חברה לא שילמה לעובד בזמן המילואים - וזה יעלה לה 500,000 שקל
טכנוסו מערכות בקרה חויבה בתשלום לארז כהן, שהיה מנהל הטכנולוגיות הראשי שלה. נדחתה טענתה לפיה לא יכלה לשלם בשל עיכוב בקבלת התגמולים מהביטוח הלאומי
חברת טכנוסו מערכות בקרה תשלם למעלה מ-500,000 שקל לארז כהן, אשר לא קיבל ממנה משכורת במשך חמישה חודשים בהם שירת במילואים. כך קובע שופט בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב, כאמל אבו-קאעוד.
| טכנוסו עוסקת במערכות חכמות לניהול חניונים ונמצאת בשליטתו וניהולו של מאיר קוצ'ובייסקי. כהן הועסק בה כמנהל טכנולוגיות ראשי בין יוני 2023 לאוגוסט 2025, מועד בו התפטר בשל אי תשלום שכרו. השכר ברוטו עמד על 55,000 שקל בחודש. כהן גויס למילואים עם פרוץ המלחמה ועד להגשת התביעה בדצמבר אשתקד הוא שירת 874 ימים. |
בין אוקטובר 2023 לאפריל 2024 שילמה טכנוסו לכהן את מלוא שכרו, ובמקביל קיבלה מהביטוח הלאומי תגמולי מילואים בסכום נמוך יותר ותשלומי שיפוי נוספים. במאי 2024 הפחיתה החברה את השכר ל-37,000 שקל בחודש - הסכום אותו קיבלה מהביטוח הלאומי. מפברואר 2025 ועד יוני של אותה שנה לא שילמה טכנוסו כלל את שכרו של כהן, למרות שקיבלה תגמולי מילואים מהביטוח הלאומי. באוגוסט שעבר התפטר כהן וטען שיש לראות בו מפוטר, בשל הלנת שכרו.
לא היה מקום לקיזוז
"התובע, אשר נקרא לשירות מילואים ממושך בעקבות פרוץ המלחמה, נאלץ להתמודד במקביל עם פינוי משפחתו מביתה ועם הקשיים הכרוכים בכך", אומר אבו-קאעוד. "לכך נוספה הפחתה בתנאי שכרו, אשר נסיבותיה והצדקתה שנויות במחלוקת בין הצדדים. דווקא בתקופה שבה נדרש התובע להתמודד עם קשיים אישיים ומשפחתיים חריגים, מצא עצמו במשך חמישה חודשים ללא תשלום שכרו, ונדרש לשוב ולפנות למעסיקתו בעניין הכספים המגיעים לו, לטענתו.
"מן העבר האחר, המעסיקה טוענת כי המלחמה הותירה את חותמה גם על פעילותה העסקית והביאה אותה לקשיים תזרימיים משמעותיים, וכי ברקע אי התשלום עמדה גם התחשבנות כספית בינה לבין התובע". לשיטתה של החברה, היא שילמה לכהן יותר מן המגיע לו בחודשים בהם תגמולי המילואים היו נמוכים משכרו, ולכן הייתה רשאית לקזז את התשלומים בחודשים הבאים - וזאת לצד עיכובים בקבלת התגמולים מהביטוח הלאומי באותם חודשים.
אבו-קאעוד קיבל את תביעתו של כהן באומרו, כי העיכובים מצד הביטוח הלאומי אינם עילה שלא לשלם לכהן, במיוחד לנוכח העובדה שהחברה לא שילמה גם כאשר קיבלה את התגמולים. טכנוסו לא הייתה רשאית לקזז משכרו של כהן, שכן לא הייתה כל הסכמה שכזו ביניהם, ולהיפך: במהלך התקופה בוצעו שינויים בשכר, כך שהללו הסדירו את ההתחשבנות בין הצדדים. עוד קובע אבו-קאעוד, כי התפטרותו של כהן אכן הייתה בתנאי מפוטר, בשל אי תשלום שכרו למרות פניותיו החוזרות ונשנות.
אבו-קאעוד דחה את בקשתו של כהן להרים את מסך ההתאגדות ולחייב אישית את קוצ'וייבסקי בתשלום החוב כלפיו. טכנוסו חויבה לשלם שכר בסך 180,000 שקל. חלף הפקדה לפנסיה ב-60,000 שקל, השלמת פיצויי פיטורים ב-85,000 שקל, פדיון חופשה בסך 140,000 שקל, 15,000 שקל בשל אי מסירת תלושי שכר, 25,000 שקל על עוגמת נפש ועוד השלמות של רכיבים שונים. היא גם חויבה בתשלום הוצאות בסך 38,000 שקל. את כהן ייצגה עו"ד אסנת רזין, ואת טכנוסו - עוה"ד בארי רז ועדי אריס.
