מנהל רשות המסים נגד העלאת המע"מ: רוצה להפחית את המס על העבודה ולצמצם פטורים
שי אהרונוביץ' מזהיר ששנות 2027-2028 יהיו מאתגרות למשק, למרות גביית המסים הגבוהה השנה; ברשות המסים מכינים תוכנית לשינויים במערכת המיסוי, עם דגש על הפחתת המס על עובדים ומציאת מקורות הכנסה חלופיים. במקביל, הוא מתייחס לאפשרות להפחתת מס הרכישה על דירות להשקעה
ומזהיר ממחסור בדירות בעוד שנתיים
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', מתנגד להעלאה נוספת של המע"מ ומעדיף שינויים רחבים יותר במערכת המיסוי, שבמרכזם הפחתת המס על הכנסות מעבודה ובחינה מחדש של פטורים והטבות מס. הדברים מגיעים בתקופה שבה גביית המסים בישראל נמצאת בשיאים והגירעון נמוך מהיעד הממשלתי, אבל ההוצאות הביטחוניות ממשיכות לגדול והמשק עומד בפני שנים מאתגרות.
רשות המסים כבר מגבשת תוכנית שתוגש לממשלה הבאה, ובמסגרתה נבחנים שינויים במדרגות המס, במערכת נקודות הזיכוי ובמקורות ההכנסה של המדינה. המשמעות האפשרית היא שינוי באופן שבו נטל המס מתחלק בין שכירים, עצמאים, בעלי חברות וצרכנים. אהרונוביץ' אמר בכנס איגוד בתי ההשקעות שנערך בתל אביב כי השנים 2027 ו-2028 עלולות להיות מורכבות מבחינת תקציב המדינה.
לדבריו, ההוצאות הביטחוניות מקבלות עדיפות גבוהה בעקבות אירועי 7 באוקטובר והמלחמה, וגם גביית המסים שהפתיעה לטובה השנה מחייבת זהירות בתכנון התקציב הבא. הוא הזכיר בהקשר הזה כי "לא לעולם חוסן". עוד הסביר שהרשות מכינה תוכנית מיסוי חדשה, שתעדיף פתרונות ארוכי טווח על פני העלאת שיעורי המס הקיימים.
התוכן והמידע של נתוני המחשבון והכלי האינטראקטיבי
לשונית 1: קריאה נוספת
לשונית 2: במספרים
| נתון | ערך |
|---|---|
| שיעור המע"מ מתחילת 2025, אחרי עלייה מ-17% | 18% |
| תוספת בחודש למשפחה שמוציאה 10,000 ש״ח על מוצרים ושירותים, אם המע"מ יעלה ל-19% | כ-85 ש״ח |
| בשנה, לפי מנהל רשות המסים, מהמס על רווחים שלא חולקו בחברות מעטים | כ-10 מיליארד ש״ח |
| הכנסות המדינה ממסים מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר, עלייה ריאלית של 11.3% | 443.7 מיליארד ש״ח |
ההתייחסות להעלאת המע"מ מעניינת במיוחד. בתחילת 2025 עלה המע"מ מ-17% ל-18%, כחלק מהצעדים שנועדו להגדיל את הכנסות המדינה ולממן את ההוצאות בעקבות המלחמה. כעת, כשעולות אפשרויות להעלאתו פעם נוספת, אהרונוביץ' מתייחס למהלך כאל "אקמול" ומדגיש ש"צריך ללכת לשינויים מבניים".
העלאת מע"מ היא אחת הדרכים המהירות יחסית להגדיל את הכנסות המדינה. המס נגבה כמעט מכל רכישה של מוצר או שירות החייבים במע"מ, ולכן שינוי קטן בשיעורו יכול להכניס מיליארדי שקלים בשנה. אבל יש לו גם מחיר צרכני. משפחה שמוציאה 10,000 שקל בחודש על מוצרים ושירותים החייבים במע"מ בשיעור מלא תשלם כ-85 שקל נוספים בחודש אם שיעור המע"מ יעלה מ-18% ל-19%, בהנחה שהמחירים לפני מס יישארו קבועים וההתייקרות תעבור במלואה לצרכן.
מדובר ביותר מאלף שקל בשנה. במשפחות עם הכנסות נמוכות, שבהן חלק גדול מההכנסה מופנה לצריכה שוטפת, ההשפעה היחסית עשויה להיות משמעותית יותר. זו אחת הסיבות לכך ששינוי במבנה המיסוי עשוי להיות עדיף על העלאת המע"מ. במקום לגבות עוד כסף מכלל הצרכנים, אפשר לבחון מחדש את אופן גביית המסים מהכנסות, מהון ומהטבות שמוענקות לקבוצות שונות באוכלוסייה.
המס על העבודה גבוה, והרשות מחפשת דרך לשנות את החלוקה
אחד הנושאים המרכזיים שמעסיקים את צוותי רשות המסים והאוצר הוא המס השולי על הכנסות מעבודה. אהרונוביץ' הסביר שבישראל מגיעים לשיעורי מס גבוהים יחסית כבר ברמות הכנסה שמשפיעות על עובדים רבים, במיוחד כשמביאים בחשבון גם את דמי הביטוח הלאומי ומס הבריאות. מדרגות מס ההכנסה בישראל מגיעות לשיעור של 47%, ובשילוב מס יסף על הכנסות גבוהות שיעור המס השולי על חלק מההכנסה מגיע ל-50%. בחלק מטווחי השכר מתווספים גם תשלומי ביטוח לאומי ומס בריאות, כך שהתוספת לנטו מכל אלף שקל נוספים של שכר יכולה להיות קטנה משמעותית מהתוספת לברוטו.
חשוב להבחין בין שיעור המס השולי לבין שיעור המס הממוצע. עובד שנמצא במדרגת מס של 35% משלם את השיעור הזה על חלק ההכנסה שנמצא באותה מדרגה, בעוד ההכנסות שמתחתיה מחויבות בשיעורים נמוכים יותר. לכן שכיר שמרוויח 25 אלף שקל ברוטו בחודש משלם שיעור מס ממוצע נמוך מהשיעור שחל על תוספת השכר האחרונה שלו.
הפער הזה משפיע על הכדאיות הכלכלית של שעות נוספות, בונוסים והגדלת היקף העבודה. [מדרגות המס ונקודות הזיכוי קובעות כמה כסף נשאר מהשכר בכל חודש], ושינוי שלהן יכול להשפיע על מיליוני עובדים. אלא שהפחתת מס על עבודה עולה למדינה כסף. כל הורדה של שיעור מס, הרחבת מדרגה או מתן זיכוי נוסף מקטינים את הגבייה, לפחות בשלב הראשון. ברשות המסים בוחנים כיצד לממן את ההקלות האלה באמצעות שינוי הטבות קיימות ומציאת מקורות הכנסה אחרים.
- אהרנוביץ: הפטור ממע"מ באילת מוגזם, לשקול מס רכוש על קרקע
- רשות המסים מקפיאה את הטיפול בפיצויי המלחמה בבני ברק
אחד הנושאים שנבחנים הוא מבנה נקודות הזיכוי. כיום המדינה מעניקה הטבות מס לפי קריטריונים שונים, ובהם מספר הילדים וגילם, מצב משפחתי, מקום מגורים וזכאות אישית. אהרונוביץ' סבור שחלק מההטבות מגיעות גם לאוכלוסיות שהמחוקק התכוון לסייע בעיקר לקבוצות אחרות באמצעותן. לכן נשקל שינוי בחלוקת ההטבות, במטרה להפחית את נטל המס על עובדים בצורה ממוקדת יותר. זו סוגיה מורכבת מבחינה כלכלית וחברתית. נקודות זיכוי מועילות למי שיש לו חבות מס שניתן להפחית. לעומת זאת, אדם שהכנסתו נמוכה וממילא משלם מעט מס הכנסה, מפיק מהן תועלת מוגבלת.
שינוי בשיטת הזיכויים יכול להגדיל את ההטבה לקבוצה מסוימת ולהקטין אותה לאחרת. לצד שאלת היעילות, כל שינוי כזה דורש החלטה לגבי חלוקת נטל המס בין משפחות עם ילדים, רווקים, זוגות עובדים ובעלי הכנסות ברמות שונות. בשלב הזה מדובר בעבודת מטה, וההחלטות יתקבלו במסגרת דיוני התקציב והחקיקה של הממשלה הבאה.
התוכנית תגיע בתקופה שבה המדינה כבר ביצעה שינויים משמעותיים במערכת המס. לצד העלאת המע"מ ב-2025, הוקפאו חלק ממדרגות המס והסכומים המזכים בהטבות, מהלך שמגדיל לאורך זמן את הגבייה כאשר השכר הנומינלי עולה. ב-2026 דווקא הורחבו מדרגות מס מסוימות כדי להקל על בעלי הכנסות מעבודה. השאלה כעת היא האם אפשר להרחיב את המהלך ולממן אותו באמצעות צמצום הטבות אחרות, במקום באמצעות העלאה נוספת במסים הכלליים.
רפורמת הרווחים הכלואים מכניסה מיליארדים, והמדינה בונה עליה
אחד המקורות שהרשות מבקשת לשמר הוא המס על רווחים שלא חולקו בחברות מעטים. מדובר ברפורמה שנכנסה לתוקף ב-2025 ונועדה להתמודד עם מצב שבו בעלי חברות צוברים רווחים בחברה במשך שנים, ומשקיעים אותם בנכסים פיננסיים או בנדל"ן במקום לחלק אותם כדיבידנד ולשלם את המס המתאים.
עד כניסת הרפורמה, בעלי חברות מסוימות יכלו להשאיר סכומים גדולים בתוך החברה ולדחות את השלב השני של תשלום המס. החברה שילמה מס חברות על רווחיה, ואילו המס האישי על הדיבידנד נדחה עד לחלוקתו.
- הבינלאומי מחבר בין כרטיס האשראי לבורסה: עד 1,200 שקל בשנה יכולים לעבור לחשבון
- סמוטריץ': תקציב החירום נועד לרכישת 12 מסוקי אפאצ'י - הגירעון עשוי להסתיים סביב 3.5%
הרפורמה יצרה מנגנונים שמגדילים את עלות ההחזקה של רווחים עודפים בחברות מסוימות, ומעודדים חלוקת דיבידנדים או השקעה בפעילות עסקית בהתאם לתנאי החוק. אהרונוביץ' אמר שהרפורמה "מניבה קרוב ל-10 מיליארד שקל בשנה", והבהיר שהיא צפויה להמשיך להיות חלק משמעותי ממערכת המס.
לקראת התקציב הבא תיבחן האפשרות לבצע בה התאמות, בעיקר לנוכח טענות שהועלו מצד בעלי חברות ואנשי מקצוע על השפעתה על פעילות עסקית אמיתית. הנתון של כ-10 מיליארד שקל משמעותי. מדובר בסכום שיכול לממן שינוי מורגש במדרגות המס או בהטבות לעובדים, בהתאם לאופן חלוקתו ולצורך לשמר את הגבייה לאורך זמן. אבל יש להבחין בין הכנסות קבועות לבין גבייה שמקורה בשינוי עיתוי חלוקת הרווחים.
הכנסה שנובעת מחלוקת דיבידנד גדולה בשנה מסוימת עשויה לבוא על חשבון גבייה שהייתה מתקבלת בשנים הבאות. לכן הרשות תצטרך לבחון גם את ההשפעות המתמשכות של הרפורמה על ההחלטות העסקיות של בעלי החברות. במהלך 2026 נמשכה העלייה בגביית המסים. [בספטמבר המדינה גבתה כ-46.1 מיליארד שקל ממסים, והגירעון ירד לרמה של 3.2% מהתוצר], לעומת יעד תקציבי של 4.9%.
מתחילת השנה ועד סוף ספטמבר הסתכמו הכנסות המדינה ממסים, לפי הגדרות התקציב, בכ-443.7 מיליארד שקל, עלייה ריאלית של 11.3% לעומת התקופה המקבילה. גם בנטרול השפעות של שינויי חקיקה וגבייה חריגה, הכנסות המסים צמחו בקצב גבוה. חלק מהגידול מגיע מרווחי חברות, מפעילות בשוק ההון ומהמסים שנגבו בעקבות מימושי השקעות.
ניכויי המס מרווחים בניירות ערך הגיעו מתחילת השנה לכ-8.3 מיליארד שקל, לעומת 5.3 מיליארד בתקופה המקבילה. גם גביית מס החברות והמסים מעצמאים גדלה. אבל גביית המסים הגבוהה מגיעה במקביל להוצאות ביטחוניות גדולות ולצורכי מימון שעשויים להימשך בשנים הבאות.
בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכמו הוצאות מערכת הביטחון בכ-138.6 מיליארד שקל, עלייה של 9.7% לעומת התקופה המקבילה. השילוב הזה מסביר את הזהירות של רשות המסים. נתוני הגבייה של השנה הנוכחית מספקים מרחב מסוים לניהול התקציב, אבל חלק מההכנסות מושפע מהמצב בשוק ההון, מרווחיות החברות ומהתפתחויות כלכליות שיכולות להשתנות בתוך זמן קצר.
מס הרכישה עשוי לרדת, אבל ברשות המסים חוששים מהמחסור בדירות
הנושא השני שעמד במרכז דבריו של אהרונוביץ' הוא שוק הדיור, ובמיוחד השאלה מה יקרה למס הרכישה על דירות להשקעה בתחילת 2027. כיום משקיע שרוכש דירה נוספת משלם מס רכישה בשיעור של 8% על חלק המחיר שעד כ-6.06 מיליון שקל, ו-10% על החלק שמעל הסכום הזה.
שיעורי המס האלה נקבעו במסגרת הוראת שעה שאמורה להסתיים בסוף דצמבר 2026. אם תוקף הוראת השעה יסתיים והשיעורים יחזרו למדרגות הקודמות, המס על חלק גדול מעסקאות המשקיעים עשוי לרדת לכ-5%-6%, בהתאם למחיר הדירה ולמדרגות שיחולו.
המשמעות יכולה להיות חיסכון של עשרות אלפי שקלים לרוכשי דירות להשקעה. לדוגמה, משקיע שרוכש דירה ב-2.5 מיליון שקל משלם כיום מס רכישה של 200 אלף שקל. אם שיעור המס הרלוונטי יירד ל-5%, התשלום יעמוד על 125 אלף שקל, חיסכון של 75 אלף שקל.
מדובר בסכום משמעותי ביחס להון העצמי הדרוש לרכישת דירה, וגם ביחס להכנסות משכירות. אבל אהרונוביץ' מטיל ספק בכך שהפחתת המס לבדה תביא לזינוק ברכישות.
שוק הדירות להשקעה מושפע גם ממחירי הנכסים, משיעורי הריבית, מעלויות המשכנתה, מתשואת השכירות ומהציפיות לשינוי במחירי הדירות. משקיע שרוכש דירה ב-2.5 מיליון שקל ומקבל עליה שכר דירה של 6,000 שקל בחודש נהנה מהכנסה שנתית של 72 אלף שקל.
מדובר בתשואה ברוטו של 2.88% ביחס למחיר הדירה, עוד לפני מס הרכישה וההוצאות הנוספות. מס רכישה של 8% מגדיל את העלות הכוללת ל-2.7 מיליון שקל ומוריד את התשואה ברוטו על ההשקעה לכ-2.67%. בשיעור מס של 5% העלות תהיה 2.625 מיליון שקל והתשואה תעמוד על כ-2.74%.
הפער השנתי בתשואה מצומצם יחסית, אף שהחיסכון בתשלום הראשוני משמעותי. [הוויכוח על מס הרכישה ועל האפשרות להחזיר משקיעים לשוק הדירות] מתנהל בתקופה שבה היקף העסקאות נמוך יחסית, הקבלנים מתמודדים עם מלאי דירות גדול והמימון עדיין יקר.
מנגד, באוצר קיימים חילוקי דעות לגבי שיעור המס הרצוי. חלק מגורמי המקצוע מעדיפים לשמר את שיעור המס הגבוה כדי לצמצם את התחרות של המשקיעים מול רוכשי דירה למגורים, בעוד גורמים אחרים סבורים שהפחתתו עשויה לעודד פעילות בשוק. אהרונוביץ' עצמו מציג תמונה מורכבת. מצד אחד, הורדת מס הרכישה יכולה לסייע בהחזרת משקיעים ולתרום להיקף העסקאות.
מצד שני, שוק הדיור כבר מתמודד עם קשיים במימוש תוכניות בנייה ובשיווק קרקעות. החשש שלו מתמקד בהיצע העתידי. רשות מקרקעי ישראל נמצאת בשנת שיווקים חלשה, ובמקביל קיימת ירידה במימוש היתרי בנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית. המשמעות היא שגם אם כיום יש מלאי גדול יחסית של דירות אצל הקבלנים, בעוד שנתיים או שלוש עלול להיווצר מחסור בדירות חדשות, במיוחד באזורי ביקוש.
צריך להבחין בין שלושה שלבים שונים בענף: שיווק קרקעות, הוצאת היתרי בנייה והשלמת דירות. הקרקעות שמשווקות היום עשויות להפוך לדירות רק בעוד כמה שנים. אם היזמים מצמצמים כיום את הפעילות בגלל מחירי המימון והביקוש החלש, ההשפעה על מספר הדירות שיגיעו לשוק תופיע בהמשך. בפרויקטים של התחדשות עירונית המצב מורכב עוד יותר.
התהליך כולל הסכמות דיירים, תכנון, מימון, היתרים ובנייה, ולעיתים נמשך שנים רבות. האטה במימוש פרויקטים שכבר קיבלו היתרים יכולה להשפיע על ההיצע בתקופה שבה הביקוש יחזור לעלות.
על רקע הנתונים האלה אהרונוביץ' מזהיר ש"צריך להיזהר עם שוק הנדל"ן". הוא מעריך שהצמצום בפעילות כיום עלול להתבטא במחסור בהמשך, בשעה שהגידול באוכלוסייה בישראל ממשיך לייצר ביקוש לדירות. ההכרעה לגבי מס הרכישה תגיע בתקופה שבה הממשלה הבאה תצטרך להתמודד גם עם שאלות רחבות יותר: כמה מס אפשר להפחית על הכנסות מעבודה, אילו פטורים כדאי לשנות, ואילו מקורות הכנסה יוכלו לממן את ההוצאות הביטחוניות הגבוהות.
בשוק הדיור, ההחלטה על הארכת הוראת השעה דורשת הליך חקיקה, ולכן לוח הזמנים הפוליטי עשוי להשפיע גם על מועד השינוי וגם על שיעור המס שישלמו רוכשי הדירות בתחילת 2027.
