מורה עם 30% נכות נשארה בלי קצבה - החישוב של הראל נפסל
מורה שיצאה לשבתון גילתה שקצבת הנכות שלה מתאפסת בגלל שיטת החישוב של הקרן; בית הדין לעבודה קבע: תקרת ההכנסה תחושב לפי השכר שלפני השבתון
מורה במשרד החינוך שיצאה לשנת שבתון אחרי שמונה שנות עבודה גילתה איך סעיף אחד בתקנון קרן הפנסיה מאפס קצבת נכות שלמה. בית הדין האזורי לעבודה קיבל בחלקה את תביעתה נגד קרן הפנסיה של הראל, וקבע שהקרן חישבה את "תקרת ההכנסה" שלה על בסיס שגוי - השנה שבה שהתה בשבתון בלי שכר - במקום על בסיס השכר האמיתי שקדם לה.
המורה, ליאת בר זית, מתמודדת עם מחלה כרונית מגיל 19. אחרי שנת ההשתלמות חלה הרעה במצבה, ובדצמבר 2020 הכירה הראל בנכות בשיעור 30%, שהוארכה בהמשך עד יוני 2023. היא המשיכה ללמד בהיקף 70% משרה, ושכרה עלה עם השנים - ושם התחילה הבעיה. ככל שההכנסה המשולבת שלה, השכר מההוראה בתוספת קצבת הנכות מקרן הפנסיה, התרחקה מ"תקרת ההכנסה" שקבעה הקרן, קיזזה הראל מחצית מהפער מתוך הקצבה. כשהפער הגיע לכפל הקצבה, הקיזוז בלע את הקצבה כולה והתשלומים נעצרו לגמרי.
הכל סובב סביב סעיף 82 לתקנון, שקובע כי לנכה שיש לו הכנסה "תשולם לו מלוא קצבת הנכות כל עוד סכום הקצבה לה הוא זכאי מהקרן בצירוף ההכנסה הכוללת אינו עולה על כלל הכנסתו החודשית הממוצעת של העמית... ב-12 החודשים שקדמו למועד האירוע המזכה". מעל התקרה, קובע הסעיף, "יופחת מסכום קצבת הנכות המשולמת לעמית הנכה מחצית מההפרש". אצל בר זית נוצר עיוות: ב-12 החודשים שלפני האירוע היא הייתה בשבתון, בלי שכר ממשרד החינוך ועם תגמולים מקרן השתלמות המורים בלבד - נמוכים משמעותית משכרה הרגיל. התקרה שנגזרה מהם הייתה נמוכה בהתאמה, והקיזוז מהיר וחד בהרבה.
מה טענו הצדדים - ואיפה עמד הממונה על שוק ההון?
באמצעות עו"ד גולן כלף טענה בר זית שסעיף 82 כלל אינו מאפשר לקזז הכנסה שנוצרה מ"שארית הכשירות" - החלק מכושר העבודה שנותר תקין; ולחלופין, שבסיס החישוב צריך להיות השכר ב-12 החודשים שבהם עבדה בפועל, אלה שקדמו לשבתון. הראל, באמצעות עו"ד אורית גולדנר, השיבה שהיא יישמה את הסעיף כלשונו, והוסיפה טענה מרחיקת לכת: אילו התעלמה מהכנסות קרן ההשתלמות, "התובעת לא הייתה זכאית לקצבה כלל כיוון שבסיס הכנסתה היה עומד על אפס".
הממונה על שוק ההון התייצב פעמיים לצד הראל וטען שהתגמולים מקרן ההשתלמות הם הכנסת עבודה לצורך התקרה. בית הדין דרש ממנו עמדה משלימה, בין השאר משום שהשינוי בנוסח הסעיף לעומת התקנון הקודם "כלל לא צוין ברשימת השינויים המפורטים לצד תקנון 2019, על אף הפער המשמעותי בין שני ההסדרים". בהחלטת הביניים התריע בית הדין על ההשלכה הרחבה: אנשים שהיו בשבתון או בחל"ת שנכפתה עליהם, "למשל בגלל הקורונה או בגלל המלחמה", נותרים בלי שכר בשנה הקובעת "והם לא יהיו זכאים לקצבת נכות".
הממונה סירב לצרף את הפרוטוקולים שעמדו בבסיס שינוי התקנון, בטענת סודיות לפי חוק הפיקוח על הביטוח. ההרכב בראשות השופטת יפית מזרחי-לוי, סגנית הנשיאה, התקשה לקבל זאת: "איננו סבורים שהממונה היה רשאי לא להגיש את המסמכים שהוא נדרש להגיש", נכתב בפסק הדין, שציין גם כי עמדת הממונה "איננה חתומה על ידי גורם מקצועי כלשהו". המסקנה המעשית: לעמדת הרגולטור לא יוחס משקל מכריע.
איך תחושב התקרה מעכשיו?
את הטענה הראשונה של בר זית דחה בית הדין, בקביעה שההבחנה בין הכנסה שנוצרה במגבלת הנכות להכנסה מ"שארית הכשירות" "אינה עולה בקנה אחד עם לשון התקנון". הטענה החלופית התקבלה במלואה. בית הדין הצביע על כך שהגדרת "השכר הקובע" בתקנון עצמו כוללת מסלול של ממוצע השכר "ב-12 החודשים שקדמו ל-12 החודשים שלפני קרות האירוע המזכה", וששפת סעיף 82 קרובה דווקא לניסוח הזה: "העובדה שסעיף 82 לא נוקט בלשון 'החודשים הרצופים האחרונים' צריכה להביא למסקנה פרשנית שהתקופה אליה מתייחס סעיף 82 מקבילה לתקופה המופיעה בהגדרה להגדרת 'השכר הקובע'".
על הפתרון שהציע הממונה - לבסס את השכר על תשלומי קרן ההשתלמות - כתב בית הדין שהוא "לא רק שאינו מבוסס נורמטיבית, הוא גם מעיד על הקושי שהממונה עצמו מצא בעמדתו הפרשנית". התשלומים שקיבלה המורה מהקרן כוללים גם את ההפקדות שלה עצמה וגם רווחי השקעה, ולכן "אין יסוד נורמטיבי לייחס לתובעת את התשלומים שהיא קיבלה מהקרן במלואם כהכנסת עבודה". השורה החדה בפסק הדין: "קביעת תקרת ההשתכרות על סמך ההכנסות מקרן ההשתלמות אינה עולה בקנה אחד עם תכלית קצבת הנכות לשמור על רמת ההשתכרות שקדמה לנכות".
התביעה התקבלה בנקודה המרכזית: הראל תחשב את תקרת ההכנסה של בר זית לפי 12 החודשים שקדמו לשנת השבתון, אז השתכרה כרגיל. הקביעה רלוונטית לכל מי שנקלע לנכות אחרי שנה בלי שכר מבוטח - שבתון, חל"ת או הפסקת עבודה כפויה. את ההוצאות פסק בית הדין "על הצד הנמוך" - 1,500 שקל הוצאות ו-5,000 שקל שכר טרחה - דווקא משום שהראל פעלה לפי עמדת הממונה. אותה עמדה שאף גורם מקצועי ברשות לא חתם עליה.
