אחד הישראלים העשירים ביותר - ואתם כנראה לא שמעתם עליו

דמיטרי בוכמן הוא אחד מחמשת הישראלים העשירים בעולם. ההון שלו מוערך ב-13.6 מיליארד דולר, בערך 44 מיליארד שקל, והוא בסך הכול בן 41. הוא עשיר יותר מיצחק תשובה, מטדי שגיא ומרבים מאנשי העסקים שמופיעים כמעט מדי יום בכותרות הכלכליות. ובכל זאת, סביר שהשם שלו אומר מעט מאוד לרוב הישראלים. הוא כמעט שאינו מתראיין, החברה שלו פרטית, והוא מתגורר בלונדון. אבל את המוצרים שלו מכירים מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם.

בוכמן הוא אחד משני האחים שהקימו את פלייריקס, חברת משחקי מובייל שאחראית ללהיטים כמו Gardenscapes, Homescapes, Fishdom ו-Township. מדובר במשחקים צבעוניים ופשוטים יחסית, כאלה שאנשים פותחים בטלפון לכמה דקות בזמן נסיעה, בהמתנה לרופא או בערב מול הטלוויזיה. המשחקים חינמיים להורדה, אבל בתוך האפליקציה אפשר לקנות אפשרויות נוספות, לשפר ביצועים ולהתקדם מהר יותר. מיליוני רכישות קטנות הפכו במשך השנים לעסק שמכניס מיליארדי דולרים.

לפי הערכות פורבס, הונו של דמיטרי מגיע כיום ל-13.6 מיליארד דולר. אחיו הבכור איגור מחזיק בהון דומה, וביחד נאמד הונם בכ-27.2 מיליארד דולר. בדירוג הישראלים העשירים לשנת 2026 הם ניצבים מאחורי מרים אדלסון והאחים עידן ואיל עופר. בעולם כולו דמיטרי נמצא סביב המקום ה-231 בדירוג המיליארדרים.

המספרים האלה מרשימים במיוחד כשחוזרים למקום שבו הכול התחיל. בניגוד למשפחות עושר ותיקות, האחים בוכמן גדלו בבית צנוע, וההון שלהם נבנה כמעט כולו ממשחקי מחשב.

דמיטרי נולד ב-1985 בוולוגדה, עיר רוסית שנמצאת כ-500 קילומטרים ממוסקבה. אחיו איגור נולד שלוש שנים קודם לכן. השניים גדלו בשנים האחרונות של ברית המועצות ובתקופת המעבר הקשה לכלכלת שוק ברוסיה, כאשר משפחות רבות התמודדו עם מחסור בכסף ועם חוסר יציבות.

אביהם למד וטרינריה ובהמשך עבד גם כמאבטח. אמם עסקה בגיוס עובדים במפעל מקומי. המשפחה השתייכה לקהילה היהודית הקטנה בעיר, ובבית דיברו על הזהות היהודית לצד הזהירות שנדרשה במשך שנים מהקהילות היהודיות בברית המועצות.

ההורים עבדו, אבל המשפחה חיה בצמצום. ההוצאות השוטפות בלעו את רוב ההכנסות, ובסוף כל חודש היה קשה למצוא כסף להוצאות נוספות. בשביל שני הילדים, האפשרות לקנות מחשב חדש הייתה הוצאה גדולה במיוחד.

מי שעזר להם היה הסבא, שהעניק להם מחשב משומש עם מעבד פנטיום 100. במונחים של היום מדובר במחשב חלש מאוד, אבל בתחילת שנות האלפיים הוא הספיק כדי ללמוד תכנות, לבנות משחקים ולגלות שיש דרך להרוויח כסף מהאינטרנט.

איגור החל ללמוד מתמטיקה שימושית באוניברסיטה המקומית, ודמיטרי עדיין היה תלמיד תיכון. השניים התחילו לכתוב משחקים פשוטים ולמכור אותם באינטרנט. ההכנסות הראשונות היו קטנות להפליא.

• מייסד טיקטוק הוא האיש העשיר בסין, והונו קפץ ב-46 מיליארד דולר בשנה
• התרומה שנועדה לעקוף חוק שטרם עבר

60 דולר בחודש הראשון

בשנת 2001 הם פיתחו משחק מחשב בשם Discovera, קבעו מחיר של 15 דולר והעלו אותו לכ-200 קטלוגים ואתרים שהציעו תוכנות להורדה. בחודש הראשון הם הרוויחו כ-60 דולר.

אפשר היה לראות בסכום הזה כסף קטן, אבל עבור שני אחים צעירים בעיר רוסית מרוחקת הוא היה הוכחה שאפשר ליצור מוצר בבית ולמכור אותו לאנשים שנמצאים אלפי קילומטרים משם.

כעבור כחצי שנה הם הוציאו משחק נוסף, וההכנסות החודשיות עלו לכ-200 דולר. הכסף הספיק לרכישת מחשב נוסף. עכשיו כל אחד מהאחים יכול היה לעבוד על מחשב משלו, והקצב השתפר.

בהמשך הם הרחיבו את הפעילות גם לשומרי מסך, מוצר שהיה מבוקש באותה תקופה. הם פיתחו חלק מהמוצרים בעצמם ורכשו אחרים ממתכנתים, ואז מכרו אותם ברשת.

בשנת 2004, שלוש שנים אחרי ההכנסה הראשונה של 60 דולר, הפעילות כבר הכניסה כ-10,000 דולר בחודש. זה היה השלב שבו שני האחים החליטו להקים חברה מסודרת. הם שכרו משרד בוולוגדה, גייסו עשרה עובדים והקימו את פלייריקס.

• דויטשה בנק: מרצדס עלולה להחטיא את יעד הרווחיות - והמניה דווקא עולה
• משבר הקרנות בטורקיה: מנהלי הקרנות יחויבו להחזיר את הכסף למשקיעים

שלוש שנים מאוחר יותר החברה כבר מכרה משחקים בהיקף של כ-300 אלף דולר בחודש. זה היה עסק גדול במונחים של העיר שבה פעלה, אבל עדיין רחוק מאוד מהחברה שפלייריקס תהפוך להיות.

מה שהשתנה היה העולם שסביבה.

המהפכה של משחקי החינם

בתחילת הדרך מכרו האחים משחקים למחשבים אישיים. מי שרצה לשחק נדרש להוריד תוכנה ולשלם עליה. בהמשך הגיעו משחקי פייסבוק, שאפשרו למשתמשים לשחק יחד ולשתף התקדמות. ואז הופיע הסמארטפון.

האייפון וחנות האפליקציות של אפל שינו את כלכלת המשחקים. פתאום מיליארדי אנשים החזיקו ביד מחשב קטן שמאפשר להוריד משחקים בתוך שניות. המשתמשים התרגלו לקבל את המשחק בחינם, והמפתחים החלו להרוויח באמצעות רכישות בתוך האפליקציה.

האחים בוכמן זיהו את השינוי ועברו בהדרגה ממכירת משחקים למודל של משחקים חינמיים עם אפשרויות רכישה בתשלום. ההחלטה הזאת הייתה אחת החשובות בתולדות החברה.

ב-2012 השיקו את Township בפייסבוק, ובהמשך הביאו אותו לסמארטפונים. המשחק מאפשר להקים עיר וירטואלית, לפתח חוות ומפעלים ולנהל משאבים. הוא הפך להצלחה גדולה ונשאר פופולרי גם שנים רבות אחרי ההשקה.

בהמשך הגיעו גרסאות המובייל של Fishdom ושל Gardenscapes, וב-2017 הושק Homescapes. כל אחד מהמשחקים האלה פנה לקהל רחב, עם גרפיקה פשוטה יחסית, משימות קצרות ויכולת להתקדם בהדרגה.

המשחקים בנויים כך שהשחקן יכול להיכנס לכמה דקות, להשלים שלב ולחזור מאוחר יותר. אבל כשהוא מתקשה לעבור שלב מסוים, מוצעת לו אפשרות לקנות עזרה, חיים נוספים או פריטים שיקלו על ההתקדמות.

המודל הזה מייצר הכנסות בצורה שונה מאוד ממכירת משחק רגיל. במקום לשכנע אדם להוציא 50 דולר על משחק חדש, החברה יכולה למשוך מיליוני משתמשים בחינם. חלק גדול מהם ישחקו בלי לשלם, ואחרים יבצעו רכישות קטנות במשך חודשים ואפילו שנים.

אם משחק מושך עשרות מיליוני משתמשים, גם שיעור קטן יחסית של משלמים יכול לייצר הכנסות של מאות מיליוני דולרים. וזה בדיוק מה שקרה בפלייריקס.

החברה כבר מדווחת על יותר מ-2.3 מיליארד הורדות מצטברות של משחקיה, וכ-100 מיליון אנשים משחקים בהם מדי חודש. במונחים ישראליים, מדובר במספר שגדול בערך פי עשרה מאוכלוסיית המדינה כולה.

ההכנסות של פלייריקס מוערכות ביותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה. בשנת 2024 הן הגיעו לכ-2.6 מיליארד דולר. בחלוקה פשוטה, מדובר ביותר מ-7 מיליון דולר ביום בממוצע.

החברה גם הצליחה ליצור דבר שקשה מאוד להשיג בענף המשחקים: כמה להיטים גדולים שממשיכים להכניס כסף לאורך שנים. במקום להיות תלויה במשחק חדש שיצליח אחת לכמה שנים, היא משקיעה בעדכון משחקים קיימים, מוסיפה שלבים ואירועים ומנסה להשאיר את המשתמשים פעילים.

איך שני אחים מרוסיה הפכו לשניים מהישראלים העשירים בעולם?

הקשר הישראלי מתחיל בסיפור אחר לגמרי, שקשור לביטחון אישי ולרצון להתרחק מרוסיה.

ככל שהחברה גדלה, האחים התחילו לחשוב על העברת הפעילות למקום שבו יוכלו לנהל עסק בינלאומי בתנאים יציבים יותר. אירוע שהתרחש לקראת סוף העשור הראשון של שנות האלפיים השפיע על ההחלטה.

המשטרה הרוסית הגיעה למשרדי החברה בעקבות מחלוקת סביב רכישת קרקע. האחים גילו שהמוכר שממנו רכשו את הקרקע כנראה החזיק בזכויות בעייתיות בנכס. עצם המעורבות המשטרתית והתחושה שהרשויות עלולות לפגוע בפעילות העסקית הובילו אותם לבחון מעבר למדינה אחרת.

בשנת 2013 העבירה פלייריקס את המטה שלה לדבלין שבאירלנד. זה היה מעבר משמעותי. אירלנד הציעה סביבה עסקית בינלאומית, אפשרות להעסיק עובדים ממדינות שונות ומערכת מס נוחה יחסית לחברות טכנולוגיה.

שלוש שנים מאוחר יותר, ב-2016, האחים עצמם עלו לישראל. לשניהם שורשים יהודיים מצד הוריהם, ולכן היו זכאים לאזרחות ישראלית מכוח חוק השבות.

דמיטרי היה אז בן 31 ואיגור בן 34. החברה שלהם כבר הייתה גדולה, והמעבר לישראל הגיע בתקופה שבה פלייריקס הפכה בהדרגה לאחת מחברות משחקי המובייל הבולטות בעולם.

השהות בישראל נמשכה כמה שנים. בשנת 2020 עברו האחים להתגורר בלונדון, שבה הם חיים גם כיום עם משפחותיהם. בהמשך קיבלו גם אזרחות בריטית.

זה מסביר מדוע השם בוכמן מוכר פחות בציבור הישראלי. מדובר באזרחים ישראלים שבנו את רוב פעילותם העסקית מחוץ לישראל ומתגוררים כיום בבריטניה. פלייריקס עצמה היא חברה בינלאומית שמרכזה באירלנד, ולכן יהיה מטעה להציג אותה כחברה ישראלית במובן המקובל של חברה שמפעילה כאן את עיקר פעילותה.

ובכל זאת, הקשר הישראלי משמעותי. האחים חיו בישראל, מחזיקים באזרחות ישראלית וביקשו בעבר שדירוגי העושר הבינלאומיים יזהו אותם כישראלים ולא כרוסים. יש גם קשרים עסקיים של דמיטרי לחברות ולגורמים הפועלים בישראל.

סיפורם מצטרף לשורה של יזמי טכנולוגיה בעלי אזרחות ישראלית שבנו חברות בינלאומיות גדולות, גם אם הפעילות העסקית והניהולית שלהן נמצאים בחו"ל. זהו אחד ההבדלים בין דירוג האנשים העשירים בישראל לבין דירוג החברות הגדולות במשק הישראלי.

הצמיחה של פלייריקס קיבלה דחיפה עצומה בתקופת הקורונה. מיליוני אנשים נשארו בבית, השתמשו יותר בטלפונים והקדישו זמן רב יותר למשחקים. בשנת 2020 הכנסות החברה צמחו בכ-53%.

במקביל התרחבה החברה באמצעות רכישות של אולפני משחקים והעסקת אלפי עובדים במדינות שונות. האחים השקיעו גם בחברות משחקים נוספות, ובהן נקסטֶרס, שהייתה מוכרת בזכות המשחק Hero Wars.

ההחלטה להשקיע בחברות משחקים אחרות אפשרה להם להרחיב את הפעילות מעבר למשחקים שפיתחו בעצמם. אבל בניגוד למייסדי סטארטאפים רבים, שבונים חברה ומוכרים אותה לענקית טכנולוגיה, האחים בוכמן בחרו להמשיך להחזיק בשליטה בפלייריקס.

הם גם בנו את העסק במשך שנים ארוכות ללא השקעות הון חיצוניות משמעותיות. הכסף שהמשחקים ייצרו מימן את הפיתוח, השיווק וההתרחבות.

המשמעות הכלכלית עצומה. בחברה שגייסה מיליארדי דולרים ממשקיעים חיצוניים, בעלי המניות הראשונים מדוללים בהדרגה. בפלייריקס, האחים שמרו במשך שנים על רוב גדול מהמניות. בשנת 2022 הוערך שיעור ההחזקה המשותף שלהם בכ-96%.

לכן גם הערכת שווי גבוהה של החברה מתורגמת להון אישי גדול במיוחד של שני המייסדים.

בשנת 2019 הונם של האחים הוערך בכ-1.4 מיליארד דולר לכל אחד. בשנת 2020 דמיטרי כבר נכנס לדירוג פורבס עם הון של כ-3.1 מיליארד דולר. ב-2023 ההערכה עלתה ל-7 מיליארד דולר, וב-2026 הגיעה ל-13.6 מיליארד דולר.

כדאי להדגיש שמדובר בהערכות שווי של הון אישי, ולא בכסף שממתין בחשבון הבנק. חלק משמעותי מהעושר קשור להחזקה בחברה פרטית. מכיוון שפלייריקס אינה נסחרת בבורסה, אין לה מחיר מניה שמתעדכן מדי יום, ואין לציבור גישה מלאה לדוחותיה כמו בחברה ציבורית. הערכות ההון מבוססות על הכנסות החברה, שיעורי רווחיות משוערים, שווי חברות דומות ונכסים נוספים של המשפחה.

בדירוג עשירי העולם של פורבס לשנת 2026 השניים נמצאים בקבוצה מצומצמת מאוד של יזמים ישראלים שהגיעו להון דו-ספרתי במיליארדי דולרים.

ההצלחה הזאת מעניינת גם בהשוואה לתעשיית הגיימינג הישראלית. חברות כמו פלייטיקה, פלאריום, מאנדיי וסופרפליי הוכיחו שאפשר לבנות בישראל עסקי תוכנה ומשחקים גדולים, אבל ההיקפים של פלייריקס יוצאי דופן.

פלייטיקה, למשל, חתמה ב-2024 על עסקה לרכישת סופרפליי הישראלית תמורת 700 מיליון דולר, עם אפשרות לתשלומים נוספים של עד 1.25 מיליארד דולר בהתאם לביצועים. אצל האחים בוכמן, השווי הכלכלי שנוצר מהפעילות כבר גבוה בהרבה, והם עדיין מחזיקים בשליטה בעסק המרכזי.

הביקורת והמלחמה

אבל הדרך לא הייתה חלקה לגמרי. לאורך השנים ספגה פלייריקס ביקורת על פרסומות שהציגו חוויית משחק שונה מזאת שפגשו המשתמשים בפועל.

בשנת 2020 קבע גוף הפיקוח הבריטי על הפרסום שחלק מהמודעות למשחקים Gardenscapes ו-Homescapes הטעו את הצרכנים. הפרסומות הציגו חידות מסוימות כאילו הן עיקר המשחק, בעוד בפועל המשתמשים נדרשו לשחק בעיקר במשחקי התאמה של פריטים צבעוניים.

פלייריקס טענה שהחידות המוצגות אכן מופיעות במשחקים, אבל הרגולטור קבע שהן אינן מייצגות את חוויית המשחק המרכזית. בעקבות ההחלטה נדרשה החברה להפסיק לפרסם את המודעות באותה מתכונת.

האירוע ממחיש גם את הצד הפחות נוצץ של תעשיית המשחקים. חברות משקיעות סכומי כסף גדולים בפרסום כדי להביא משתמשים חדשים, ולאחר מכן מנסות להשאיר אותם במשחק זמן רב ככל האפשר. התחרות על תשומת הלב של המשתמשים גדולה, והיכולת להפוך שחקן מזדמן ללקוח משלם היא אחד המרכיבים החשובים ברווחיות.

אתגר גדול בהרבה הגיע בפברואר 2022, עם פלישת רוסיה לאוקראינה.

לפלייריקס היו באותה תקופה כ-4,000 עובדים, ובהם כ-1,500 עובדים באוקראינה ועוד מספר דומה ברוסיה. המלחמה יצרה משבר אנושי ועסקי בתוך החברה. עובדים אוקראינים נאלצו להתמודד עם הפצצות ופינוי משפחות, ובמקביל התגלעו מחלוקות קשות בין עובדים משתי המדינות.

הנהלת החברה ניסתה לשמור על פעילות מערכות התקשורת הפנימיות, אבל החלטתה למחוק חלק מהדיונים על המלחמה עוררה ביקורת בקרב עובדים. האחים גם העבירו מענק בהיקף של משכורת חודשית לעובדי החברה והפעילו מערכות סיוע לעובדים שנזקקו לפינוי.

באוקטובר 2022 הודיעה פלייריקס על סגירת משרדיה ברוסיה ובבלארוס ועל העברת עובדים למדינות אחרות. הפעילות באוקראינה נמשכה, לצד תמיכה בעובדים המקומיים.

עבור שני אחים שנולדו ברוסיה ובנו בה את העסק הראשון שלהם, מדובר היה בצעד משמעותי. אבל מבחינה עסקית, החברה כבר הייתה גלובלית, ורוב הכנסותיה הגיעו ממשתמשים בארה"ב ובשווקים נוספים מחוץ לרוסיה.

באותן שנים האחים התחילו גם להרחיב את פעילות ההשקעות האישית שלהם.

בשנת 2021 הקימו את ריקס קפיטל, גוף לניהול ההון המשפחתי. שנתיים מאוחר יותר כבר ניהל הגוף נכסים בהיקף של כ-4 מיליארד דולר. הפעילות כוללת השקעות במניות, בקרנות השקעה פרטיות, בקרנות הון סיכון ובאפיקים פיננסיים נוספים.

זהו שלב מוכר בהתפתחות של יזמים שהפכו למיליארדרים. במקום שכל ההון יהיה קשור לעסק אחד, הם מתחילים לבנות תיק השקעות מגוון, שמאפשר להקטין את התלות בחברה שהקימו ולייצר מקורות הכנסה נוספים.

במקרה של האחים בוכמן, מדובר גם בהפרדה בין פעילות המשחקים לבין ניהול העושר המשפחתי. פלייריקס ממשיכה לפתח ולהפעיל משחקים, וריקס קפיטל מטפלת בהשקעות ובניהול ההון שנצבר.

מהמשחקים לפילנתרופיה

ובשנתיים האחרונות דמיטרי מתחיל להופיע בכותרות גם בתחום אחר לגמרי: פילנתרופיה.

יחד עם אשתו דריה הוא הקים את קרן בוכמן פילנתרופיות, שמתמקדת בבריאות ילדים, בבריאות נפשית, במחקר רפואי ובספרות.

בשנת 2025 התחייבה הקרן לתרום יותר מ-6 מיליון דולר למחקר של יוניסף שעוסק בהשפעת החיים בעולם הדיגיטלי על ילדים ובני נוער. המחקר אמור להתקיים במשך שלוש שנים ולבחון את הקשר בין חשיפה למסכים, התנהגות דיגיטלית ורווחה נפשית.

בתחילת 2026 העניקה הקרן 10.5 מיליון דולר לאוניברסיטת דיוק בארה"ב, לצורך מחקרים העוסקים בילדים, במשפחות, בבריאות נפשית ובשימוש בכלים דיגיטליים בחינוך ובטיפול.

אבל אחת ההחלטות הבולטות ביותר של דמיטרי ודריה הגיעה דווקא מעולם הספרות.

ביולי השנה הודיעה קרן פרס הבוקר הבריטי שקרן בוכמן תממן את פרס הבוקר הבינלאומי בעשר השנים הקרובות. מדובר בהתחייבות של 1.4 מיליון ליש"ט בשנה, כלומר 14 מיליון ליש"ט לאורך העשור.

משנת 2027 הפרס ייקרא פרס הבוקר הבינלאומי על שם בוכמן. גם סכום הזכייה יוכפל מ-50 אלף ל-100 אלף ליש"ט, שיחולקו בין הסופר לבין המתרגם.

זהו שינוי מעניין בדמות הציבורית של דמיטרי בוכמן. במשך שנים הוא היה יזם טכנולוגיה שכמעט שאינו מוכר מחוץ לענף המשחקים. כעת שמו יופיע מדי שנה לצד אחד מפרסי הספרות החשובים בעולם.

דריה הסבירה שההחלטה נובעת מהמשמעות שהייתה לספרות מתורגמת בחייה. עבורה, ספרים שנכתבו בשפות אחרות אפשרו לה להכיר תרבויות ואנשים שמעולם לא פגשה. דווקא בתקופה שבה העולם הדיגיטלי הופך מהיר יותר, המשפחה בוחרת להשקיע בספרות שמחייבת זמן, קשב וחשיבה.

יש בכך אירוניה מעניינת: חלק גדול מההון של דמיטרי נוצר ממשחקי מובייל שנועדו למשוך אנשים למסך ולגרום להם לחזור אליו שוב ושוב. עכשיו חלק מהכסף הזה מופנה למחקר על השפעת המסכים על ילדים ולתמיכה בקריאת ספרים.

הסיפור של דמיטרי בוכמן גם ממחיש עד כמה השתנתה הדרך שבה אפשר ליצור עושר גדול. פעם מיליארדרים החזיקו מפעלי תעשייה, חברות ספנות, בנקים ורשתות נדל"ן. האחים בוכמן בנו את ההון שלהם ממוצר דיגיטלי שאין בו חומרי גלם יקרים, מפעלים פיזיים או סניפים שצריך לפתוח בכל עיר.

העלות של פיתוח משחק איכותי יכולה להיות גבוהה, וגם הפרסום, התשתיות והעובדים עולים כסף רב. אבל כשמשחק מצליח להגיע למאה מיליון משתמשים, אפשר להוסיף שחקנים חדשים בלי להקים עבור כל אחד מהם מפעל או חנות.

זהו אחד היתרונות הכלכליים הגדולים של תוכנה. מוצר שפיתחו צוותים של מאות עובדים יכול להימכר שוב ושוב למיליוני לקוחות, עם עלות שולית נמוכה יחסית למוצר פיזי.

מצד שני, זאת גם תעשייה מסוכנת. העדפות המשתמשים משתנות, משחקים חדשים יכולים למשוך קהל במהירות, וחברות תלויות בחנויות האפליקציות של אפל וגוגל לצורך הפצה ותשלומים. הן צריכות להשקיע כל הזמן בתוכן חדש, בשיווק ובשמירה על קהל השחקנים.

היתרון של פלייריקס הוא שהיא הצליחה להחזיק כמה משחקים גדולים לאורך שנים, ולבנות סביבם פעילות יציבה בהיקפים של מיליארדי דולרים.

תעשיית הגיימינג כבר הפכה לאחד מענפי הטכנולוגיה המשמעותיים גם עבור יזמים ישראלים, אבל בוכמן הוא דוגמה מיוחדת: יזם שמחזיק באזרחות ישראלית, בנה עסק בינלאומי גדול והעדיף להמשיך להיות בעליו במקום למכור אותו ולהפוך לסיפור אקזיט מוכר.

הסיפור שלו התחיל במחשב ישן שקיבלו שני אחים מסבם ובמשחק שנמכר תמורת 15 דולר. במשך 25 שנה הוא הפך לעסק שמכניס יותר מ-2.5 מיליארד דולר בשנה ולהון אישי שמוערך ביותר מ-13 מיליארד דולר. דמיטרי עדיין מחזיק עם אחיו בחברה שהקימו, ממשיך להשקיע בתחומי טכנולוגיה נוספים, ובשנה הבאה גם אחד מפרסי הספרות החשובים בעולם יישא את שם משפחתו.