רה"מ הבריטי ברנהאם מבטיח הקלות מס והוזלת האנרגיה במאבק ביוקר המחיה

ראש ממשלת בריטניה החדש, אנדי ברנהאם, שנכנס לתפקידו החודש לאחר התפטרותו של קיר סטארמר, מיהר להציב את משבר יוקר המחיה בראש סדר היום הכלכלי שלו. בימיו הראשונים בדאונינג 10 הבהיר ברנהאם כי מטרתו המרכזית היא לצמצם את הפער ההולך וגדל בין שכר קפוא לבין הוצאות משק בית שנוסקות, ולהעניק למשפחות מה שהוא מכנה "מרחב נשימה".

ברנהאם, שכיהן שנים כראש עיריית מנצ'סטר רבתי (Greater Manchester) והפך בה למותג פוליטי עצמאי בתוך מפלגת הלייבור, מגיע לתפקיד עם ניסיון בזירה המקומית שאותו הוא מבקש עתה להחיל ברמה הארצית. עלייתו לשלטון סימנה את חילופי השלטון השביעיים בבריטניה בתוך עשור, על רקע חוסר יכולתה של ממשלת סטארמר להציג שיפור מוחשי בכלכלה ולהקל את הלחץ על משקי הבית. כפי שדווח, סטארמר הודיע על התפטרותו לאחר פחות משנתיים בתפקיד, וברנהאם היה המועמד המוביל לרשת אותו.

מה מציע ברנהאם בפועל

במישור המיסוי, ברנהאם הצהיר כי יבחן את סף המס האישי הפטור (Personal Allowance) - הסכום שממנו מתחילים אזרחים לשלם מס הכנסה. העלאת הסף היתה מגדילה את השכר נטו של עובדים, אך ברנהאם עצמו הודה כי מדובר במהלך "קשה" לביצוע לנוכח מצבה הפיסקלי של בריטניה: ספי מס ההכנסה והביטוח הלאומי מוקפאים כיום עד אפריל 2031, הקפאה שמושכת יותר ויותר משקי בית אל תוך מדרגות מס גבוהות ככל שהשכר הנומינלי עולה.

בתחום האנרגיה, ברנהאם מבקש להתמודד עם אחד הכאבים החריפים ביותר של הצרכן הבריטי. חוב האנרגיה המצטבר של משקי הבית בבריטניה נאמד בכ-4.79 מיליארד ליש"ט - נתון שממחיש עד כמה חשבונות החשמל והגז הפכו לנטל בלתי נסבל. עוד בכהונתו כראש עיר קידם ברנהאם רעיון להקמת חברת אנרגיה בבעלות ציבורית שתרכוש חשמל סיטונאי ותמכור אותו ישירות לבתי אב, במטרה לעקוף את חברות האנרגיה הגדולות ולחסוך למשק הבית הממוצע סכום שנתי. קודמו סטארמר הצליח להוריד את החשבון השנתי הטיפוסי בכ-150 ליש"ט באמצעות הסטת היטלים, אך ההקלה התגלתה כזמנית לנוכח עליית מחירי הגז הסיטונאי.

לצד אלה, ברנהאם רומז על צעדים נוספים מארגז הכלים שהכיר במנצ'סטר, ובהם הוזלת תעריפי האוטובוסים והרחבת בניית דיור ציבורי (Council Homes) כדי להתמודד עם משבר הדיור.

המשמעות הפוליטית-כלכלית

האתגר של ברנהאם כפול: מצד אחד לחץ ציבורי כבד להקל על יוקר המחיה, ומצד שני מרחב תמרון תקציבי מצומצם. בריטניה מציגה נתוני צמיחה מהחלשים ב-G7, והורדת מסים או סבסוד אנרגיה רחב-היקף עלולים להעמיק את הגירעון ולעורר מחדש חששות בשוק האג"ח הממשלתי. כל הבטחה להקלה מיידית לצרכן נבחנת אפוא מול שאלת המימון, וההבטחות של ברנהאם ייבחנו לא רק בקלפי אלא גם בתשואות האג"ח.

הרקע לכל זה הוא אינפלציה שנותרה עיקשת. מדד המחירים בבריטניה טיפס בחודשים האחרונים סביב 3.3% ומעלה, בין היתר בשל התייקרות מחירי האנרגיה על רקע המתחים הגיאופוליטיים במזרח התיכון. אינפלציה מתמשכת מקשה על בנק אנגליה להוריד ריבית, ובכך מייקרת משכנתאות ואשראי - ומעצימה עוד יותר את תחושת יוקר המחיה שאותה מבקש ברנהאם לרכך.

למה זה מעניין את המשקיע הישראלי

בריטניה היא כלכלה מרכזית וחברת סחר משמעותית של ישראל, ומדיניותו של ברנהאם עשויה להשפיע על שער הליש"ט, על שוק המניות בלונדון (מדד הפוטסי) ועל תוואי הריבית של בנק אנגליה - משתנים שמחלחלים לתיקי השקעות גלובליים. מעבר לכך, סיפורה של בריטניה משמש מראה: גם בישראל מתמודדים משקי הבית עם יוקר מחיה, נטל מס ומחירי אנרגיה, והשאלה כיצד ממשלה מנסה להקל על הצרכן מבלי לאבד את המשמעת התקציבית רלבנטית לכל כלכלה מפותחת. ההימור של ברנהאם - שאפשר להקל על האזרח בלי לאבד את אמון השווקים - יהיה מבחן שראוי לעקוב אחריו.