ישראל רוכשת 12 מסוקי אפאצ'י בכמיליארד דולר - ומי ישלם את החשבון?
עסקת המסוקים שכבר נחשבה לאבודה חוזרת למסלול בעקבות פתרון מימון של כמיליארד שקל. רוב הכסף יגיע מתקציבים עתידיים שיועדו לחברה הערבית, ובמקביל אושר קיצוץ רוחבי של כ-2.6 מיליארד שקל. מה ישראל מקבלת, למה העסקה כמעט נפלה, והאם מסוקים הם עדיין הפתרון המתאים בעידן הרחפנים?
משרד הביטחון מקדם את רכישתם של 12 מסוקי קרב מתקדמים מסוג אפאצ'י מחברת בואינג האמריקאית, בעסקה שמוערכת בכמיליארד דולר. המהלך מגיע שבוע בדיוק אחרי שההזמנה כבר נחשבה לאבודה בעקבות מחלוקת חריפה בין משרד האוצר למערכת הביטחון על מימון של כ-288 מיליון דולר.
הממשלה אישרה היום הקצאה מיוחדת של כ-1.03 מיליארד שקל, שמאפשרת להשלים את ההתחייבות הכספית ולשמור על מקומה של ישראל בתוכנית הייצור האמריקאית. אלא שהפתרון מעורר ויכוח חדש: כמעט מיליארד שקל מההקצאה יגיעו מכספים שתוכננו לחברה הערבית בשנים הבאות, ובמקביל מקדמת הממשלה קיצוץ נוסף של מיליארדי שקלים בתקציבי המשרדים. גם שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מסתייג מעצם רכישת המסוקים וסבור שאפשר להשיג יכולות מבצעיות דומות באמצעות כלים בלתי מאוישים בעלות נמוכה יותר.
הסיפור התחיל חודשים קודם לכן
במסגרת תוכנית הצטיידות רחבה של חיל האוויר ביקשה ישראל לרכוש מסוקי קרב חדשים, שיחזקו את מערך האפאצ'י הקיים. בחודש ינואר אישר הממשל האמריקאי עסקה אפשרית למכירת 30 מסוקים מדגם AH-64E, יחד עם ציוד נלווה, בהיקף של עד 3.8 מיליארד דולר. ישראל בחרה להתחיל בהזמנה של 12 מסוקים, עם אפשרות להרחבת הרכש בהמשך.
האישור האמריקאי היה רק השלב הראשון. כדי להבטיח מקום בתור הייצור של בואינג נדרשה ישראל להשלים את הסדרי המימון ולחתום על ההתחייבות. המועד המקורי חלף, ובחודשים האחרונים התקבלו כמה ארכות מצד האמריקאים. בתחילת אוקטובר פקע גם המועד הנוסף, והאפשרות שהמסוקים יועברו ללקוח אחר הפכה לממשית.
עסקת המסוקים שנתקעה בגלל פער מימון של 288 מיליון דולר הפכה לדוגמה בולטת למשבר התקציבי בין שני המשרדים. בצה"ל ביקשו להבטיח את הרכש במהירות, בעוד שבאוצר דרשו להצביע על מקור תקציבי מוגדר גם להתחייבויות העתידיות. בסופו של דבר הסכימו האמריקאים לתת לישראל הזדמנות נוספת להשלמת ההזמנה, בתנאי שהמימון יוסדר באופן מיידי.
מאיפה מגיע הכסף?
כאן נכנס לתמונה הפתרון שאישרה הממשלה. מתוך כ-1.03 מיליארד שקל שהוקצו לקידום העסקה, 68 מיליון שקל מגיעים מתקציב 2026, באמצעות כספים שיועדו לתשלומי ריבית ועמלות. יתרת הסכום, 964 מיליון שקל, נגרעת מתכנון התקציבים העתידיים של תוכנית החומש לחברה הערבית.
החלוקה היא 169 מיליון שקל בשנת 2027, עוד 342 מיליון שקל בשנת 2028 ו-453 מיליון שקל בשנת 2029. הסכומים הללו נועדו מלכתחילה לתוכנית ממשלתית לשיפור השירותים והתשתיות בחברה הערבית. באוצר מדגישים שמדובר בתוכנית עתידית שטרם הושלם אישורה התקציבי, ושבדיוני התקציב הבאים ניתן יהיה לבחון מחדש את מקורות המימון שלה. לצד ההקצאה המיוחדת, אושר גם קיצוץ רוחבי בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקל לטובת צורכי ביטחון נוספים. בסך הכול מדובר בשינוי סדרי עדיפויות תקציביים בהיקף של כ-3.6 מיליארד שקל. מדובר בשני מהלכים נפרדים: ההקצאה של כמיליארד שקל נועדה להסדיר את המימון הדרוש לעסקת האפאצ'י, והסכום הנוסף מיועד לצרכים ביטחוניים אחרים.
הפער בין מיליארד שקל למיליארד דולר דורש הסבר. העסקה הכוללת לרכישת המסוקים מוערכת בכמיליארד דולר, אבל המחלוקת בין האוצר למשרד הביטחון התמקדה בחלק מההתחייבות, בהיקף של כ-288 מיליון דולר. זהו הסכום שעבורו נדרש כעת פתרון תקציבי. יתרת העסקה נשענת על הסדרי המימון והתשלומים שנקבעו במסגרת תוכנית ההצטיידות.
האם מסוקי אפאצ'י עדיין נחוצים בעידן הרחפנים?
חיל האוויר הישראלי מפעיל כיום מסוקי אפאצ'י מדורות קודמים, והמסוקים החדשים מתוכננים להרחיב את יכולתו לפעול במהירות נגד מטרות קרקעיות. סוגיית הזמינות של מסוקי הקרב התחדדה בעקבות מתקפת 7 באוקטובר 2023. זוג המסוקים הראשון הגיע לאזור הדרום בסביבות השעה 7:45 בבוקר, יותר משעה מתחילת המתקפה.
מסוקי האפאצ'י נועדו לספק סיוע אווירי קרוב לכוחות הקרקע, לזהות מטרות, לבצע תקיפות מדויקות ולפעול במשך פרקי זמן ממושכים מעל אזורי לחימה. הדגם החדש, AH-64E, כולל מערכות חישה ותקשורת מתקדמות, יכולות משופרות להעברת מידע בין כלי טיס וכוחות קרקעיים, וכן אפשרות לשיתוף פעולה עם כלי טיס בלתי מאוישים. המסוק מסוגל לקבל מידע מכלי טיס אחרים, להעביר נתוני מטרות ולנהל פעילות משולבת עם כטב"מים. המשמעות היא שהאפאצ'י החדש מתוכנן לפעול כחלק ממערך רחב הכולל מסוקים, רחפנים, מטוסים וכוחות קרקעיים.
אבל השאלה הכלכלית והמבצעית מורכבת יותר. סמוטריץ' מעריך שחלק מהמשימות שמיועדות למסוקי קרב מאוישים יכולות להתבצע באמצעות רחפנים וכלים אוטונומיים במחיר נמוך בהרבה. לשיטתו, ההוצאה הגדולה על המסוקים מחייבת בחינה של חלופות, בעיקר לנוכח ההתקדמות המהירה בבינה מלאכותית ובמערכות בלתי מאוישות.
לכל אחת מהאפשרויות יש יתרונות. כלי טיס בלתי מאוישים מאפשרים לבצע משימות מסוכנות תוך צמצום הסיכון לצוותי אוויר, ולעיתים גם בעלות נמוכה יחסית. מסוק קרב מאויש מספק שילוב של כוח אש, מערכות מתקדמות, שיקול דעת של צוות בשטח ויכולת להעניק סיוע ישיר לכוחות. ההשוואה הכלכלית מחייבת להתחשב גם בעלויות תחזוקה, הכשרת צוותים, חימוש, זמינות מבצעית ואורך חיי המערכת.
מה בואינג מרוויחה מהעסקה?
מבחינת בואינג, מדובר בתוספת משמעותית להזמנות בתחום הביטחוני. לפי נתוני החברה, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2026 היא מסרה 11 מסוקי אפאצ'י חדשים ועוד 36 מסוקים שעברו חידוש והשבחה. העובדה שמספר המסוקים החדשים שנמסרו בתקופה הזו נמוך יחסית ממחישה את החשיבות של הבטחת מקום בתוכנית הייצור. ביטול הזמנה קיימת והמתנה למועד חדש עלולים לגרור דחייה של שנים באספקה.
גם ההסכם הרחב שאישרה ארה"ב בתחילת השנה כולל הרבה יותר מהמסוקים עצמם. החבילה של 30 מסוקים, ששוויה המוערך 3.8 מיליארד דולר, כוללת 70 מנועים, מהם עשרה חלופיים, מערכות מכ"ם, ציוד לראיית לילה, מערכות ניווט, אמצעי הגנה, ציוד אימונים, חלפים ושירותי תמיכה. לכן העלות הממוצעת שנגזרת מהיקף החבילה משקפת גם את כלל המערכות והשירותים הנלווים.
לצד רכישת האפאצ'י עומדות על הפרק עסקאות נוספות. חיל האוויר מבקש להרחיב את צי מטוסי התדלוק שלו ולהצטייד במסוקי תובלה נוספים מדגם CH-53K, שיחליפו בהדרגה את מסוקי היסעור הוותיקים. מדובר בהתחייבויות שעשויות להגיע יחד לכ-1.5 מיליארד דולר נוספים, וגם הן תלויות בהסדרת מקורות המימון.
המחלוקת התקציבית רחוקה מסיום
המשבר סביב הרכש מתנהל כאשר משרד הביטחון מצביע על פער תקציבי של כ-40 מיליארד שקל בשנת 2026. במקביל, קיימות התחייבויות בהיקפים גדולים לתעשיות הביטחוניות בישראל, ובהן רפאל, אלביט מערכות והתעשייה האווירית. מחלוקות על עיתוי התשלומים מגדילות את צורכי המימון של החברות ועלולות להכביד על פעילותן.
שר האוצר הציג היום את ההסבר להקדמת התשלומים בעסקת האפאצ'י, והדגיש שהמחלוקת בינו לבין מערכת הביטחון נוגעת גם לדרך שבה המדינה מממנת את תוכניות ההצטיידות הגדולות. באוצר מבקשים לשמור על מסגרת תקציבית מוגדרת, בעוד שמערכת הביטחון דורשת תקציב רב-שנתי שיאפשר להתחייב לעסקאות גדולות מראש.
הוויכוח הזה צפוי להימשך גם סביב תוכנית ההתעצמות הביטחונית לשנים הבאות, הכוללת תוספת תקציבית מצטברת של מאות מיליארדי שקלים. עסקת האפאצ'י היא לכן לא רק עסקת רכש אחת, אלא דוגמה לשאלה רחבה יותר: איך ישראל מממנת את התעצמות מערכת הביטחון, ועל אילו סעיפים אזרחיים היא מוכנה לוותר בדרך.
