"האם ה-AI יחליף אותי?" - על הפיטורים שבדרך, גם בישראל

שוק העבודה נכנס לעידן של שינויים דרמטיים במציאות בה הבינה המלאכותית הופכת לכלי יומיומי ומיליוני עובדים בעולם, בין היתר במשרות ניהוליות, אנליטיות ייעוציות, מוצאים עצמם בשאלה מטרידה - האם ה-AI יחליף אותי? זו לא טלטלה זמנית אלא מהפכה טכנולוגית שכבר החלה בארה"ב ומשפיעה במהירות על כל העולם וישראל בתוכו. החדשות הרעות הן שיהיו פיטורים אבל מצד שני יכול להיות שה-AI ייצר יותר משרות בהמשך, ככה ששיעור האבטלה לא יגדל. בינתיים הכול השערות והערכות, כשאף אחד לא יודע איך יראה שוק העבודה בהמשך. מה שכן יודעים זה שהשלב הראשון כבר החל כשתאגידים ענקיים מכריזים על פיטורים משמעותיים. 

חברות גלובליות מדווחות על פיטורים המוניים, בעיקר במגזרים משרדיים, בעקבות השקעות כבדות בטכנולוגיות אוטומציה. בתעשיית ההייטק הישראלית, הנחשבת למנוע הצמיחה של המשק, נרשמת ירידה משמעותית בגיוסים למשרות זוטרות שדרכן צעירים מתחילים את דרכם בתעשייה. השינוי אינו בעל משמעויות כלכליות בלבד, אלא הוא גם מאתגר הנחות יסוד על קריירה, הכשרה ומעמד חברתי. בכתבה זו נבחן את המגמות ואת ההשלכות המקומיות שלהן, ונציע דרכים להתמודדות עם עולם העבודה החדש המתהווה לנגד עינינו.

ה-AI מאיים בעיקר על משרות צווארון לבן. אם במאה הקודמת צווארון לבן נאמר כתיאור לעבודה משרדית נקייה, ללא עבודת כפיים ועם סולם קידום מסודר, היום זה התחום שיושפע הכי הרבה מהמהפכה. מדובר במשרות בתחומים כמו פיננסים, משאבי אנוש, שיווק, ניהול פרויקטים, ייעוץ אסטרטגי ומערכות מידע שבעבר הציעו ביטחון ותחושת יציבות והיוו כרטיס כניסה למעמד הבינוני-גבוה. 

בעידן ה-AI המודל הזה מתפרק. הטכנולוגיה אינה מחליפה רק משימות שגרתיות כמו הזנת נתונים או כתיבת דוחות, אלא היא כבר פולשת לתחומים מורכבים כגון ניתוח נתונים פיננסיים, יצירת תכניות שיווק או ניהול סיכונים. ההערכות מצביעות על כך שבין 40% ל-80% מהמשימות במשרות אלה עלולות להיעלם. העובדים שיישארו יצטרכו להוכיח שיש להם ערך ייחודי: אמפתיה, חשיבה יצירתית או יכולת הובלה, דברים שאוטומציה מתקשה לספק. השינוי הזה יוצר חוסר ודאות עמוק כאשר עובדים שנהנו מביטחון יחסי בקריירה שלהם, מתמודדים כעת עם דרישות גבוהות, כולל למידה מתמדת ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים. בישראל, שבה 40% מהאוכלוסייה העובדת צעירה יחסית, האתגר חריף במיוחד, במצב בו בוגרי תואר ציפו למשרה מובטחת ולבסוף נתקלים בשוק צפוף שבו יש פחות גיוסים מאשר בעבר. 

• השקעות ה"קפקס" ממשיכות: מיקרוסופט ו-IREN בעסקת ענן של 9.7 מיליארד דולר
• ה-AI צמא לאנרגיה: ADNOC צופה ביקושים של 4 טריליון דולר בשנה לנפט
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

המגרש האמריקאי: אזהרה מהעתיד הקרוב

בארה"ב, השינויים בשוק העבודה המשרדי הפכו ל"נורמה חדשה" בשנת 2025, עם פיטורים המוניים שמשקפים את השפעת ה-AI על כלכלה מבוססת שירותים. ענקיות טכנולוגיה מובילות את המגמה: אמזון צמצמה 14 אלף משרות במטה שלה, בעיקר בתחומי ניהול ולוגיסטיקה משרדית, כדי לממן פיתוח כלים אוטומטיים. חברות שילוח כמו UPS פיטרו עשרות אלפים, רבים מהם בתפקידים מנהליים, בעקבות ירידה בביקוש והתמקדות במכונות. ברשתות ייעוץ כמו PwC, מאות עובדים בתחומי ביקורת וניתוח נתונים איבדו את מקום עבודתם, שכן ה-AI מבצע משימות אלה במהירות גבוהה פי כמה.

הנתונים מדהימים: עשרות אלפי עובדים בעבודות משרדיות איבדו עבודה בחודשים האחרונים, עם עלייה של מאות אחוזים בפיטורים בתחומי קמעונאות ושירותים. מומחים מעריכים כי AI עלול למחוק חצי ממשרות הכניסה בצווארון לבן ולהעלות את שיעור האבטלה. הפורום הכלכלי העולמי עשה סקר בין כל החברות הגלובליות ומצא כי 41% מהן מתכננות קיצוצים בכוח האדם ב-5 השנים הקרובות בגלל התפתחות ה-AI, מה שישפיע על מאות מיליוני בני אדם ברחבי העולם. כבר עכשיו חברות כמו Target ו-General Motors מעדיפות גיוס מועט וממוקד, או העברת משימות למערכות חכמות, מה שיוצר תחרות עזה על פחות הזדמנויות. התוצאה אינה רק כלכלית: סקרים מראים עלייה במתח נפשי בקרב עובדים, עם 27% החשים כי AI מאיים עליהם יותר משהוא מסייע. המגמה משפיעה על הדינמיקה המשפחתית והחברתית, כשהמעמד הבינוני המתפרנס בעבודות משרדיות, נסדק. ארה"ב, כמודל כלכלי מתקדם, מציגה תמונה של עתיד שבו עבודה משרדית דורשת הסתגלות מהירה או סיכון להישאר מאחור.

• איך מתמודדים עם בוס רעיל בלי לאבד את מקום העבודה
• פלנטיר פותחת מסלול עוקף אוניברסיטה: גיוס ישיר לבוגרי תיכון
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

ישראל בעין הסערה: בין הייטק לקיצוצים מקומיים

מדינה כמו ישראל שהכלכלה שלה מבוססת על חדשנות, נמצאת בתחילתו של מהלך דומה, בהיקף קטן יותר אך כואב לא פחות. תעשיית ההייטק, שמעסיקה כ-11% מכוח העבודה ומשפיעה על רבע מהתמ"ג, חווה גל פיטורים חסר תקדים. חברות בינלאומיות כמו Medtronic, Lightricks, Applied Materials ו-HP Indigo  צמצמו מאות משרות בישראל, בעיקר בתפקידי מוצר, שירות לקוחות וניהול ביניים, כחלק ממגמה גלובלית. בסך הכל, אלפי עובדים הושפעו השנה, עם השפעה על יותר מחמש מאות חברות טק.

ההדף של ה-AI לא מגיע רק לחברות הטכנולוגיה.  משרות משרדיות מסורתיות כמו עוזרי מחקר, רפרנטים ותומכי פרויקטים גם סופגות את המכה. בשוק צעיר, הבוגרים החדשים נתקלים בדרישות גבוהות לניסיון ב-AI כבר בשלב הכניסה לשוק ובאופן כללי רואים פחות הצעות עבודה. במקביל, תחומים "ידניים" יותר או עבודות כפיים טכנאי חשמל, אינסטלטורים או תחזוקת מערכות רואים עלייה בביקוש, שכן הם דורשים נוכחות פיזית ואינטראקציה אנושית שאוטומציה מתקשה להחליף. גם בתעשייה לא כולם עדיין מוחלפים. "אפשר לראות שתחום הייצור עובר תהליך של אוטומציה אבל נכון להיום יש קווים בתעשייה בהם יש עדיין עובדים המבצעים משימות שכרגע מורכבות מדי ל-AI והם לא יוחלפו מחר בבוקר" אומרת סיגל עזריאל, מנכ"לית TBO Manpower ישראל. היא מוסיפה כי השינוי מורגש בכל שכבות הגיל ולא רק בקרב בוגרי תואר טריים, "גם בדרגים הבכירים במשרות צווארון לבן שיש להם 20 שנה ותק ועוד 20 שנה עד לפרישה, חייבים לעשות התאמה לאוטומציה, לשפר את המיומנויות וללמוד לנהל בסביבה שהיא אחרת."

עובדים מנוסים בעלי תארים מתקדמים נדרשים להתאים את עצמם, בעוד אלה שמשלבים AI כמו אנליסטים המשתמשים בכלים חכמים מגדילים את ערכם. השינוי מעלה שאלות חברתיות: איך יושפע המעמד הבינוני שנתמך במשרות משרדיות, ואיזו השפעה תהיה על הצריכה ועל הפנסיה? ארגונים ישראליים יצטרכו להשקיע בהכשרה פנימית, והמדינה תצטרך לקדם מדיניות תמיכה כמו סבסוד קורסים דיגיטליים.

איך להתכונן: אסטרטגיות הישרדות בעידן ה-AI

ההכנה לשוק החדש מתחילה בהבנה שה-AI אינו אויב אלא שותף. כדאי להתחיל בשילוב כלים דיגיטליים בשגרה. למדו להשתמש בפלטפורמות כמו ChatGPT לכתיבת דוחות ראשוניים או לימדו להשתמש ב- Midjourney ליצירת תוכן ויזואלי, זה חוסך זמן ויאפשר התמקדות ביצירתיות. פתחו מיומנויות בלתי ניתנות להחלפה: תקשורת אמפתית, פתרון בעיות מורכבות וחשיבה ביקורתית. קחו קורסים מקוונים בפלטפורמות כמו Coursera בנושאי "הובלה יצירתית" או "אתיקה ב-AI", כדי לשלב טכנולוגיה עם אנושיות.

השקיעו בלמידה מחדש: למשל אם אתם בתפקידי ניהול, למדו ניתוח נתונים. בדקו את מסלול הקריירה ואל תתקבעו על "משרה נוחה". יש לשקול מעבר לתחומים צומחים כמו בריאות דיגיטלית או טכנולוגיות קיימות, שדורשים שילוב מומחיות אנושית שתסייע בהמשך בתפקידים עתידיים שלא יספגו פגיעה על ידי הבינה מלאכותית. סיגל עזריאל אומרת כי "מה שקרה באמזון יכול להיות נורת אזהרה שאומרת הנה זה מגיע ותיכף יוחלפו עובדים, אבל במקביל אותה אמזון גם מגייסת עובדים לתפקידים אסטרטגיים שבינה מלאכותית לא תוכל להחליף."

דרך נוספת להתכונן היא לבנות רשת קשרים, שאפשר לייצר דרך קולגות, או בהשתתפות בכנסים מקומיים, מיטאפים או קבוצות מקצועיות כדי לגלות הזדמנויות. לבסוף, הכי חשוב זה לטפח חוסן אישי ולימדו לנהל סטרס במקום העבודה. אנשים שלוקח להם זמן למצוא עבודה או שפוטרו בגלל שהתפקיד עבר לאוטומציה, יצליחו למצוא תפקיד חדש, עם אופק, שכר הולם ועתיד אם הם יתאימו את עצמם לשוק ולדרישות החדשות שיש בו. המדינה והארגונים חייבים לתמוך: הרחבת תקציבי הכשרה, תמריצים לעסקים ודיאלוג ציבורי על עבודה מכבדת. השינוי יכול להיות הזדמנות לכלכלה דינמית יותר, אם נפעל מראש.

שאלות נפוצות

אילו תחומים משרדיים בסיכון גבוה ביותר? 

תחומים כמו הזנת נתונים, ניתוח בסיסי, כתיבת דוחות שגרתיים ותמיכה טכנית ראשונית כוללים משימות ש-AI כבר עכשיו מבצע במהירות גבוהה. במקום תחומים אלו כדאי להתמקד בניהול אסטרטגי או או בתפקידים שדורשים יצירתיות.

כמה זמן לוקח להתאושש מפיטורים? 

הזמן שלוקח עד למציאת מקום עבודה חדש הוא בממוצע 6 חודשים לעובדים שמשקיעים בלמידה חדשה, לעומת 12 חודשים לאלה שלא. כדאי להתחיל קורסים שיתפחו אתכם בהקדם ולהשקיע במקביל בנטוורקינג כדי לקצר את התקופה.

האם תארים אקדמיים עדיין רלוונטיים? 

כן, אך לא כשהם עומדים לבד.  התארים צריכים להיות משולבים בכישורים דיגיטליים. בישראל, בוגרים עם תואר וידע ב-AI מוצאים עבודה מהר יותר.

מה תפקיד המדינה בשינוי? 

קידום הכשרה מחדש, סבסוד קורסים ותמריצים לעסקים שמשמרים כוח אדם. זה ימנע אי-שוויון וישמור על צמיחה כלכלית.

איך AI יכול להיות יתרון אישי? 

השתמשו בו ככלי להגברת פרודוקטיביות למשל, כשאתם רוצים לבצע ניתוח נתונים באופן מהיר, זה כלי שיעזור לכם להתבלט ולהתקדם בקריירה.

האם השינוי הזה זמני? 

לא, מדובר בעידן חדש וה-AI ימשיך להתפתח כך שההסתגלות המוקדמת היא המפתח להישרדות ארוכת טווח.