וורש מזהיר: גל ההשקעות ב-AI דוחף את התשואות למעלה ומקשה על הפד להוריד ריבית
יו"ר הפד טוען שהעולם עבר מעודף חיסכון לגל השקעות בתשתיות, מרכזי נתונים ושבבים, שמעלה את התחרות על ההון; במקביל הסיכוי להעלאת ריבית בספטמבר כבר עלה לכ-61%, והשווקים מתחילים להפנים סביבת ריבית גבוהה יותר
יו"ר הפדרל ריזרב קווין וורש מציג תמונה שונה מזו שהתרגלו אליה הכלכלנים בעשור וחצי האחרון. לדבריו, העולם עובר מתקופה של עודף חיסכון ומחסור בהזדמנויות השקעה לתקופה של גל השקעות גלובלי, שמונע בין היתר על ידי AI, תשתיות ומרכזי נתונים - ומשנה גם את סביבת הריבית ואת התחרות על ההון.
וורש אמר את הדברים בכינוס שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של G20 בצפון קרוליינה, בפגישה הבינלאומית הראשונה שלו מאז נכנס לתפקיד יו"ר הפד במאי. לדבריו, המונח "עודף חיסכון גלובלי", שהיה מרכזי בשיח הכלכלי לפני ואחרי המשבר הפיננסי של 2008, כבר פחות מתאים למציאות הנוכחית.
הכסף עובר מאג"ח להשקעות בתשתיות ו-AI
בעבר, חלק גדול מהחיסכון הגלובלי זרם לאפיקים בטוחים ובעלי תשואה נמוכה, ובראשם אג"ח ממשלת ארה"ב. המצב הזה סייע במשך שנים לשמור על תשואות נמוכות, להוזיל את עלויות המימון של הממשל ולהקטין גם את עלויות האשראי למשקי בית. כיום, לפי וורש, התמונה מתהפכת. הון שבעבר היה זורם לאג"ח ממשלתיות מופנה יותר ויותר להשקעות חדשות, ובהן תשתיות AI, מרכזי נתונים, שבבים, אנרגיה ופרויקטים רחבי היקף אחרים. במילים אחרות, הכסף כבר לא מחפש רק מקום בטוח לשבת בו - הוא מתחרה על הזדמנויות השקעה שמציעות תשואה גבוהה יותר.
המעבר הזה חשוב במיוחד לארה"ב. ככל שיותר הון מופנה להשקעות פרטיות, פחות ממנו זמין באופן טבעי לרכישת אג"ח ממשלתיות. התוצאה יכולה להיות לחץ כלפי מעלה על תשואות האג"ח ועל עלויות המימון של ממשלת ארה"ב, בדיוק בזמן שהחוב הציבורי חצה לאחרונה את רף 40 טריליון הדולר.
וורש קשר את השינוי גם לשאלה רחבה יותר על קצב הצמיחה האפשרי של הכלכלה. לדבריו, הוא בוחן האם ארה"ב ומדינות נוספות ב-G20 יכולות לצמוח מהר יותר מהתחזיות המסורתיות, שמניחות קצב ארוך טווח של כ-1.8% בלבד לצד צמיחה מתונה בפריון.
ה-AI משנה גם את שאלת הפריון
השאלה המרכזית מבחינתו היא מה קורה לפריון. אם ההשקעות ב-AI, תשתיות וטכנולוגיה אכן יובילו לשיפור משמעותי בתפוקה לעובד, ייתכן שהכלכלה תוכל לצמוח בקצב גבוה יותר בלי לייצר בהכרח את אותם לחצי אינפלציה שהיו נוצרים בעבר.
הטענה הזו גם מערערת על הרעיון של "קיפאון מתמשך", שלפיו הכלכלה העולמית צפויה להתמודד לאורך זמן עם צמיחה חלשה בגלל מחסור בחדשנות ובהשקעות. מבחינת וורש, גל ההשקעות הנוכחי מצביע דווקא על אפשרות הפוכה - יותר הון, יותר השקעה וייתכן שגם יותר פריון.
אבל אותו גל השקעות גם מקשה על הפד. אם הכלכלה ממשיכה לצמוח, ההשקעות נשארות חזקות והביקוש להון עולה, קשה יותר להצדיק ריבית נמוכה. במקביל, אם שוק האג"ח נדרש להתחרות מול פרויקטים פרטיים על אותו כסף, תשואות ארוכות יכולות להישאר גבוהות גם בלי שהפד יעלה את הריבית באופן אגרסיבי.
השוק מתחיל להפנים שוורש ניצי יותר
הדברים מגיעים ימים ספורים אחרי נאומו של וורש בג'קסון הול, שבו הבהיר כי האינפלציה עדיין גבוהה מדי וכי הפד יידרש ל"עוד עבודה" אם לא יקבל ביטחון שהיא חוזרת ליעד של 2% בקצב מספק. המסר הזה היה ניצי יותר מכפי שחלק מהמשקיעים ציפו. במקום לרמוז על הורדת ריבית או על הקלה קרובה, וורש הדגיש את הצורך להמשיך להתמקד במחירים ואף רמז שהתנאים הפיננסיים אינם בהכרח מרסנים מספיק.
- הנאסדק עלה 3.5% באוגוסט - ועכשיו מגיע החודש החלש ביותר בוול סטריט
- וורש מאותת שהריבית עדיין יכולה לעלות: "אם האינפלציה לא תרד מספיק מהר - יש לנו עוד עבודה"
בעקבות הדברים עלה הסיכוי שמגלם השוק להעלאת ריבית של 25 נקודות בסיס כבר בישיבת ספטמבר לכ-61%. תשואות האג"ח עלו, ושלושת המדדים המרכזיים בוול סטריט סיימו את יום שישי בירידות מתונות.
בסיטי מעריכים שהבסיס הכלכלי עדיין יציב, אבל סביבת ריבית גבוהה יותר עלולה להפוך לרוח נגדית עבור המניות. גם אם רווחי החברות ימשיכו לצמוח, ריבית גבוהה יותר יכולה ללחוץ על מכפילי הרווח ולגרום למשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק מניות.
התמונה שמציג וורש מורכבת: מצד אחד, גל השקעות עולמי יכול להעלות את פוטנציאל הצמיחה ולשפר את הפריון. מצד שני, הוא גם מגדיל את התחרות על ההון, שומר על תשואות גבוהות ומקשה על הפד להקל במדיניות. עבור השווקים, המשמעות היא שהסיפור של AI כבר אינו רק סיפור של רווחי חברות - הוא מתחיל להשפיע גם על שוק האג"ח, על עלויות המימון ועל מסלול הריבית בארה"ב.
