תרחיש האימה השקט של מהפכת ה-AI: השחיקה של הכנסות מס ההכנסה
הסיכון הכלכלי הגדול של הבינה המלאכותית עשוי להיות פיסקלי יותר מאשר רובוטי. אם AI ימחק מספיק משרות צווארון לבן, בסיס המס שעליו נשענות מדינות מודרניות עלול להצטמק. סימולציה של קרן המטבע מציירת עשור של אי יציבות תקציבית
הסיכון המשמעותי ביותר של הבינה המלאכותית עשוי להסתתר הרחק מתרחישי הרובוטים שמשתלטים על העולם. הוא נמצא בגיליון האקסל של משרדי האוצר. מאז המהפכה התעשייתית הראשונה נשענות ממשלות על מיסוי שכר העבודה של אזרחיהן, וכאן נמצאת הבעיה הגדולה - מי ישלם מסים בעידן ה-AI? אם AI ימחק מספיק משרות צווארון לבן, הכנסות המדינה ממס יצנחו בדיוק כשההוצאות על דמי אבטלה, הסבה מקצועית ורשתות ביטחון סוציאלי יטפסו.
קרן המטבע הבינלאומית עשתה תרגיל סימולציה שבחן את ההשפעה הכלכלית של הבינה המלאכותית. כחמישים מומחי פיננסים וטכנולוגיה, בהם נציגים מגוגל דיפמיינד, ממכון RAND ומהפדרל ריזרב, חולקו לשש קבוצות ותרגלו תרחישים שונים. אחת הסוגיות המרכזיות עסקה בשאלה מה קורה לבסיס המס כשהמכונות מייתרות עובדים בקצב מהיר. הנתונים ממחישים את גודל התלות. לפי מכון RAND, כ-66% מהכנסות הממשל הפדרלי האמריקאי מגיעות ממס הכנסה אישי או ממס שכר, כלומר ממיסוי עבודה. מבנה מס כזה חשוף לחלוטין לכל תרחיש שבו שכר העבודה הכולל במשק מצטמצם.
וכאשר יש פיטורים, היקף המס יורד. מנכ"ל בנק סטנדרד צ'רטרד דיבר בגלוי על החלפת הון אנושי בעל ערך נמוך בבינה מלאכותית. בנק HSBC שוקל קיצוצים עמוקים. מחקר שפרסמה חברת אנתרופיק הצביע על תכנות כמקצוע החשוף ביותר לבינה מלאכותית, ודווקא כאן טמונה בעיה תקציבית: השכר החציוני של מתכנת בארה"ב מגיע לכמעט כפול מהשכר הלאומי הממוצע. כל משרת פיתוח שנעלמת גורעת מהמדינה נתח מס גדול במיוחד.
"השהיית אנגלס" חוזרת לשיח
כשלא יודעים מה יהיה - חוזרים למה שהיה. מנסים למצוא קווי דמיון בין מהפכות, אירועים ולהסיק מסקנות על מה שיהיה. ההיסטוריה הכלכלית מטרידה. ההיסטוריון רוברט אלן טבע את המונח "השהיית אנגלס" כדי לתאר את התקופה שבין 1801 ל-1841 בבריטניה, שבה הפריון זינק בזכות המהפכה התעשייתית בעוד השכר הריאלי של הפועלים דרך במקום ותנאי חייהם החמירו. הפער הזה הזין את גל המהפכות של 1848, "אביב העמים", ששטף את אירופה. שר האוצר השבדי לשעבר אנדרס בורג מעריך שכולם פתאום חוזרים לקרוא על אותה תקופה, וצופה תמורה פוליטית עצומה באירופה, בארה"ב, בסין ובהודו.
הבעיה המרכזית היא הפער הרב שנתי שבין ההווה למצב החדש. השאלה לאיזה מקצוע כדאי להסב עובדים נותרת פתוחה, וכלכלנים מכנים את התקופה הזו "פער המס של ה-AI". כלכלנים מגדירים את הסוגיה כעצומה בהיקפה וככזו שלא היתה בעצם מאז המהפכה התעשייתית. הסימולציה של קרן המטבע בחנה שני תרחישים שבהם הבינה המלאכותית מגיעה לרמת מומחה אנושי בתוך חמש שנים: הטמעה הדרגתית מול דיפוזיה דוהרת, שבה מעט ענקיות טכנולוגיה מפעילות מערכות במעורבות אנושית מזערית. השחיקה במס חמורה ביותר במדינות שצורכות בינה מלאכותית במקום לייצר אותה, כלומר כמעט כל העולם מלבד ארה"ב וסין.
הפתרונות שעל הפרק מתחלקים לארבע משפחות: מס עושר ומס מותרות, מס צריכה, העלאת מס החברות, ומס על אסימוני AI או על עוצמת מחשוב. נייר עבודה של הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב מציע מס צריכה כללי כמענה ראשוני, מתוך הנחה שהוא לוכד גם את מי שהתעשר מהבינה המלאכותית: גם אם יסתיר רווחים במקלטי מס, הוא עדיין יצרוך. מאות כלכלנים כבר קוראים להיערכות מוקדמת של קובעי המדיניות. להרחבה: מאות כלכלנים מזהירים מפני טלטלה בשוק העבודה.
הקושי הוא שהציבור מתעב תשלומי מס גבוהים יותר. צרפת נכשלה בהעברת מס עושר של 2% על הון שעולה על 100 מיליון יורו, והעלאת מס הצריכה בסינגפור ל-9% עוררה מורת רוח. הערכה של אותו כלכלן מווירג'יניה גורסת שהחלפת כל הכנסות מס ההכנסה בארה"ב הייתה מחייבת מס צריכה בשיעור של כ-33%. מס החברות קשה לגבייה יותר משכר, בשל ניידות ההון ומאמצי המזעור, ולקח שנים ארוכות להסכים על מס מינימלי גלובלי של 15%. נטל המס הממוצע על עובד במדינות ה-OECD עומד על 35.2%.
רעיון נועז יותר מדבר על מס אסימוני AI: מעקב אחר משתמשי הקצה ברמת מרכז הנתונים, הטלת המס על הספקים והעברתו אל רשויות המס הלאומיות. יישום כזה מצריך הסכמה גלובלית, כולל בין ארה"ב לסין, ואכיפה מול עוקפי מערכת. מעבר לשאלת המס, יש המזהירים שהאתגר האמיתי הוא אי השוויון שהבינה המלאכותית עלולה להעצים, יותר מאשר עצם הפיטורים. להרחבה: מנכ"ל פלנטיר מזהיר: הבעיה הגדולה של ה-AI היא לא הפיטורים, אלא אי-השוויון.
יש מדינות שכבר נערכות. סינגפור צוברת עתודות אדירות, בהן עודף תקציבי של 15.1 מיליארד דולר סינגפורי בשנה שהסתיימה, ומעניקה לאזרחיה מעל גיל 25 גישה חופשית לכלי בינה מלאכותית מתקדמים במסגרת קורסים מאושרים, לצד סבסוד הסבה מקצועית באמצע הקריירה. שבדיה, מסיטה תקציבים מהעברות מזומן ישירות אל סבסוד חינוך, בריאות וטיפול בילדים, מהלך שמחזיר אנשים אל מעגל העבודה מהר יותר.
