גולדמן זאקס: זעזוע הוצאות ה-AI עדיין לפנינו - ההשקעות בתשתיות עשויות להימשך עד 2028

הוצאות הענק על AI רק מתחילות

אם נדמה למשקיעים שהמספרים שמציגות ענקיות הטכנולוגיה בהוצאות ההון כבר הגיעו לשיא, בגולדמן זאקס סבורים שכדאי להתרגל למספרים גדולים עוד יותר. חברות הטכנולוגיה הגדולות ממשיכות להאיץ את ההשקעות במרכזי נתונים, שבבים, זיכרונות, שרתים ותשתיות חשמל הדרושות להפעלת מערכות הבינה המלאכותית, והביקוש עדיין עולה על קצב הרחבת ההיצע.

אריק שרידן, המוביל את תחום הטכנולוגיה, המדיה והתקשורת בגולדמן זאקס ריסרץ', אמר ל-Yahoo Finance כי להערכתו האיזון בין הביקוש להיצע בתשתיות AI לא יגיע לפני המחצית הראשונה של 2028. "אנחנו למעשה לא חושבים שההיצע והביקוש ב-AI ימצאו איזון עד המחצית הראשונה של 2028", אמר. "זה אומר שיש לנו עוד דרך ארוכה של חוסר איזון בין ההיצע לביקוש".

לדבריו, המשמעות היא שההשקעות בתשתיות צפויות להמשיך לגדול, אבל במקביל גם ההכנסות של החברות שמספקות את התשתית אמורות לצמוח. "זה אומר יותר הוצאות הון, יותר צמיחה בהכנסות, ושרשרת האספקה תישאר תחת לחץ משמעותי", אמר שרידן.

המספרים של ענקיות הטכנולוגיה ממחישים את המגמה

עונת הדוחות האחרונה כבר סיפקה למשקיעים טעימה מהיקף ההשקעות הצפוי. אלפבית, החברה האם של גוגל, הוציאה ברבעון השני 44.9 מיליארד דולר על הוצאות הון, מעט מעל תחזית האנליסטים שעמדה על 44.7 מיליארד דולר.

אבל הנתון החשוב יותר היה התחזית קדימה. אלפבית העלתה את תחזית הוצאות ההון שלה לשנת 2026 לטווח של 195-205 מיליארד דולר, לעומת תחזית קודמת של 180-190 מיליארד דולר. החברה אף אותתה כי היא מצפה לעלייה משמעותית נוספת בהוצאות ההון ב-2027.

המשמעות היא שאלפבית אינה מתכננת להאט את בניית תשתיות ה-AI גם לאחר הזינוק שכבר נרשם בהשקעות. החברה זקוקה לכושר מחשוב נוסף כדי להפעיל את מודלי הבינה המלאכותית שלה, ובראשם Gemini, וכן כדי לתמוך בשירותי הענן שלה ובמוצרים חדשים המבוססים על AI.

לא רק גוגל

אלפבית רחוקה מלהיות החברה היחידה שמגדילה את ההשקעות. מטא ואמזון ממשיכות להרחיב את מרכזי הנתונים שלהן, ומיקרוסופט משקיעה סכומי עתק בתשתיות הדרושות להפעלת שירותי הענן והבינה המלאכותית שלה.

גם טסלה נכנסה למועדון ההשקעות הענק. החברה הודיעה כי היא צפויה להוציא כ-25 מיליארד דולר על הוצאות הון ב-2026, בערך פי שלושה מהרמה ההיסטורית שלה. חלק ניכר מההשקעה קשור לתוכניות של אילון מאסק בתחום הרובוטים האוטונומיים והרובוטקסי, אך המהלך ממחיש עד כמה ה-AI הופך את מבנה ההוצאות של חברות טכנולוגיה לשונה מזה שהיה נהוג בעבר.

גם SpaceX הגדילה משמעותית את הוצאותיה. ברבעון השני הסתכמו הוצאות ההון שלה ב-18.4 מיליארד דולר, הרבה מעל תחזיות האנליסטים. אם ההוצאות ברבעון השלישי והרביעי יישארו ברמה דומה, החברה עשויה להגיע לכ-65 מיליארד דולר בהוצאות הון ב-2026, לעומת כ-50 מיליארד דולר שהשוק ציפה להן קודם לכן.

• החשמל הוא הזהב החדש: מי ירוויח מהמרוץ לחוות השרתים בישראל?
• ה-AI הופך לאנושי יותר, אבל האם גם אנחנו הופכים לרובוטיים?

צוואר הבקבוק אינו רק השבבים

הנקודה המרכזית של גולדמן זאקס היא שהמרוץ ל-AI אינו מוגבל ליכולת לייצר שבבים. ככל שהחברות מגדילות את כושר המחשוב שלהן, הן נתקלות במחסור במגוון רחב של תשומות. אחד מצווארי הבקבוק הוא שבבי זיכרון מתקדמים, המשמשים במערכות AI עתירות חישוב.

אבל גם אם יש מספיק שבבים, צריך מקום שבו ניתן להפעיל אותם. חברות הטכנולוגיה מתחרות על קרקעות, חשמל ויכולת להקים מרכזי נתונים במהירות. לדברי שרידן, חברות אף רוכשות קרקעות ובונות מראש את "המעטפות" של מרכזי הנתונים, עוד לפני שכל הרכיבים הדרושים להפעלתם זמינים.

ההשקעות העצומות ב-AI יצרו בשנה האחרונה ויכוח מרכזי בוול סטריט. מצד אחד, החברות הגדולות מציגות צמיחה משמעותית בהכנסות ובביקוש לשירותי AI. מצד שני, הן נדרשות להשקיע מאות מיליארדי דולרים לפני שהן יכולות לדעת בוודאות מה תהיה התשואה על ההון.

הבעיה הזאת בלטה במיוחד אצל חברות שהגדילו את תחזיות ההשקעה שלהן. במקרים מסוימים, מניות ירדו למרות שהחברה עקפה את תחזיות הרווח, פשוט משום שהמשקיעים חששו שהוצאות ה-AI גדלות מהר מדי.

אבל שרידן סבור שהדיון בשוק מתחיל להשתנות. במקום לשאול רק כמה כסף חברה מוציאה על AI, המשקיעים מתחילים לבחון מה הם מקבלים בתמורה. לדבריו, מיקרוסופט ואמזון הצליחו במהלך עונת הדוחות להסביר למשקיעים בצורה טובה יותר כיצד ההשקעות שלהן אמורות להתבטא בתשואה על ההון. אם חברות נוספות יצליחו להציג קשר ברור בין ההשקעות בתשתיות לבין הכנסות ורווחים עתידיים, הלחץ שנובע מעצם גודל ההשקעה עשוי להיחלש.

• הערכת השווי של פולימרקט בסבב גיוס נוסף מזנקת מ-9 ל-21 מיליארד דולר תוך פחות משנה
• טבע בין 9 החברות שחתמו על הסכם עם ממשל טראמפ

מנקודת המבט של יצרניות השבבים וספקיות התשתית, התמונה של גולדמן זאקס חיובית מאוד. אם הביקוש ימשיך לעלות על ההיצע עד 2028, החברות שנמצאות במרכז שרשרת האספקה עשויות ליהנות מכוח תמחור משמעותי.

מחירי שבבים וזיכרונות גבוהים יותר, ביקוש למערכות מחשוב מתקדמות והשקעות אדירות במרכזי נתונים יוצרים סביבה עסקית אטרקטיבית עבור ספקי התשתית. כל עוד חברות הענק ממשיכות להאמין שהביקוש ל-AI יצדיק את ההשקעה, קשה לראות האטה משמעותית בהוצאות בזמן הקרוב.

המבחן של 2027 ו-2028

התחזית של גולדמן זאקס הופכת את 2027 ו-2028 לשנים חשובות במיוחד עבור המשקיעים. אם ההיצע אכן יישאר מתחת לביקוש עד המחצית הראשונה של 2028, חברות הטכנולוגיה צפויות להמשיך להוציא סכומי עתק על מרכזי נתונים, שבבים ותשתיות עוד זמן רב.

אבל ככל שההשקעות גדלות, כך גם גדלה הדרישה להוכחות שהן משתלמות. בתקופה הראשונה של מהפכת ה-AI המשקיעים היו מוכנים במידה רבה להתעלם מהיקף ההוצאות, מתוך אמונה שהחברות הגדולות חייבות להשקיע כדי להישאר במרוץ.

כעת מגיע השלב הקשה יותר. החברות יצטרכו להראות שהמרוץ אינו רק מרוץ של הוצאות, אלא גם של תשואה. אם יצליחו לעשות זאת, הוצאות ההון העצומות עשויות להפוך דווקא למנוע של עלייה נוספת בשווי החברות. אם לא, אותם סכומים שהפכו אותן למובילות במרוץ ה-AI עלולים להפוך למקור המרכזי ללחץ על המניות.