
העט שהציל את אפולו 11 מהיתקעות על הירח נמכר בכמעט מיליון דולר
עט טוש פשוט ומתג שבור ששימשו את באז אולדרין לתיקון תקלה קריטית ברגעי ההמראה מפני הירח נמכרו במכירה פומבית בסכום גבוה במיוחד, ומצטרפים לרשימה הולכת וגדלה של פריטי אפולו שמניבים סכומי עתק לאספנים
עט טוש פשוט, מהסוג שאפשר למצוא כמעט בכל מגירת משרד, נמכר במכירה פומבית של בית המכירות סות'ביס בניו יורק תמורת 857 אלף דולר. יחד עם מתג שבור באורך של פחות מסנטימטר, הוא היה פריט המפתח במכירה שהוקדשה לחקר החלל, ומספר על אחד הרגעים המתוחים ביותר בתולדות הטיסה לירח. מדובר בעט מתוצרת דורו, מדגם "רוקט", ששימש את האסטרונאוט באז אולדרין בעת משימת אפולו 11 ב-1969. בזמן שאולדרין וניל ארמסטרונג התכוננו לשוב אל מודול הפיקוד אחרי ריצת האיסוף על פני הירח, תרמיל הקיום שענד אולדרין על גבו פגע במתג הקטן שנועד להפעיל את מנוע ההמראה מהירח. המתג נשבר, וההמראה הבטוחה בחזרה אל מייקל קולינס, שהמתין להם בחללית האם, הפכה תלויה בפתרון מיידי.
אולדרין, שהבין את חומרת הרגע, שלף מכיס חליפת החלל שלו את העט ודחף את קצהו לפתח הריק שבו היה אמור לשבת המתג. הפעולה הפשוטה סגרה את המעגל החשמלי, איפשרה לחמש את מנוע העלייה ותרמה תרומה מכרעת להמראה שהחזירה את שני האסטרונאוטים בשלום. הפריטים, שנמכרו כלוט אחד, כללו את קצה המתג השבור ואת העט המקורי, כשהוא יבש ומשומש כפי שנשאר מאז המשימה.
הלוט הגיע למכירה מטעם נאמנות המשפחה של אולדרין, אחרי שהוצג במסגרת תערוכה נודדת של מכון סמיתסוניאן שעסקה בהיסטוריה של הנחיתה על הירח. ניסיון קודם למכור את אותם הפריטים ב-2022 נעצר כשההצעות עצרו סביב 650 אלף דולר, מתחת למחיר המינימום שקבעו המוכרים. הפעם, ההצעות המריאו עד 670 אלף דולר בפטיש, וכשנוספה עמלת בית המכירות התקבל הסכום הסופי של 857 אלף דולר, קרוב לכפול מהניסיון הקודם שנכשל.
המכירה עצמה כללה פריטי חלל נוספים שממחישים עד כמה השוק הזה התרחב. דגל סובייטי שהוטס לירח נמכר ב-102 אלף דולר, מטלית ניקוי ממשימת ג'מיני 12 הגיעה ל-5,120 דולר, וכפפת חליפת החלל של גורדון קופר נסגרה ב-21,760 דולר. הפערים בין הסכומים ממחישים כלל מרכזי בשוק זכרונות החלל: כל פריט שהוטס לחלל נושא ערך משלו, והסיפור שמאחוריו קובע חלק גדול מהמחיר.
שוק שממשיך לתפוח
אולדרין עצמו כבר הוכיח בעבר עד כמה שוק הזכרונות שלו רותח. מעיל הטיסה שלבש במשימת אפולו 11 נמכר ב-2022 תמורת 2.77 מיליון דולר, וכלל האוסף האישי שלו שהגיע אז לפטיש הניב כ-8 מיליון דולר. גם עמיתים אחרים לתוכנית נהנים מביקוש דומה: שעון האומגה ספידמאסטר של וואלי שירה נמכר ב-1.9 מיליון דולר, דגל שהוטס פעמיים בחלל עם מייקל קולינס נסגר ב-300 אלף דולר, ומיכל מים ומטף כיבוי אש ממודול הנחיתה של אפולו 11 עצמה הושג ב-327,600 דולר.
המומחים בתחום מסבירים את הפער בין פריט לפריט בשלושה גורמים עיקריים: נדירות, תיעוד ומעמד היסטורי. פריט שהוטס בפועל למשימה מתועדת, עם רישום בארכיוני נאס"א או קישור ישיר לרגע דרמטי בטיסה, מניב לרוב פרמיה של מאות אחוזים לעומת פריט דומה שנשאר קרקעי. עט שהוצמד לרגע שבו נגזר גורלה של משימה שלמה, כפי שקרה עם אולדרין, נהנה מהיתרון החזק ביותר בשוק כזה: סיפור שאפשר לספר.
המגמה הזו נמתחת הרבה מעבר לתחום החלל. שוק האספנות של פריטים היסטוריים ותרבותיים ממשיך למשוך משקיעים שמחפשים נכסים חלופיים מחוץ לבורסה ולנדל"ן. יצירת אמנות של אנדי וורהול המציגה את מרילין מונרו נסחרת באומדן של מאות מיליוני דולרים, וגם עולם הספורט מציג דוגמאות דומות, כמו נעלי אליפות של מייקל ג'ורדן שהגיעו למחירים גבוהים ביותר. בכל המקרים האלה, המכנה המשותף זהה: ככל שהפריט קשור באופן ישיר לרגע שנחרט בזיכרון הציבורי, כך גדל הביקוש מצד אספנים המוכנים לשלם עבורו סכומים גבוהים בהרבה מערכו החומרי.
עבור מי שמתעניין בתחום כאפיק השקעה, בתי המכירות מדגישים כי תיעוד מקורי, כמו צילומים מהמשימה עצמה, רישומי רדיו או אישור רשמי של נאס"א על מקוריות הפריט, הוא זה שמייצר את עיקר הערך. פריטים עם שרשרת אימות חלשה נסחרים בשוליים נמוכים משמעותית, גם כשמקורם דומה לכאורה. ההצעות שהתקבלו על העט והמתג של אולדרין, שעברו תיעוד קפדני עוד לפני שהגיעו לפטיש, ממחישות עד כמה השקעה בסיפור מוצלח יכולה להניב תשואה גבוהה מזו של נכסים מסורתיים.