שחף שרגר מנכל הייפר גלובל
צילום: ענת קזולה

למה ההצלחה של איי פי אס עלולה לעלות להייפר ביוקר?

חצי שנה לאחר שהשלימה את רכישת אי.פי.אס טק, הייפר מדווחת על הזמנה ביטחונית בהיקף של 15.7 מיליון דולר; אלא שבהסכם הרכישה מסתתר סעיף מעניין: ככל שהחברה הנרכשת תציג שיפור ברווחים, הייפר עשויה לשלם למוכרים עד 42 מיליון שקל נוספים - מה שיוצר ניגוד תמריצים אפשרי בין הרוכשת למוכרים
מנדי הניג |
נושאים בכתבה הייפר גלובל

בדרך כלל, כשחברה רוכשת פעילות חדשה, היא רוצה לראות אותה צומחת כמה שיותר מהר. יותר הזמנות, יותר הכנסות ובעיקר יותר רווחים. אבל במקרה של הייפר גלובל הייפר גלובל 1.83%    , שרק לפני שבועיים השלימה את רכישת אי.פי.אס טק, הסיפור קצת יותר מורכב. הבוקר מדווחת החברה הנרכשת על הזמנה ביטחונית בהיקף של כ-15.7 מיליון דולר, קרוב ל-50 מיליון שקל. לכאורה בשורה חיובית לבעלת השליטה החדשה, אלא שמתברר שיש כאן משהו מעניין ככל שהחברה הנרכשת תצליח יותר, הייפר עשויה גם להידרש לשלם עליה יותר כסף.

בהסכם הרכישה שנחתם במרץ הייפר רכשה את אי.פי.אס לפי שווי של 60 מיליון שקל, אבל זה לא בהכרח המחיר הסופי. בהסכם נקבע מנגנון תמורה מותנית, (Earn-out) לפיו המוכרים עשויים לקבל עד 42 מיליון שקל נוספים בתום ארבע שנים, בהתאם לביצועי החברה ולעמידה בתנאים שנקבעו. במילים אחרות, מחיר הרכישה במונחי שווי חברה עשוי להגיע לכ-102 מיליון שקל, כ-70% יותר מהשווי שנקבע בעת החתימה. המנגנון הזה הוא כמובן לא ייחודי לרכישה הזאת, וזה די נפוץ ברכישת חברות פרטיות, בעיקר כדי לגשר על פערים בין הערכת השווי של המוכרים לזו של הרוכשים.

מתוך התמורה המותנית, עד 32 מיליון שקל תלויים בשיפור התוצאות העסקיות של אי.פי.אס, (על בסיס תוספת לרווח לפני מס), ואילו יתרת הסכום תלויה בקיום תנאים נוספים. וזה בדיוק מה שהופך את ההזמנה שהתקבלה כעת למעניינת מעבר להיקפה הכספי. היא עשויה להגדיל את הרווחים של החברה הנרכשת בתקופת המדידה, ובהתאם למנגנון שנקבע, אולי גם את הסכום שהייפר תשלם למוכרים בסופו של דבר.

הזמנה אחת ששווה כמעט חצי מההכנסות השנתיות

אי.פי.אס טק פועלת בתחום הפיתוח והייצור של מערכות מחשוב משובצות, בעיקר עבור התעשיות הביטחוניות. היא מעסיקה יותר מ-80 עובדים, ובהם כ-30 מהנדסים, ומפעילה מרכז פיתוח וייצור בצור יגאל. החברה מתמחה בין היתר במערכות מחשוב מוקשחות, שמיועדות לפעול בתנאי סביבה מאתגרים.

ההזמנה החדשה התקבלה מלקוח קיים במגזר הביטחוני בישראל, והיא מיועדת לאספקת מערכות מחשוב משובצות מחשב. לפי הודעת הייפר, מדובר בהזמנת המשך מחייבת, כאשר האספקות צפויות להתחיל באמצע 2027 ולהימשך בין 8 ל-10 רבעונים, בהתאם לאבני הדרך שסוכמו עם הלקוח. בחברה מעריכים כי במהלך התקופה עשויות להתקבל הזמנות נוספות.

כדי להבין את גודל העסקה צריך להסתכל על המספרים של אי.פי.אס. בשנת 2024 הסתכמו הכנסותיה בכ-104.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי הגיע לכ-17 מיליון שקל, שיעור רווחיות של כ-16%. בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכמו ההכנסות בכ-80.2 מיליון שקל והרווח התפעולי בכ-9.9 מיליון שקל, כלומר שיעור הרווחיות ירד לכ-12.3%.

ההזמנה החדשה משקפת כמעט מחצית מההכנסות שהציגה אי.פי.אס בכל שנת 2024. מדובר בהיקף משמעותי עבור חברה בגודלה, אך היא צפויה להתפרס על פני כשנתיים עד שנתיים וחצי, כך שהתרומה להכנסות בכל שנה תהיה נמוכה בהרבה. בחלוקה שנתית פשוטה מדובר בכ-6.3 עד 7.9 מיליון דולר, אם כי בפועל האספקות לא בהכרח יתחלקו באופן שווה.

ומה לגבי הרווח? הייפר מציינת כי להערכתה, העסקה תתאפיין בשיעורי הרווחיות המקובלים באי.פי.אס בעסקאות מהסוג הזה, אך לא נוקבת במספר. לצורך המחשה בלבד, אם מניחים שיעור רווחיות תפעולית של כ-12%, בדומה לנתוני תשעת החודשים הראשונים של 2025, ההזמנה עשויה להניב כ-1.9 מיליון דולר ברווח תפעולי לאורך כל תקופת האספקות. זאת אינה תחזית של החברה, והסכום בפועל עשוי להיות שונה.

האם להייפר יש אינטרס שאי.פי.אס לא תצליח "יותר מידי"?

כאן מגיע החלק המעניין של העסקה. מנגנוני Earn-out נפוצים מאוד ברכישת חברות פרטיות, בעיקר כדי לגשר על פערים בין הערכת השווי של המוכרים לזו של הרוכשים. במקום לשלם מראש את מלוא התמורה, הרוכש משלם סכום בסיסי ומתחייב לתוספת אם החברה תעמוד ביעדים. כך המוכר מקבל אפשרות ליהנות מהצמיחה העתידית, והרוכש מצמצם את הסיכון שישלם מראש על רווחים שעדיין לא נוצרו.

אלא שמנגנון כזה יוצר גם ניגוד תמריצים פוטנציאלי. מצד אחד, הייפר רוצה שהחברה הנרכשת תצמח ותגדיל את הרווחים. מצד שני, ככל שהרווחים יעלו בתקופת המדידה ויתקיימו התנאים שנקבעו בהסכם, ייתכן שגם התמורה הנוספת שתצטרך לשלם תגדל.

האם זה אומר שבהייפר יעדיפו שהחברה הנרכשת לא תצליח? כנראה שלא. הייפר מחזיקה כיום ב-100% ממניות אי.פי.אס, וכל שיפור ברווחיות נשאר בסופו של דבר בתוך הקבוצה. יתרה מכך, גם לאחר תום תקופת המדידה היא תמשיך ליהנות מהרווחים העתידיים, בעוד התשלום הנוסף למוכרים הוא חד-פעמי.

אבל בסמוך לנקודות הסף שנקבעו לתשלום, האינטרסים עלולים להיות מורכבים יותר. אם שיפור מסוים ברווחיות יפעיל תשלום נוסף משמעותי למוכרים, ההצלחה עשויה להיות יקרה יותר בטווח הקצר מכפי שנראה במבט ראשון. מנגד, אם השיפור ברווחים קבוע ונמשך לאורך שנים, גם תשלום נוסף עשוי להתברר כמשתלם מאוד לרוכשת.

חשוב להדגיש כי מהדיווח הפומבי לא ניתן ללמוד מהן בדיוק מדרגות התשלום, מה שיעור התמורה הנוספת שנגזר מכל שקל של שיפור ברווח, או האם ההזמנה החדשה צפויה להפעיל אחת מהן. לכן אי אפשר לקבוע כמה מההזמנה, אם בכלל, יתורגם לתשלום נוסף למוכרים.

יש כאן גם צד שני. לפי הסכם הרכישה, המוכרים והמנהלים הרלוונטיים התחייבו להמשיך לתת שירותים לאי.פי.אס למשך ארבע שנים לפחות. כלומר, חלק מהאנשים שהיו בצד המוכר נותרו מעורבים בפעילות בתקופה שבה יימדדו התוצאות העסקיות לצורך התשלום הנוסף. עבורם, שיפור ברווח עשוי להיות לא רק הצלחה ניהולית, אלא גם בעל משמעות כלכלית אישית.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

זה בדיוק המקום שבו עשויות להתעורר שאלות לגבי ניהול החברה. נניח שאי.פי.אס רוצה להגדיל השקעות בפיתוח, לגייס מהנדסים נוספים או להקים קווי ייצור חדשים. השקעות כאלה עשויות לפגוע ברווח בטווח הקצר, אך לתרום לצמיחה בהמשך. מי שמבקש למקסם את הרווח בתקופת המדידה עשוי להעדיף לדחות חלק מההוצאות, בעוד בעל השליטה שמסתכל לטווח ארוך עשוי להעדיף לבצע אותן כבר עכשיו. אלה כמובן תרחישים אפשריים שממחישים את מורכבות המנגנון, ולא אינדיקציה לכך שקיימת מחלוקת בפועל בין הצדדים.

הייפר שילמה 32.6 מיליון שקל - אבל זה לא בהכרח סוף החשבון

הרכישה הושלמה בסוף ספטמבר האחרון, כאשר התמורה ששולמה בפועל למוכרים הסתכמה בכ-32.6 מיליון שקל. הסכום נמוך משמעותית משווי העסקה המקורי של 60 מיליון שקל, בעיקר בשל התאמות בגין החוב הפיננסי והמזומנים של החברה הנרכשת.

חשוב להבחין בין השניים. העובדה שהייפר העבירה למוכרים 32.6 מיליון שקל אינה אומרת שזהו המחיר הכלכלי המלא ששילמה על הפעילות. שווי החברה שנקבע בעסקה עמד על 60 מיליון שקל, כאשר ההפרש נובע בעיקר מהחוב שנשאר בחברה הנרכשת. לזה מצטרף מנגנון התמורה המותנית, שיכול להגדיל את העלות הכוללת של הרכישה.

במונחי רווחיות היסטורית, העסקה הראשונית נעשתה לפי מכפיל רווח תפעולי של כ-3.5 על בסיס תוצאות 2024, אז הציגה אי.פי.אס רווח תפעולי של 17 מיליון שקל. אם תשולם מלוא התמורה המותנית, שווי העסקה יגיע לכ-102 מיליון שקל, המשקף מכפיל של כ-6 על אותו רווח היסטורי. אלא שהשוואה כזאת חלקית, שכן תשלום מלוא התמורה המותנית אמור להיות כרוך בשיפור בביצועים, כך שהרווח הרלוונטי בעתיד עשוי להיות גבוה יותר.

מבחינת הייפר, הרכישה נועדה לחזק שני תחומים מרכזיים באסטרטגיה שלה - הגדלת החשיפה לשוק הביטחוני והרחבת הפעילות של מוצרים המבוססים על קניין רוחני ופיתוח עצמי. הרכישה מוסיפה לקבוצה פעילות בעלת יכולות הנדסיות עצמאיות, לצד בסיס לקוחות קיים וניסיון של יותר מ-30 שנה.

ההזמנה שהתקבלה כעת היא אינדיקציה חיובית לפעילות המסחרית של החברה הנרכשת, אבל חשוב לזכור שהיא הגיעה מלקוח קיים, ולכן לא ניתן לייחס אותה באופן ישיר לסינרגיה שנוצרה בעקבות הרכישה.

כמובן שבשורה התחתונה, הייפר לא אמורה לחשוש מכך שאי.פי.אס תצליח יותר מדי. היא אמורה לרצות שהחברה תצליח מספיק כדי שגם אחרי התשלום הנוסף למוכרים, יישאר ערך משמעותי לבעלי המניות של הייפר. השאלה היא לא רק כמה הזמנות תקבל אי.פי.אס בשנים הקרובות, אלא כמה רווח היא תייצר, כמה ממנו יישאר בקבוצה וכמה תעלה להייפר ההצלחה הזאת.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה