"נירנברג היא לפיד נגד כוחות השחור שעולים"

היום לפני 80 שנה, ב-16 באוקטובר 1946, נתלו בכלא נירנברג עשרת פושעי המלחמה הנאציים שנדונו למוות במשפט נירנברג הראשון והידוע שבהם. היו אלו: שר החוץ, יואכים פון-ריבנטרופ; שר הפנים, וילהלם פריק; מושל פולין, הנס פרנק; ראש המשרד הראשי לבטחון הרייך, ארנסט קלטנברונר; ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים, וילהלם קייטל; ראש אגף המבצעים במטה הכללי, אלפרד יודל; אידיאולוג המפלגה והממונה על השטחים הכבושים במזרח, אלפרד רוזנברג; עורך "דר-שטירמר", יוליוס שטרייכר; מושל הולנד, ארתור זייס-אינקוורט; והממונה על עובדי הכפייה, פריץ זאוקל.

הרמן גרינג, מפקד חיל האוויר ויורשו המיועד של אדולף היטלר, שהיה הנאשם הבכיר ביותר, הצליח להתאבד שעות אחדות לפני הוצאתו להורג - בדומה להיטלר עצמו ולמפקד הס"ס, היינריך הימלר. היה זה סיומו של המשפט המפורסם ביותר בהיסטוריה, ותחילת סדרת משפטי ההמשך באותו אתר, בו הועמדו לדין עשרות פושעים נוספים וחלקם נתלו. מבט לאחור וגם להווה - עם פרופ' רוני שטאובר, ראש המרכז לחקר התפוצות באוניברסיטת תל אביב, חוקר שואה בכיר העוסק בשנים האחרונות במיוחד ביחסי ישראל-גרמניה.

מה היה מקומה של השואה במשפט נירנברג הראשון?

"יש ויכוח בין היסטוריונים עד כמה היא הייתה שולית. אין דעה אחידה בנושא. יש האומרים שהיא הייתה שולית, ואחרים אומרים שהיא הייתה נוכחת מאוד, גם אם לא בתיאור כולל שלה. היו כמה עדים משמעותיים מאוד על השואה, כמו מפקד אושוויץ, רודולף הס, ועוזרו הבכיר של אייכמן, דיטר ויסליצני. הוקרנו סרטים על מחנות הריכוז. השואה לא הופיעה במשפט בתור אירוע אחד כולל, אלא בתוך כל מיני דברים שקשורים למלחמה, אבל לא כאירוע ייחודי".

הרושם שלי הוא שהשואה הייתה שולית במשפט.

"הסיבה לכך שהיא שלאמריקנים, שבפועל ניהלו את המשפט, היו מטרות מוגדרות: להעמיד במרכז את מלחמת התוקפנות, מלחמה שמתרחשת ללא התקפה של הצד האחר, שיש לה מטרות של התפשטות טריטוריאלית או גזענית, ללא פרובוקציה ושלא להגנה עצמית. זה היה סוג של הצדקה ליציאה למלחמה בפני הציבור האמריקני, כי לא היה עליה קונצנזוס.

"גורם נוסף היה שכעת מייסדים את האו"ם וצריך לקבוע כללים בינלאומיים. לכן, המטרה הייתה להציג את מלחמת התוקפנות בתור אבי כל חטאת, שממנו יצאו כל הדברים האחרים.

"באותה עת עדיין לא היו תפיסה של השואה כייחודית וראייתה כמלחמה נפרדת שהתנהלה במקביל. היא ודאי הושפעה ממלחמת העולם ולא יכלה להתרחש בלעדיה, אבל זו הייתה מלחמה אידיאולוגית שניהלו הנאצים ללא קשר למטרות מלחמת העולם. זה לא ממש הובן, או לא ניסו להבין, כי זה לא עמד בראש מעייניהם של האמריקנים. גם התפיסה של פשעים נגד האנושות לא הייתה מובנת מאליה".

לא היה אישום ברצח עם והביטוי לא נכלל בכתב האישום.

• לחוקרים של היום ולהיסטוריונים של מחר יש בעיה
• 7,688 שקל בשנה, 2,861 בחודש או 667 אירו: המפה של זכויות ניצולי השואה ב-2026

"נכון, אם כי התובע הבריטי השתמש במושג הזה. במשפטי ההמשך, במיוחד במשפט האייזנצגרופה [יחידות הרצח בבריה"מ], נעשה יותר שימוש במונח genocide. במשפט הראשון השואה לא נתפסה כאירוע ייחודי ומשנה משמעות מבחינה היסטורית".

ההיסטוריון הגרמני סבסטיאן הפנר אומר, שהיה צריך להעמיד את פושעי המלחמה העיקריים לדין רק על השואה, כי זה היה הפשע הייחודי והגדול ביותר. אתה מסכים?

"בראייה בדיעבד, כיום כאשר מישהו מדבר על פשעי הנאצים, הוא קודם כל רואה לנגד עיניו את השואה. זה הפך להיות אירוע בעל זיכרון גלובלי, שמייצג בצורה הכי מובהקת את הנאציזם. זו כמובן תפיסה שונה מכפי שהייתה ב-1945. לקח הרבה זמן עד שהשואה תפסה את מקומה בזיכרון ובתודעה.

"יש עוד עניין: השופטים לא עסקו במה שהיה לפני שנות המלחמה, ואז אי-אפשר היה לראות את החיבור בין האנטישמיות הנאצית לפני המלחמה לבין מלחמתם נגד היהודים. השופטים ראו בזה עניין פנימי של גרמניה, ולא רצו לפתוח תיבת פנדורה: גם בארה"ב הייתה גזענות והיו שם לינצ'ים המוניים. השופטים אמרו שלפי אמנת המשפט, המנדט שלהם הוא לעסוק רק במה שקשור למלחמה. לכן, כאשר דיברו על קשירת קשר למלחמה, לא יצרו זיקה בינה לבין נושא היהודים".

היו ליקויים פרוצדורליים מהותיים בנירנברג, ובראשם חוסר היכולת לערער על פסקי הדין ועל העונשים.

• העליון מצמצם את קיזוז הדיבידנדים מהפסדי הון של חברות
• מווילה בסביון לכלא הדרים: חייב ייאסר בשל אי עמידתו בתשלומים

"זה הוויכוח הקלאסי, כמו על משפט אייכמן: עד כמה היה מדובר במשפט פוליטי ומשפט ראווה. זה לא היה המשפט הפלילי הקלאסי. מצד שני, אלה לא היו משפטי ראווה, כי פסקי הדין לא נקבעו מראש, לא כולם הוצאו להורג והיו אפילו נאשמים שזוכו. זה לא היה ממש משפט שמתנהל לפי כל הכללים, קודם כל משום שחלק מהאישומים התבססו על חקיקה רטרואקטיבית. זה כבר מאוד בעייתי.

"עשו דברים דומים במשפט אייכמן: הכניסו כל מיני מקומות שהוא לא היה בהם או שתפקידו בהם היה שולי מאוד, כמו האיינזצגרופן והשואה בפולין. אבל אי-אפשר לעסוק בשואה בלי הנושאים הללו, אז מצאו הסבר: אדם כל כך מרכזי בפתרון הסופי, לא יכול להיות שאין לו קשר לפולין. שלא לדבר על כך שרוב העדויות לא עסקו באייכמן".

זה היה מוצדק לאור הפשעים חסרי התקדים?

"כן. בשני המקרים אלה משפטים מחנכים, שיש להם מטרות לבר-משפטיות".

התביעה בנירנברג לא הגדירה את הוורמכט (צבא היבשה הגרמני) כארגון פושע. כיום אנחנו יודעים שזה לא היה נכון, שהיה לו חלק משמעותי בשואה.

"מובן שמבחינה היסטורית זו טעות, אבל גם זו נקודה מאוד חשובה: ניסיון להפריד בין הצבא לבין בודדים כמו קייטל ויודל. באותה עת לא ראו בוורמכט ארגון פושע, חוץ מגנרלים מסוימים שייחסו להם פשעים באופן אישי.

"זה נבע מחוסר תפיסה או חוסר ידיעה או חוסר הבנה של המערכת הנאצית עד הסוף, אולי גם ניסיון לא להבין עד הסוף, כי קביעות כאלה בעייתיות כלפי צבאות אחרים ובמיוחד הצבא הסובייטי, לנוכח מה שהוא עשה בגרמניה".

80 שנה אחרי, היו מקרים של רצח עם במרכז אירופה, האנטישמיות גואה, הימין הקיצוני מתחזק ו-AfD מובילה בסקרים בגרמניה. אם למשפט נירנברג היה תפקיד מחנך, הוא נכשל בו?

"אני לא חושב כך, כי הנאציזם נתפס כרוע המוחלט, כל דבר רע אתה משווה קודם כל לנאציזם. בגרמניה כבר היה תופעות כאלה. יכול להיות שבדיעבד לא מספיק מפנימים את הלקח ההיסטורי; צריך עוד לחכות ולראות.

"אין ספק שהאירועים השפיעו, ולו ל-80 שנה. אירופה הייתה שונה לחלוטין אחרי המלחמה ו-80 השנים האחרונות ודאי עומדות בצילם של המלחמה והלקחים ממנה. איחוד אירופה הוא דרמטי ופועל יוצא של המלחמה. תפיסות שקיימות באירופה - כמו הליברליזם, זכויות אדם והמשפט הבינלאומי, גם אם הוא יכול הרבה פעמים להיות פוליטי - הן בהשפעת המלחמה ומה שעוללו הנאצים".

ובכל זאת, אפשר להרגיש רוחות רעות המזכירות את שנות ה-1930.

"הגורם הבולט ביותר לעליית הימין כיום הוא ההגירה, שאי-אפשר היה לחזות אותה, למשל: שתהיה מלחמת אזרחים בסוריה ויהיו כל כך הרבה סורים בגרמניה. ברור שזה יכול להטות את הכף לכיוונים אחרים. תמיד יש מטוטלת שיכולה להיפגש עם משהו אחר. בהיסטוריה יש תמיד מהפכים ודברים מאוד מפתיעים. ההיסטוריון הוא נביא גרוע מאוד; הוא יכול לכל היותר לנתח מה שהיה.

"ברור שהמלחמה ומשפטי נירנברג היו תחנה חשובה מאוד. מי שרוצה להמשיך להיאבק על זה שהעולם יהיה נורמלי ונגד כוחות השחור שעולים, מבחינתו נירנברג היא לפיד שאפשר להניף. מבחינה זו, זהו גורם מכריע".

פרופ' רוני שטאובר (באדיבות המצולם)