עסקת ענק לישראל: יוון רוכשת מערכות הגנה וכטב"מים ב-3.5 מיליארד אירו
אתונה בוחרת בקלע דוד, ברק MX וספיידר עבור רשת יירוט חדשה שתגן עליה מפני מטוסים, טילים וכטב"מים; העסקה, ששווייה עשוי להגיע לכ-4 מיליארד דולר, מחזקת את רפאל והתעשייה האווירית ומצטרפת לגל ההזמנות מאירופה
יוון מקדמת רכש של מערכות הגנה וכטב"מים מישראל בהיקף של עד 3.5 מיליארד אירו, כ-4 מיליארד דולר. מדובר באחת העסקאות הביטחוניות הגדולות בתולדות המדינה ובחיזוק נוסף למעמדן של התעשיות הישראליות כספקיות מרכזיות עבור מדינות אירופה. התוכנית היוונית, המכונה "מגן אכילס", מבוססת על כמה שכבות יירוט שמחוברות למערכות מכ"ם, שליטה ובקרה. רפאל צפויה לספק את קלע דוד עבור השכבה העליונה ואת ספיידר עבור הטווחים הקצרים יותר. התעשייה האווירית צפויה לספק את ברק MX לשכבת הביניים. חבילת הרכש אמורה לכלול גם כמה סוגי כטב"מים, כאשר החלוקה הכספית בין הספקים ופריסת התשלומים עדיין נמצאות בתהליך גיבוש.
יוון מפעילה כיום סוללות פטריוט אמריקאיות ומערכות S-300 רוסיות ותיקות. המערך החדש יעניק לה רשת מודרנית וגמישה יותר להתמודדות עם מטוסי קרב, מסוקים, טילי שיוט, טילים בליסטיים וכלים בלתי מאוישים. המערכות הישראליות מאפשרות לבחור מיירט בהתאם לסוג האיום, לטווח ולעלות, רכיב מרכזי בתקופה שבה כטב"ם זול עשוי לגרור שיגור של טיל יקר.
קלע דוד מיועדת לשכבת ההגנה הבינונית והארוכה ומספקת מענה למגוון טילים ואיומים אוויריים. ברק MX בנויה כמערכת מודולרית עם מיירטים המותאמים לטווחים של עשרות ועד כ-150 קילומטר. ספיידר משלימה את השכבה הקרובה באמצעות מיירטים ממשפחות פייתון ודרבי ומספקת מענה למטוסים, מסוקים, כטב"מים וטילים קצרים.
בשלב הראשון צפוי המערך להתמקד בתראקיה ובמזרח הים האגאי, אזורים שנמצאים במוקד המתיחות ארוכת השנים בין יוון לטורקיה. אנקרה מחזיקה צי גדול, חיל אוויר מתקדם, מערכי טילים ותעשיית כטב"מים מפותחת. הפריסה הראשונית באזורים נבחרים פותחת אפשרות להזמנות המשך של סוללות, מיירטים, מכ"מים, תחזוקה ושדרוגים.
מי נהנה מהעסקה?
הנהנות המרכזיות הן רפאל והתעשייה האווירית, שתיהן בבעלות המדינה. גודל ההכנסות של כל חברה יהיה תלוי בחלוקת החוזים, בכמות הסוללות והמיירטים ובחלק שיופנה להגנה האווירית לעומת הכטב"מים. חברות ישראליות נוספות עשויות להשתלב באמצעות מכ"מים, מערכות בקרה, רכיבים אלקטרוניים, מנועים וציוד נלווה. עסקה מסוג זה מתפרסת בדרך כלל על פני כמה שנים. החברות מקבלות מקדמות, מכירות בהכנסות לפי התקדמות האספקה וממשיכות ליהנות מתחזוקה, חלקי חילוף, אספקת מיירטים ושדרוגים לאורך חיי המערכת. לכן עסקה של 3.5 מיליארד אירו מייצרת צבר ארוך טווח ותעסוקה למפעלים ולקבלני משנה, כאשר ההכנסות נרשמות בהדרגה.
יוון דורשת מעורבות של התעשייה המקומית בשיעור של 25% לפחות. חלק מהייצור, התחזוקה וההתאמות צפוי להתבצע בשיתוף חברות יווניות. הדרישה מעבירה חלק מהפעילות ליוון, אך גם יוצרת תשתית מקומית שתאפשר להרחיב את המערך בעתיד ותסייע לקבלת תמיכה פוליטית ותקציבית בעסקה.
העסקה מגיעה זמן קצר אחרי שרפאל חתמה על הסכם מסגרת של יותר מ-2 מיליארד אירו ברומניה לאספקת מערכות ספיידר. בחירה של שתי מדינות אירופיות באותה משפחת מוצרים בתוך תקופה קצרה מעניקה לרפאל יתרון בייצור, בתמיכה ובשיתופי פעולה בין צבאות נאט"ו.
במקביל, התעשייה האווירית נהנית מביקוש גובר לברק MX ולמערכות החץ. עסקת חץ 3 המקורית עם גרמניה עמדה על כ-3.5 מיליארד דולר, ובהמשך נוספה הזמנה בהיקף של מיליארדי דולרים. גרמניה בוחנת עסקאות נשק נוספות עם ישראל בהיקף של עד 6 מיליארד אירו, כחלק מהרחבת מערכי ההגנה האווירית במדינה ובאירופה.
היקף העסקאות ממחיש את השינוי בשוק הביטחוני. היצוא הביטחוני הישראלי הגיע ב-2025 לשיא של 19.2 מיליארד דולר, עלייה של כ-30% בתוך שנה ויותר מכפול לעומת חמש שנים קודם לכן. מערכות טילים והגנה אווירית תפסו את החלק הגדול ביותר, בזמן שמדינות אירופה מגדילות תקציבים ומחפשות מערכות בעלות ניסיון מבצעי.
- אירופה מצטיידת מחדש: רפאל ואלביט יוצאות לקרב על תקציבי הביטחון בפארנבורו
- כיפת ברזל מתחברת ללייזר: הושלם ניסוי בשילוב מערכת "אור איתן"
עבור ישראל, העסקה עם יוון מעניקה מעבר להכנסות גם הישג מדיני. היא מעמיקה את הקשר הביטחוני במזרח הים התיכון, מחזקת את שיתוף הפעולה עם אתונה וקפריסין ומבססת תשתית לעסקאות המשך. עבור יוון, רכישת כמה שכבות מישראל יוצרת מערכת שמחברת בין חיישנים, מיירטים וכטב"מים, כחלק מתוכנית הצטיידות רחבה בהיקף של כ-25 מיליארד אירו עד 2036.
