האם מותר לקרן פנסיה לקזז מקצבת הנכות את תשלומי הטיפול מאגף השיקום?
בית הדין האזורי לעבודה בירושלים דחה תביעות שהגישו שני מילואימניקים שנפצעו קשה בלחימה נגד הפניקס. הוא קבע כי קרן הפנסיה רשאית לקזז מקצבת הנכות שלהם את תשלומי הטיפול הרפואי שהם מקבלים ממשרד הביטחון. רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון הצטרפה לעמדה של הקרן בנושא
שני חיילי מילואים שנפצעו קשה בלחימה במלחמת חרבות ברזל יצאו מבית הדין האזורי לעבודה בירושלים בידיים ריקות, לאחר שתבעו את קרן הפניקס פנסיה וגמל על קיזוז שביצעה בקצבת הנכות שלהם. השאלה שעמדה במרכז הדיון היא האם מותר לקרן פנסיה לקזז מקצבת הנכות המשולמת למבוטח את תשלומי הטיפול הרפואי (תט"ר) שהוא מקבל מאגף השיקום במשרד הביטחון.
צור כחלון, עמית בקרן הפניקס מ-2013, נפצע ב-17 לדצמבר 2023 במהלך שירות מילואים ונותר עם פציעות מרובות. נועם פרידמן, עמית בקרן מ-2015, נפגע ב-31 לינואר 2024 ונותר גם הוא עם פגיעות גופניות קשות. הקרן הכירה בשני הגברים כמי שאיבדו את כושר עבודתם באופן מלא, אך במקביל קיזזה מקצבת הנכות שלהם את סכומי התט"ר שקיבלו ממשרד הביטחון, בטענה שמדובר ב"קצבה ממקור אחר" שיש לקזז כדי למנוע כפל פיצוי.
השניים, באמצעות עו"ד אמיר שושני, טענו שהתט"ר הוא בעצם תחליף לימי מחלה, ולא קצבה במובן שמצדיק קיזוז. לדבריהם, משרד הביטחון פועל בעניינם כמעין מעסיק, משום שהוא זה שמשלם את דמי הגמולים עבור משרתי המילואים, ולכן יש להחיל על התט"ר את אותו חריג שקיים בתקנון הקרן לגבי ימי מחלה שנצברו אצל מעסיק, שאותם אסור לקזז.
הרגולטור הצטרף לעמדת הקרן
בית הדין ביקש את עמדת רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון, וזו תמכה בעמדה של הפניקס. לטענת הרגולטור, סעיף 1 לתקנון הקרן מגדיר "קצבה ממקור אחר" ככזו המשתלמת לפי כמה חוקים, כולל חוק הנכים (תגמולים ושיקום) - שבמסגרתו משולם התט"ר. לכן, לדבריו, צריך לקזז אותו.
בית הדין קיבל את הפרשנות הזו. השופטת שרה ברוינר ישרזדה, נשיאת בית הדין, קבעה כי לשון התקנון "אינה מורה על הבחנה בין סוגי קצבאות שונים מאותו 'מקור אחר'", וכי ההגדרה "נוסחה בלשון רחבה ובלתי מסויגת" שלא משאירה בסיס להחריג את התט"ר. החריג היחיד שקבע התקנון, הובהר בפסק הדין, הוא עבור תשלום בגין ימי מחלה שנצברו אצל מעסיק עד לאירוע של הפגיעה. תט"ר, כך נקבע בהחלטה, אינו נכנס בגדר זה.
בית הדין דחה גם את הטענה שלפיה משרד הביטחון משמש מעסיק של המילואימניקים. השופטת הפנתה לפסיקה ותיקה של בג"ץ ושל בית הדין הארצי לעבודה, שלפיה "דיני עובד ומעביד אינם חלים... על הקשר המשפטי שבין חייל לבין הצבא", וזאת מהטעם ש"קשה לומר שחייל עושה 'עבודה' עבור הצבא. החייל כפוף לפקודות וממלא תפקיד, אך אינו מבצע עבודה במובן הרגיל של המלה". לכן, כך נקבע, עצם תשלום דמי הגמולים על ידי משרד הביטחון לט הופך אותו למעסיק לצורך התקנון.
השופטת גם דחתה את הניסיון להבחין בין תט"ר מלא לתט"ר חלקי באופן שיסייע לתובעים, אף שקיבלה באופן עקרוני את הטענה שמדובר בשני מנגנוני תגמול שונים. לדבריה, לשתי הצורות יש מטרה דומה - לפצות על אובדן יכולת השתכרות בתקופות שונות, ולכן "אין מקום להבחין ביניהן" לצורך שאלת הקיזוז. בית הדין גם התייחס לפסיקות שאליהן הפנו התובעים, ובכלל זה פסק דין של בג"ץ שעסק בתקנון אחיד ישן יותר, וקבע כי הוא לא רלוונטי לתקנון הקרן הנוכחי, שנוסח בצורה שונה ורחבה יותר. "לא מצאנו כי הוראות התקנון אכן מעוררות ספק פרשני של ממש", נכתב בפסק הדין.
התביעות נדחו - בלי צו הוצאות
בסופו של דבר קבע בית הדין כי "דין התביעות להידחות", וכי קרן הפניקס פעלה כדין כשקיזזה את תשלומי התט"ר מקצבאות הנכות של השניים. עם זאת, מתוך התחשבות בנסיבות הפגיעה הקשה של התובעים, החליט בית הדין שלא לחייב אותם בהוצאות משפט.
מדובר בפסיקה בעלת השלכות פוטנציאליות על מבוטחים נוספים בקרנות פנסיה שנפגעו במהלך שירות המילואים שלהם. זאת משום שהיא קובעת קו ברור: כל עוד תקנון הקרן מגדיר "קצבה ממקור אחר" בלשון רחבה הכוללת תשלומים מכוח חוק הנכים, קרנות הפנסיה רשאיות לקזז מקצבת הנכות את תשלומי התט"ר - גם אם אלה נתפשים בעיני המבוטחים כתחליף לימי מחלה ולא כקצבה של ממש.
