
קשת טעמים רוצה להגיע לבורסה במיליארד שקל - האם הרווח יצדיק את המחיר?
הרשת של אריאל לכט בוחנת יציאה לבורסה בתחילת 2027; ההכנסות ב-2025 מוערכות בכ-1.5 מיליארד שקל והרווח בכ-50 מיליון שקל. אם השווי יגיע למיליארד שקל, המשקיעים יתבקשו לשלם כיום מכפיל של כ-20 - גבוה מטיב טעם
קשת טעמים מתקרבת לבורסה, והסיפור מעניין בעיקר בגלל המחיר. הרשת שבשליטת אריאל לכט כבר מנהלת בדיקות ראשוניות מול גופים בשוק ההון, כשהכוונה היא לבחון הנפקה בתחילת 2027 בשווי שמתקרב למיליארד שקל. השווי שמיוחס לה כיום בשוק הפרטי נע סביב 600-700 מיליון שקל, כך שהדרך למיליארד עוברת דרך המשך צמיחה ובעיקר דרך שיפור ברווח.
החברה מגיעה למהלך מעמדה נוחה יחסית. הפעילות השוטפת מייצרת רווח, החברה מציגה את ההנפקה כאפשרות להרחבת הקבוצה ולא כפתרון לצורך תזרימי, וקצב ההתרחבות השנתי מוערך סביב 20%. ב-2025 הגיעו ההכנסות לכ-1.5 מיליארד שקל והרווח מוערך בכ-50 מיליון שקל. היעד העסקי הוא להתקרב למחזור של 2 מיליארד שקל ב-2027.
אם הרווח הנוכחי משמש בסיס, שווי של מיליארד שקל מגלם מכפיל רווח של כ-20. שיעור הרווח הנקי עומד סביב 3.3% מהמחזור. שמירה על שיעור דומה במחזור של 2 מיליארד שקל תביא את הרווח לאזור 65-67 מיליון שקל, ואז אותו שווי כבר משקף מכפיל של כ-15. כלומר, קשת טעמים צריכה שהצמיחה במכירות תגיע גם לשורה התחתונה.
ההשוואה המתבקשת היא טיב טעם. החברה הציבורית נסחרת בשווי של כ-1.3 מיליארד שקל ובמכפיל רווח באזור 15-16. היא סיימה את 2025 עם הכנסות של מעט יותר מ-2 מיליארד שקל, וברבעון השני של 2026 רשמה הכנסות של 555.8 מיליון שקל ורווח נקי של 25.4 מיליון שקל. [התוצאות האחרונות של טיב טעם והמשך השיפור ברווחיות]
במונחי מכירות דווקא מתקבלת קרבה: שווי של מיליארד שקל לקשת טעמים הוא בערך שני שלישים מהמחזור השנתי הנוכחי, יחס דומה לזה שבו נסחרת טיב טעם. קשת טעמים מפעילה כיום 26 סופרמרקטים ומעסיקה כ-1,800 עובדים. בשנה הבאה מתוכנן סניף נוסף בקריית גת. סביב פעילות הסופרמרקטים נבנתה בשנים האחרונות קבוצה רחבה יותר: יבוא עצמאי, ייצור מזון מוכן, פעילות מאמוצ'קה ורשת הפטיסרי של דודו אוטמזגין, שבה רכשה קשת טעמים 70%.
הפעילות של אוטמזגין כבר כוללת יותר מ-20 נקודות מכירה. לצד אלה הוקם גם מרכז לוגיסטי רובוטי בפתח תקווה. המודל הזה מעניק לקשת טעמים יתרון מעניין. רשת שמייבאת חלק מהמוצרים בעצמה, מייצרת חלק אחר ומחזיקה גם פעילות משלימה יכולה להשאיר אצלה יותר מהמרווח הקמעונאי.
מצד שני, השילוב דורש ניהול של כמה פעילויות שונות, והבורסה תבחן את הרווחיות של כל אחת מהן ולא תסתפק בגידול במחזור. גם יוחננוף נותנת קנה מידה למה שהשוק מוכן לשלם עבור צמיחה. פעילות המזון שלה הגיעה במחצית הראשונה לכ-2.7 מיליארד שקל, והרווח המנוטרל הסתכם בכ-110 מיליון שקל. החברה נסחרת סביב 5 מיליארד שקל ובמכפיל גבוה משמעותית מזה של טיב טעם. [יוחננוף צומחת בהכנסות ומרחיבה את הפריסה]
מבחינת קשת טעמים, זה ממחיש שהבורסה מוכנה לשלם פרמיה על קמעונאית שמציגה גם צמיחה וגם רווחיות יציבה. המספרים שמתפרסמים כיום על קשת טעמים הם עדיין הערכות. אם המהלך יתקדם, התשקיף יצטרך לפרק את הקבוצה למספרים מלאים: רווח גולמי, רווח תפעולי, תזרים, חוב, השקעות בסניפים, מכירות בחנויות ותיקות ותרומת הפעילויות שנרכשו. שם ייקבע אם מיליארד שקל הוא שאיפה סבירה או מחיר שמקדים את הביצועים.