מנכ"ל פלנטיר מזהיר: הבעיה הגדולה של ה-AI היא לא הפיטורים, אלא אי-השוויון

בעוד ששורה של חברות טכנולוגיה מציגות בגאווה את הקיצוצים שהבינה המלאכותית מאפשרת להן, מנכ"ל של אחת מחברות ה-AI הבולטות בעולם, פלנטיר, בוחר להשמיע דווקא אזהרה. לדברי אלכס קארפ, הבעיה המרכזית שהטכנולוגיה מציבה אינה גל הפיטורים כשלעצמו, אלא הפער חסר התקדים שהיא עלולה לפתוח בין קומץ מצומצם של מרוויחים גדולים לבין כלל הציבור.

קארפ אינו מסתיר את עמדתו הבוטה כלפי מנהלים שמתרברבים ביכולת לפטר חלקים נרחבים מכוח האדם שלהם בזכות אוטומציה. לדבריו, בכירים שמנופפים בקיצוצים כהישג במקום להתייחס אליהם ככורח, חותרים למעשה תחת הלגיטימציה של הענף כולו, ומזמינים תגובת נגד ציבורית ופוליטית שעלולה לפגוע בכל השחקנים.

אי-שוויון, לא אבטלה

הטענה המרכזית שלו נוגעת לחלוקת העושר. לדבריו, הבינה המלאכותית צפויה אמנם להעלות את רמת החיים של האדם הממוצע, אך בה בעת להעשיר את מי שנמצאים בליבת המהפכה פי עשרות ואף מאות מונים. פער שכזה, מזהיר קארפ, הוא "הבעיה הגדולה ביותר" - לא משום שהעוגה מתכווצת, אלא משום שהנתח הולך ומתרכז בידיים מעטות. הוא מעריך שדווקא הריכוזיות הזו, ולא עצם החלפת המשרות, היא שעלולה להצית זעם חברתי רחב.

הנתונים מהשטח מספקים רקע מדאיג לדברים. מתחילת השנה נפרדו חברות הטכנולוגיה ממאות אלפי עובדים - היקף שמתקרב לזה של שנה שלמה קודם לכן, כשחלק ניכר מהחברות מפנות אצבע מפורשות אל הבינה המלאכותית כגורם לארגון מחדש. השאלה אם מדובר בייעול זמני או בשינוי מבני עמוק מלווה את הענף מזה זמן, כפי שנדון בהרחבה בכתבה שבחנה האם ה-AI יחליף אותנו - גם בישראל.

גם החברות עצמן משתנות

מעניין לגלות שגם פלנטיר עצמה אינה מתכננת להרחיב באופן משמעותי את כוח האדם שלה. המודל שהיא מציגה, של הגדלת הכנסות תוך שמירה על מספר עובדים מצומצם או אף צמצומו, ממחיש עד כמה ההתייעלות מבוססת ה-AI חלחלה גם למי שמזהירים מפניה. זהו מתח מובנה: אותן חברות שמפתחות ומוכרות את הכלים שמצמצמים את הצורך בכוח אדם, הן גם הראשונות ליהנות מהם.

הדפוס הזה כבר ניכר במגזרים שונים. חברות פינטק למשל, ממשיכות להכריז על סבבי פיטורים המלווים במעבר לתהליכים אוטומטיים, כפי שתואר בדיווח על כך שחברת פינטק נוספת מצטרפת לגל הפיטורים בשל מעבר ל-AI. בכל פעם חוזרת אותה המשוואה: פחות עובדים, יותר תפוקה, ושורת רווח שנשמרת או משתפרת, לצד שאלה פתוחה לגבי גורלם של העובדים שנדחקו החוצה.

העמדה שהציג קארפ אינה קריאה לבלום את הטכנולוגיה, אלא ניסיון להתריע מפני עיוורון לתוצאותיה החברתיות. אם רווחי הפריון האדירים יזרמו כמעט כולם לצמרת מצומצמת, הוא טוען, התוצאה עלולה להיות לחץ פוליטי שיוביל להתערבות ממשלתית עמוקה בענף - בדיוק התרחיש שרבים מבכיריו מבקשים למנוע. במובן הזה, האזהרה שלו מכוונת פנימה לא פחות מאשר החוצה: אל עמיתיו בתעשייה, שאולי חוגגים מוקדם מדי.