טבע בין 9 החברות שחתמו על הסכם עם ממשל טראמפ

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע היום (יום שני) על הסכמי תמחור חדשים עם תשע חברות תרופות וביוטכנולוגיה, במסגרת המהלך שלו להשוואת מחירי התרופות בארה"ב למחירים הנמוכים יותר הנהוגים במדינות מפותחות אחרות. בין החברות שהצטרפו הפעם נמצאות טבע הישראלית, אסטלס פארמה היפנית, סאן פארמה ההודית, UCB הבלגית, אלקון, BeOne Medicines, BridgeBio Pharma, CSL ו-Kyowa Kirin.

ההסכמים החדשים מרחיבים משמעותית את תוכנית "האומה המועדפת" של הממשל, שלפיה מחירי התרופות שמשולמים בארה"ב אמורים להתקרב למחירים הנמוכים שמשלמות מדינות מפותחות אחרות. עם תשע החברות החדשות מגיע מספר החברות שחתמו על הסכמים עם הממשל ל-26, והבית הלבן טוען כי הן מייצגות כ-89% משוק התרופות הממותגות בארה"ב.

טראמפ הציג את המהלך כהישג משמעותי במאבק להוזלת שירותי הבריאות. "כל תרופה תהיה במחירים הנמוכים ביותר הזמינים בכל מקום בעולם", אמר הנשיא באירוע בבית הלבן. טראמפ הוסיף כי 26 החברות שכבר הצטרפו מייצגות כ-90% משוק התרופות האמריקאי, וכי "ל-10% האחרים אין ברירה" אלא להצטרף.

מה בדיוק החברות התחייבו לעשות?

בניגוד לטענות של טראמפ, ההסכמים החדשים אינם אומרים שכל אמריקאי יקבל מעתה כל תרופה במחיר הנמוך ביותר בעולם. בשלב זה, אחד המרכיבים המרכזיים של ההסכמים הוא התחייבות החברות להציע למדינות המשתתפות בתוכנית Medicaid מחירים המותאמים למחירים שהן גובות במדינות מפותחות אחרות.

מדובר בנקודה חשובה, משום ש-Medicaid היא תוכנית ביטוח הבריאות הממשלתית המיועדת בעיקר לאמריקאים בעלי הכנסה נמוכה ולאוכלוסיות נוספות הזכאיות לסיוע. ההצטרפות של המדינות להסדרי התמחור היא וולונטרית, ולכן ההשפעה בפועל תלויה במידת האימוץ של ההסכמים על ידי המדינות.

המהלך אינו חל באופן ישיר על יותר מ-160 מיליון אמריקאים המבוטחים באמצעות מעסיקיהם. כלומר, גם אם המחירים שמשלמות תוכניות Medicaid ירדו משמעותית, אין בכך כשלעצמו הבטחה שהמחיר שמשלם עובד בעל ביטוח פרטי עבור אותה תרופה יירד באותה מידה. ייתכן שזו הסיבה שהשוק מגיב במתינות לידיעה. ההשפעה על המחיר הסופי הממוצע של רוב התרופות שנמכרות לא יהיה משמעותי כל כך בשל זה. 

גם טבע בפנים

אחת החברות הבולטות ברשימה החדשה היא טבע טבע -2.9%  , שהצטרפותה מעניינת במיוחד עבור השוק הישראלי. לצד טבע נמצאות ברשימה חברות בינלאומיות משמעותיות כמו Astellas, Sun Pharma, UCB ו-CSL, וכן חברות ביוטכנולוגיה כמו BridgeBio ו-BeOne Medicines.

החברות החדשות מייצרות תרופות לטיפול במגוון רחב של מחלות, ובהן סרטן, פרקינסון, המופיליה, מחלות עיניים, גלאוקומה, מחלות כבד ומחלות נדירות. בכך מרחיבה התוכנית את תחומי הטיפול שבהם עשויות להיות השפעות להסדרי המחירים.

חלק מהחברות גם התחייבו לספק לממשל האמריקאי חומרי גלם לתרופות כחלק ממאמץ לחזק את המלאים האסטרטגיים של ארה"ב. טבע, למשל, התחייבה לספק 45 טונות מטרונידזול ו-4.8 טונות אמלודיפין. UCB התחייבה לספק 163 טונות של לבטיראצטם, ואילו סאן פארמה התחייבה לספק 71.4 טונות קלינדמיצין ו-6.75 טונות דוקסיציקלין.

• טורקיה פתחה בחקירה נגד טבע: החשד - ניסתה לעכב תחרות לקופקסון
• מינוס 2.2% ואז פלוס 15.4%: המספרים של הכלכלה שלמדה לצמוח בתוך מלחמה

19.6 מיליארד דולר לייצור בארה"ב

ההסכמים אינם מסתכמים במחירי התרופות. תשע החברות החדשות התחייבו יחד להשקיע כ-19.6 מיליארד דולר בפעילות ייצור בארה"ב, במסגרת מדיניות הממשל שמבקשת להחזיר חלק גדול יותר מייצור התרופות ושרשרת האספקה למדינה.

המרכיב הזה חשוב במיוחד עבור טראמפ, משום שמדיניות התרופות שלו אינה עוסקת רק במחיר שהצרכן משלם. היא חלק ממדיניות רחבה יותר שמנסה לחייב את תעשיית התרופות להגדיל ייצור מקומי, להפחית את התלות בייצור זר ולחזק את שרשראות האספקה האמריקאיות.

בתמורה, חלק מהחברות מקבלות הקלות הקשורות למדיניות המכסים של הממשל. עם זאת, התנאים אינם זהים בהכרח לכל תשע החברות, והבית הלבן לא פרסם פירוט מלא ואחיד לגבי ההטבות שכל אחת מהן תקבל.

ההודעה הנוכחית מגיעה לאחר שבמהלך השנה האחרונה הממשל האמריקאי הגיע להסכמים עם 17 חברות תרופות גדולות, ובהן פייזר, אלי לילי, נובו נורדיסק, אמג'ן, מרק, ג'ונסון אנד ג'ונסון, אבווי, סאנופי, גלעד, נוברטיס, בריסטול מאיירס סקוויב ורג'נרון.

ההסכמים החדשים מרחיבים את התוכנית גם לחברות בינוניות יותר, שבחלקן לא היו במרכז המהלך הראשוני של הבית הלבן. מבחינת טראמפ, מדובר בהתקרבות ליעד שהציב - לגרום לחלק גדול ככל האפשר מתעשיית התרופות להסכים למחירים נמוכים יותר בארה"ב.

• גולדמן זאקס: זעזוע הוצאות ה-AI עדיין לפנינו - ההשקעות בתשתיות עשויות להימשך עד 2028
• הערכת השווי של פולימרקט בסבב גיוס נוסף מזנקת מ-9 ל-21 מיליארד דולר תוך פחות משנה

טראמפ: "הם צריכים לשלם את המחיר"

הרעיון שמאחורי תוכנית MFN פשוט יחסית: ארה"ב מנסה להפסיק את המצב שבו מחירי תרופות מסוימות בה גבוהים משמעותית מהמחירים במדינות עשירות אחרות.

לטענת הממשל, האמריקאים מממנים חלק גדול מדי מהרווחים של חברות התרופות בעולם באמצעות מחירים גבוהים יותר. לפי דיווח רויטרס, ארה"ב מהווה כ-13% מצריכת התרופות העולמית אך אחראית לחלק גדול משמעותית מרווחי התעשייה. מבחינת טראמפ, זו אינה רק סוגיה כלכלית אלא גם סוגיה פוליטית. "אנחנו לא הולכים לסבסד את שירותי הבריאות של שאר העולם", הוא אמר במסגרת מאמציו לקדם את תוכנית התמחור.

הבית הלבן מצדו טוען כי מאז השקת TrumpRx בפברואר, תוכנית המכירות הישירות שמציעה הנחות על תרופות, חסכו מטופלים יותר מ-700 מיליון דולר. הנשיא הציג את התוכנית במונחים רחבים במיוחד ואמר כי ההסכמים צפויים להביא לחיסכון של יותר מ-600 מיליארד דולר לאמריקאים בתוך תקופה קצרה. מדובר בתחזית של הממשל, ולא בחיסכון שכבר התממש. לאור הנתונים שכבר קיימים נראה שהחסכון לצרכן האמריקאי אכן ממשי, אך רחוק מאד מהמספר שציין טראמפ. 

מחקר של חוקרים הקשורים לבית הספר לרפואה של הרווארד ולמכון אורבאן העריך כי אם המודל יורחב ל-82 תרופות מותג יקרות, הוא עשוי לחסוך למדינות יותר מ-8 מיליארד דולר בשנה. המחקר פורסם ב-JAMA ביולי. הנתון הזה מסביר מדוע הממשל מתמקד דווקא ב-Medicaid: גם כאשר המטופל עצמו משלם מעט מאוד או אפילו אינו משלם מכיסו עבור התרופה, הממשלה והמדינות עדיין נושאות בעלות משמעותית של הטיפול.

ההודעה של היום מחזקת משמעותית את תוכנית MFN של טראמפ. עם 26 חברות שהצטרפו והצהרה של הבית הלבן על כיסוי של כ-89% משוק התרופות הממותגות, התוכנית כבר אינה ניסוי מצומצם אלא מרכיב מרכזי במדיניות הבריאות של הממשל. אבל המבחן האמיתי לא יהיה במספר החברות שחתמו על ההסכם אלא במחירים שהמטופלים, המדינות והממשלה ישלמו בפועל. אם ההנחות אכן יתורגמו לחיסכון משמעותי, טראמפ יוכל להציג את התוכנית כאחד ההישגים הכלכליים המרכזיים של כהונתו. אם לעומת זאת חלק גדול מהחיסכון יישאר ברמת Medicaid ולא יגיע למבוטחים פרטיים, ההשפעה על משקי הבית תהיה מוגבלת יותר.

בינתיים, טראמפ כבר מסמן את היעד הבא. לאחר שהביא 26 חברות לשולחן, הוא דורש שגם יתרת תעשיית התרופות תצטרף. "הם ייכנסו - אין להם ברירה", אמר הנשיא, כשהוא מציג את הלחץ על החברות לא כמשא ומתן רגיל אלא כחלק ממערכה רחבה לשינוי האופן שבו ארה"ב משלמת עבור תרופות.