימיות, אך חלק מהמאמצים הסתיימו באכזבה. זה פגע באמון המשקיעים ביכולת שלה להתחרות בשוק שבו לילי ונובו מציגות מכירות גדולות, ביקוש גבוה ויתרון תפעולי, כפי שעלה בהפסקת פיתוח גלולת ההרזיה של פייזר.

רכישת מטסרה היתה מהלך מהותי. פייזר שילמה מחיר גבוה כדי לקבל צנרת פיתוח קיימת, צוות מדעי עם התמחות בהשמנה, ותרופות בשלבים מתקדמים יותר מכפי שהיו לה בפיתוח הפנימי. עסקה גדולה אינה מבטיחה הצלחה. פייזר עדיין צריכה לעבור ניסויי שלב שלישי, לקבל אישורים רגולטוריים, להוכיח פרופיל בטיחות טוב, לבנות ייצור בהיקפים גדולים, ולשכנע שוק שנשלט על ידי שתי ענקיות. לפייזר יש יתרון מסחרי, כולל מערך מכירות עולמי וניסיון בשיווק תרופות המוניות כמו ליפיטור ואליקוויס, אך בתחום ההשמנה היא אינה החלוצה.

• גנריקה לזריקות ההרזיה כבר בקנדה ובהודו - בארה"ב ההמתנה עד 2032
• ירידה של 28% במשקל: התרופה החדשה שמציבה רף חדש בשוק ההרזיה

לצד ברובנטייד, פייזר עובדת על גלולות, שילובי תרופות, ובעתיד אפשרות להזרקה אחת לכמה חודשים. החברה חתמה על שיתוף פעולה עם יחידה של פוסון הסינית לפיתוח גלולת הרזיה, לאחר שהפיתוחים הפנימיים שלה לא סיפקו את התוצאה הרצויה.

היעד הרחב יותר הוא להפוך את ההשמנה לתחום טיפול מותאם אישית. היום רוב המטופלים מקבלים תרופות מאותה משפחה, בעיקר GLP-1 או שילובים קרובים. פייזר מעריכה שהשוק יתקדם למקום שבו מטופלים שונים יקבלו טיפולים שונים לפי גנטיקה, מדדים ביולוגיים, מחלות נלוות והעדפה אישית. זה מזכיר את הדרך שבה תחום האונקולוגיה עבר בעשורים האחרונים מטיפול אחיד יחסית לטיפולים ממוקדים.

פייזר נסחרת במכפיל רווח נמוך יחסית לענף, לאחר שנים שבהן השוק איבד אמון ביכולת שלה לייצר צמיחה לאחר הקורונה. הצלחה בתחום ההשמנה עשויה לשנות את התמונה, מאחר שמדובר בשוק גדול, כרוני וצומח. כישלון נוסף יחזק את התחושה שפייזר נשארת מאחור באחד התחומים החשובים בפארמה.

יש גם שיקול ייצור. נובו ולילי התקשו בתחילת הדרך לעמוד בביקוש, ופייזר טוענת שיש לה יכולות ייצור רחבות של תרופות מוזרקות סטריליות ברחבי העולם. אם ברובנטייד דורשת פחות חומר פעיל מהמתחרות, כפי שהחברה טוענת, זה עשוי לסייע לה בייצור המוני ובהפחתת עלויות. הטענה תיבחן מול רגולטורים, מערכות בריאות והיקפי ביקוש בפועל.

במהלך 2026 פייזר צפויה לפרסם תוצאות מניסויי שלב שלישי של ברובנטייד, לצד התקדמות בניסויים בחולים עם דום נשימה בשינה ודלקת מפרקים ניוונית בברך. זה עשוי לספק לה את מנוע הצמיחה שהיא כל כך זקוקה לו. התוצאות הכספיות בינתיים בהחלט סבירות, אבל החברה חייבת בלוקבאסטר שיחזיר את הצמיחה.

• כנס יאט״א נפתח בריו: הדלק מזנק, המטוסים מתעכבים והרווחיות של חברות התעופה בסכנה
• מארוול ופלקס מצטרפות ל-S&P 500 ב-22 ביוני

תוצאות טובות - אבל מחכים לבלוקבסטר

ההכנסות ברבעון הראשון הסתכמו ב-14.5 מיליארד דולר והרווח המתואם היה 75 סנט למניה, מעל תחזיות האנליסטים שעמדו על כ-13.8 מיליארד דולר בהכנסות ו-72 סנט למניה. החברה גם השאירה את התחזית השנתית ל-2026 ללא שינוי. פייזר עדיין צופה הכנסות של 59.5-62.5 מיליארד דולר ורווח מתואם של 2.8-3 דולר למניה. השוק חיפש סימן לכך שהירידה בהכנסות הקורונה אינה גוררת את כל החברה למטה. בפועל, ההכנסות שאינן קשורות לקורונה צמחו בכ-7% במונחים תפעוליים, והמוצרים החדשים או אלה שנרכשו בשנים האחרונות צמחו בכ-22%.

המניה לא קיבלה את הדוח בהתלהבות. הסיבה היא שהמשקיעים כבר לא בוחנים את פייזר לפי רבעון בודד, אלא לפי השאלה האם היא מצליחה לבנות מחדש מנועי צמיחה לטווח ארוך. להרחבה על הדוח הקודם והתגובה בשוק: פייזר עקפה את התחזיות, אבל עדיין מחפשת מנוע צמיחה חדש.

המספרים בתחום הקורונה עדיין חלשים מאוד. מכירות קומירנטי ירדו בכ-59%, ומכירות פקסלוביד ירדו בכ-63%. זה לא מפתיע, מאחר שהביקוש לטיפולים ולחיסונים נגד קורונה ירד משמעותית, ובארה"ב ההמלצות לחיסונים הפכו מצומצמות יותר. אבל עבור פייזר, זה עדיין פער גדול שצריך למלא.

בינתיים, חלק מהמוצרים האחרים עושים את העבודה. אליקוויס, מדלל הדם שפייזר משווקת יחד עם בריסטול מאיירס, צמח בכ-8% ברבעון. פרבנר, משפחת החיסונים נגד פנאומוקוק, ירדה קלות אבל עדיין ייצרה הכנסות של כ-1.7 מיליארד דולר. בתחום האונקולוגיה, פדסב, טיפול לסרטן שלפוחית השתן ודרכי השתן, צמח בכ-39% בעולם, וזה אחד הסימנים החשובים לכך שרכישת סיג'ן מתחילה להשתלב בעסקי החברה.

זה בעצם הכיוון של פייזר בשנים הקרובות: פחות תלות בקורונה, יותר אונקולוגיה, תרופות כרוניות, השמנה ומחלות מטבוליות. מדובר בשינוי עמוק בהרכב מוצרי החברה. בתקופת הקורונה פייזר נהנתה מהכנסות חריגות, אבל זמניות. עכשיו היא צריכה להחליף אותן במוצרים שמייצרים הכנסות יציבות במשך שנים. זה קשה יותר, איטי יותר ודורש הוכחות קליניות, רגולטוריות ומסחריות.

האתגר הגדול של פייזר הוא פקיעת פטנטים. החברה עומדת מול אובדן הדרגתי של הגנות על תרופות גדולות, כולל אליקוויס, וזה עלול ללחוץ על ההכנסות בשנים הקרובות. בענף התרופות, כאשר פטנט מסתיים, תחרות גנרית יכולה לשחוק מכירות מהר מאוד. לכן השוק בוחן את החברה לפי איכות הצנרת העתידית ולא רק לפי מה שנמכר היום.

כאן נכנסים לתמונה שני תחומים מרכזיים: אונקולוגיה והשמנה. באונקולוגיה, פייזר מנסה להראות שהרכישה של סיג'ן מספקת לה קו מוצרים חזק יותר, כולל תרופות ממוקדות וסוגים מתקדמים של טיפולים ביולוגיים. החברה צפויה להציג השנה נתונים נוספים בכנס ASCO, כולל עדכונים על טיפולים לסרטן ריאה ולסרטן המעי הגס. מבחינת המשקיעים, זה אחד האירועים שיכולים לקבוע האם פייזר נתפסת כחברת פארמה בצמיחה או כחברה שממשיכה להתייעל כדי להגן על רווחיות.

התחום השני הוא השמנה. כאן פייזר כאמור נמצאת בעמדת נחיתות אחרי אלי לילי (LLY) ו-נובו נורדיסק (NVO), שכבר שולטות בשוק. הפוטנציאל בשוק ההרזיה עצום.

במקביל, פייזר ממשיכה להשקיע במחקר ופיתוח, מה שפוגע בטווח הקצר ברווחיות אבל הכרחי מבחינתה כדי להתמודד עם השנים שאחרי פקיעת הפטנטים. ההוצאה על מחקר ופיתוח עלתה ברבעון, בין היתר בגלל השקעות באונקולוגיה ובהשמנה.