דמי כיס (גרוק)
צילום: (גרוק)

דמי כיס בגיל 6-9: מאיזה גיל מתחילים, כמה מקבלים ועל מה מותר לבזבז

המדריך לילדים בכיתות א' עד ג': למה בכלל מקבלים דמי כיס, כמה מקובל לתת בישראל לפי גיל, מה ההבדל בין דמי כיס קבועים לדמי כיס על מטלות, ואיך שלוש צנצנות שקופות עוזרות לא לגמור הכל ביום הראשון. בסוף: תיבה קצרה להורים

בן פלמון |

יש לכם 20 שקל ביד. אפשר לקנות שני ארטיקים היום, או לשמור אותם בצד ולקנות בעוד שלושה שבועות את הלגו שראיתם בחנות. זו ההחלטה הראשונה שדמי כיס נותנים לכם, ובגללה הורים בכלל נותנים אותם: לא כדי שיהיה לכם כסף, אלא כדי שתלמדו להחליט מה עושים איתו.

מאיזה גיל מקבלים דמי כיס

רוב הילדים בישראל מתחילים לקבל דמי כיס בכיתה א' או ב', בסביבות גיל 6-7. זה הגיל שבו כבר יודעים לספור, מבינים ש-10 זה יותר מ-5, ויכולים לחשב כמה עודף צריך לקבל בקיוסק. לפני זה, כסף הוא בעיקר מטבעות יפים בקופה. אחרי זה, הוא הופך לכלי.

בגיל שלכם הכי נוח לקבל את הכסף פעם בשבוע, ביום קבוע. שבוע זה זמן שאפשר לתפוס: יום שישי הגיע, קיבלתם, ואתם יודעים בדיוק כמה יש עד יום שישי הבא. חודש שלם הוא ארוך מדי בגיל 7, והכסף נעלם באמצע בלי שמבינים לאן. ילדים גדולים יותר, בסביבות גיל 11-12, עוברים לקבל פעם בחודש, כי אז כבר מתאמנים לנהל תקציב ארוך יותר.

כמה מקובל לתת בישראל

אין חוק שקובע כמה דמי כיס מגיעים לכם, וכל משפחה מחליטה לבד. אבל יש סדרי גודל שרוב המשפחות בישראל נמצאות בתוכם:

גילסכום מקובלכל כמה זמן
6-710-15 שקלפעם בשבוע
8-915-30 שקלפעם בשבוע
10-1280-150 שקלפעם בחודש
13-15100-200 שקלפעם בחודש

בסקר שנערך בקרב 500 משפחות בישראל, רוב ההורים שנותנים דמי כיס לילדים בגילי 6-11 נותנים עד 100 שקל בחודש, כלומר בערך 25 שקל בשבוע. בערך שליש מהמשפחות בכלל לא נותנות דמי כיס קבועים לילדים בגיל הזה, ובמקום זה קונות לילד מה שצריך. ו-85 מכל 100 הורים נותנים את הכסף במזומן, מטבעות ושטרות, כי כרטיס בנק משלכם מקבלים בדרך כלל רק בסביבות גיל 14.

אם אתם מקבלים פחות מהטבלה, זה לא אומר שההורים שלכם קמצנים. משפחה עם ארבעה ילדים שנותנת 15 שקל בשבוע לכל אחד מוציאה על זה 240 שקל בחודש. ואם אתם מקבלים יותר, כנראה שמצפים מכם לשלם בעצמכם על דברים שהורים אחרים קונים לילדים שלהם, כמו ארטיק בקיוסק או מתנה לחבר ליום הולדת.

העלאה מקבלים בדרך כלל פעם בשנה, ביום ההולדת או בתחילת שנת הלימודים, ובגיל שלכם היא קטנה: עוד שקל או שניים בשבוע. זה נשמע מעט, אבל שקל אחד נוסף בשבוע הוא 52 שקל בשנה, כמעט כדורגל חדש.

שלוש דרכים לקבל: קבוע, על עבודה, או שילוב

דמי כיס קבועים. אתם מקבלים סכום קבוע ביום קבוע, בלי קשר לשום דבר. שכחתם לסדר את החדר? עדיין מקבלים. הרעיון: דמי כיס הם שיעור בניהול כסף, ולא פרס על התנהגות. גם אמא ואבא שוטפים כלים בלי לקבל על זה משכורת, כי זה חלק מלהיות במשפחה.

דמי כיס על מטלות. כל שקל צריך להרוויח: להוציא את הזבל, לקפל כביסה, לעזור בסופר. הרעיון: מבינים שכסף מגיע מעבודה, בדיוק כמו אצל ההורים. החיסרון: ילדים מתחילים לשאול "כמה אני מקבל על זה" לפני שהם עוזרים בכל דבר, וזה מעצבן את כולם.

השילוב. זו השיטה שהרבה משפחות מגיעות אליה בסוף. יש סכום בסיס קבוע שמגיע תמיד, ומעליו אפשר להרוויח תוספת על עבודות מיוחדות שהן מעבר לחובות הרגילות בבית: לשטוף את האוטו, לסדר את המחסן, לעזור לשכנה עם הקניות. ככה אתם גם לומדים לנהל כסף וגם מגלים שאפשר להגדיל הכנסה אם רוצים משהו יקר יותר.

אם אתם לא בטוחים איזו שיטה נהוגה אצלכם בבית, שאלו את ההורים ובקשו שיכתבו אותה על דף: כמה, מתי, ועל מה מותר לקנות לבד בלי לשאול. הסכם כתוב חוסך ויכוחים ביום שישי.

שלוש הצנצנות: איפה הכסף גר

קחו שלוש צנצנות שקופות, או שלוש קופסאות, וכתבו עליהן: לבזבז, לחסוך, לתת. כל פעם שמגיעים דמי כיס, מחלקים אותם בין השלוש לפני שנוגעים בשקל אחד.

  • לבזבז (בערך חצי). הכסף של השבוע הזה. ארטיק, מדבקות, קלפים. מותר לגמור אותו, וזה בסדר גמור. זה הכסף שאיתו לומדים שכשהוא נגמר, הוא נגמר, ואין עוד עד יום שישי.
  • לחסוך (בערך 40 מכל 100). הכסף למשהו גדול שאי אפשר לקנות מדמי כיס של שבוע אחד. מי שמקבל 20 שקל בשבוע ושם 8 בצנצנת הזאת, מגיע ל-100 שקל אחרי 13 שבועות, בערך שלושה חודשים. הצנצנת חייבת להיות שקופה, כדי לראות את הערימה גדלה. זה משכנע יותר מכל הסבר.
  • לתת (בערך 10 מכל 100). שקל או שניים בשבוע למישהו אחר: מתנה לחבר, תרומה, פרחים לסבתא. הצנצנת הקטנה מלמדת שכסף הוא גם דרך לעשות טוב למישהו, ולא רק לקנות לעצמכם.

יש לכם בעצם גם צנצנת רביעית שאתם לא רואים: המדינה מפקידה לכל ילד בישראל כמה עשרות שקלים בכל חודש בחיסכון שנפתח רק בגיל 18, וההורים יכולים להוסיף עליו סכום זהה. זה כסף שלכם, אבל הוא ישן במקום אחר עד שתגדלו.

מה עושים כשהכסף נגמר ביום ראשון

זה יקרה. תקנו משהו ביום שישי, ביום ראשון תגלו שאין כלום, וביום שלישי כולם יקנו ארטיק חוץ מכם. זה לא כישלון, זה השיעור. מי שגמר את הכסף ביום הראשון פעם או פעמיים לומד מזה יותר מכל הסבר של הורים. בשבוע הבא תחלקו אחרת.

קיראו עוד ב"מדריכים"
  • לבקש מקדמה ("תני לי את של השבוע הבא עכשיו") זה כמו הלוואה. בשבוע הבא לא יהיה כלום, ותהיו בדיוק באותו מצב, רק בלי הלגו.
  • רשמו בפתק על המקרר על מה הלך הכסף השבוע. אחרי חודש רואים לאן הוא בורח. בדרך כלל זה מסטיקים ומדבקות, ולא משהו שרציתם באמת.
  • לפני קנייה גדולה מצנצנת החיסכון, חכו שלושה ימים. אם אחרי שלושה ימים עדיין רוצים, קונים. הרבה פעמים שוכחים, וזה אומר שזה היה שווה פחות ממה שחשבתם.

להורים: קראו את המדריך יחד עם הילד ופתחו את שלוש הצנצנות באותו יום, לפני שדמי הכיס הראשונים מגיעים. קבעו יום ושעה קבועים לתשלום ואל תזיזו אותם. ארבע טעויות שהורסות את התרגיל: קנס (לקחת דמי כיס בגלל התנהגות הופך שיעור בכסף לשיעור בעונש), מקדמות (מלמדות לחיות על הלוואות מגיל 7), הלוואה מהקופה של הילד ("אני אחזיר לך"), והשוואה בין אחים. תנו לילד להיכשל בקנייה מיותרת של 10 שקל היום, זה זול יותר מטעות של 10,000 שקל בגיל 25. ואם במקביל אתם רוצים לבנות לו את הכסף הגדול, כדאי לקרוא איך חוסכים לילדים בלי להגזים לשני הכיוונים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה